המשחק החשוב ביותר בעונה הרגילה התרחש ביום שלישי בטקסס, כאשר שתי יריבות מוכרות נפגשו שוב. דאלאס וגולדן סטייט שחזרו את הסדרה ההיא למשחק אחד, כאשר הפעם הפרס הגדול הוא לא סיבוב שני, אלא אך ורק זכות להשתתף בפלייאוף. דירק נוביצקי, באקט של המנהיג שהוא מסוגל להיות כשדוחקים אותו לפינה, הקדים לחזור מפציעה ועזר לחבורה של אייברי ג'ונסון להיכנס למוטיבציה מיוחדת ולהשתלט על המשחק מהרגע הראשון. דאלאס רצה ללא הפסקה בניצוחו של ג'ייסון קיד, והביסה בקלילות את הקבוצה שלפני פחות משנה הדיחה אותה באחת הסנסציות הגדולות בהיסטוריה של ה-NBA. הנצחון אמנם לא מבטיח למאבס את המקום בין שמונה הגדולות במערב, אבל בהחלט מקרב אותם לשם.
בדרך כלל, מאבקים על המקומות האחרונים בפלייאוף יכולים להיות מרתקים ומותחים, אבל אין להם השפעה על מאבקי האליפות. הקבוצות נאבקות בסך הכל על הזכות להפסיד למדורגות הגבוהות בסיבוב הראשון, וההישג שלהן הוא עצם הסיום בין שמונה הראשונות. אך, כידוע, המערב השנה לא עובד לפי הכללים הרגילים, וכך, שבעה משחקים לסיום העונה, שלוש קבוצות נאבקות על שני המקומות האחרונים בפלייאוף - דאלאס, דנבר וגולדן סטייט. שלושתן נמצאות בקצב של 50 נצחונות ויותר, ושלושתן מאמינות לחלוטין ביכולתן להגיע רחוק אם רק יצליחו להידחק לתוך השמינייה. בעצם, לא מדובר כאן רק בקרב על האפשרות לזכות בתואר, אלא בקרב על התואר עצמו, תואר "הקבוצה הטובה ביותר בהיסטוריה של הליגה שלא העפילה לפלייאוף".
יש לשלוש סיבה טובה להאמין במסע פלייאופי ארוך. דאלאס הייתה קבוצת צמרת לפני שהוסיפה הול אוף פיימר עתידי בדמותו של קיד, גולדן סטייט עדיין זוכרת את הפלייאוף המדהים של אשתקד, ודנבר מחזיקה בכמויות כשרון של קונטנדרית. כאשר על המקום בצמרת הגבוהה נאבקות, יחד עם סן אנטוניו הנצחית, ניו אורלינס חסרת הנסיון, יוסטון והלייקרס מרובות הפציעות ופיניקס חסרת היציבות, לא קשה להבין מדוע כל השלוש בטוחות שיש ביכולתן להתקדם בפוסט סיזן. יותר מכל שנה אחרת, הסיבוב הראשון במערב נראה השנה פתוח לחלוטין, ועם מומנטום חיובי ומאצ'-אפים נוחים - לכל אחת מהשלוש יש פוטנציאל להגיע לגמר המערב, ומי יודע, אולי גם מעבר לכך.
אבל דיה לצרה בשעתה, ולכאן בדיוק נכנסת הכתבה הזו. קודם כל צריך להבטיח את המקום, וזה הזמן לעשות קצת סדר בעניינים, לבדוק למי הסיכויים הגבוהים ביותר לעלות, ומי כנראה תישאר בחוץ. כדאי לזכור: במידה ושתיים או יותר קבוצות מסיימות עם מאזן זהה, מה שקובע הם המשחקים בינהן, ולאחר מכן המאזן בדיוויז'ן שלהן (רק אם הן מאותו הבית, מה שלא רלוונטי כאן כי מדובר בשלוש קבוצות מבתים שונים), ואז המאזן בקונפרנס (לאחר מכן, למי שעד כדי כך סקרן, המאזן מול קבוצות עם מאזן ששווה פלייאוף בקונפרנס והפרשי סלים במשחקים בין הקבוצות). אז יאללה, לעבודה.
7. דאלאס מאבריקס (47 נצחונות ו-28 הפסדים)
מאזן מול דנבר: 2:1
מאזן מול גולדן סטייט: 1:3
מאזן בקונפרנס: 16:29
משחקים שנותרו: הלייקרס (חוץ), פיניקס (ח), סיאטל (בית), יוטה (ב), פורטלנד (ח), סיאטל (ח) וניו אורלינס (ב).
דאלאס לא נראית טוב מאז שקיד הגיע לקבוצה. הנצחון על הווריורס הגיע לאחר 11 הפסדים רצופים (!) לקבוצות עם מאזן חיובי, חלקם הגדול במשחקים צמודים שהדגישו את הבעיות של המאבס במאני טיים. הנקודה האירונית היא שזו הסיבה שאייברי הצהיר שהוא מרוצה כל כך מהטרייד שהביא את קיד. בינתיים מקווים בקבוצה שההתפוצצות על גולדן סטייט במשחק כל כך חשוב תתחיל מומנטום חיובי שישכיח את התקופה הרעה. הבעיה היא שהנצחון הושג בזכות ריצה, מה שלא יתאפשר לה לעשות בפלייאוף בכלל, ובמאני טיים בפרט.
חשיבות הנצחון היא גם בכך שהוא גם מרחיק את הלוחמים לשני משחקים מאחורי דאלאס, וגם מנצח עבורה את הקרב הישיר בינהן, לכן הפער המעשי בינהן הוא שלושה משחקים. במצב כזה, הלוח הקשה של דאלאס פחות רלבנטי: כדי להבטיח את המקום בפלייאוף באופן כמעט ודאי היא צריכה לנצח את שלוש הקבוצות החלשות שתפגוש ואחד משני משחקי הבית מול יוטה וניו אורלינס (אולי ניו אורלינס תגיע כשהמשחק יהיה חסר משמעות עבורה). כל נצחון נוסף יהיה בונוס וזריקת מוטיבציה להמשך.
8. דנבר נאגטס (26:49)
מאזן מול דאלאס: 1:2
מאזן מול גולדן סטייט: 1:2
מאזן בקונפרנס: 18:27
משחקים שנותרו: סקרמנטו (ב), סיאטל (ח), קליפרס (ח), גולדן סטייט (ח), יוטה (ח), יוסטון (ב), ממפיס (ב)
דנבר הצליחה להגיע לישורת האחרונה בכושר מצוין. המאזן שלה במשחקי בית ב-2008 הוא 2:19, ובחודש האחרון ניצחה את כל המשחקים שהייתה חייבת לנצח. השילוב בין אייברסון לכרמלו אנתוני עובד נהדר, קמבי ממשיך להחזיק את הצבע, וקניון מרטין וג'יי אר סמית צוברים נקודות בקצב רצחני. למרות שההגנה ממשיכה לזייף, ההתקפה עובדת כל כך טוב שזה לא נורא.
המשחקים שנותרו לדנבר די קלים, אבל היא עוד צריכה לשחק בגולדן סטייט, ולאחר מכן ביוטה. אם תצליח לנצח באוקלנד סיפור הפלייאוף יהיה סגור, אם תפסיד בקרב היריות הזה הלוחמים ישוו את המאזן הפנימי בין השתיים, אבל היתרון של דנבר בקונפרנס יכריע לטובתה (אם שתיהן יסיימו במאזן כללי זהה זה אומר בוודאות שהמאזן של דנבר בקונפרנס יהיה יותר טוב). כך שההתקפה הקטלנית אמורה להספיק לנאגטס כדי לנצח חמישה מהשבעה הנותרים, אבל בשביל להוסיף עוד שני W רצוי להתחיל לשמור. מאידך, גם אם זה לא יקרה, רוב הסיכויים שחמישה נצחונות יספיקו.
9. גולדן סטייט ווריירס (30:45)
מאזן מול דאלאס: 3:1
מאזן מול דנבר: 2:1
מאזן בקונפרנס: 20:25
משחקים שנותרו: ממפיס (ח), ניו אורלינס (ח), סקרמנטו (ב), דנבר (ב), הקליפרס (ב), פיניקס (ח), סיאטל (ב)
כאמור, הווריורס, שרוב העונה היו במקום השמיני, הכניסו את עצמם לבור עמוק עם ההפסד לדאלאס. מכיוון שבמצב של שוויון במאזנים הם יפסידו בשובר השוויון גם לדאלאס, גם לדנבר וגם במצב שכל השלוש במאזן זהה, זה אומר שמעשית הם במרחק שני משחקים מדנבר ושלושה מדאלאס. היתרון העיקרי שלהם הוא שהם מארחים את הנאגטס למשחק שאין ממנו דרך חזרה. אבל כדי לעבור את אחת מהקבוצות הלוחמים יצטרכו לנצח את כל המשחקים עד סוף העונה, כולל משחקי חוץ בניו אורלינס ובפיניקס, או לקוות למעידות לא צפויות של אחת מהשתיים האחרות במשחקים קלים.
לכאורה נראה שהמצב של גולדן סטייט קשה עד מאוד, אבל אם יש קבוצה שמסוגלת לבצע נס שכזה זאת הקבוצה המטורפת של דון נלסון ובארון דייויס. נלי חייב להעיר את השחקנים שלו עכשיו, ולהתחיל את טירוף הפלייאוף מוקדם מהצפוי. אם יצליחו הלוחמים לנצח את שני משחקי החוץ הקרובים, אולי הקהל באוקלנד ייכנס לאטרף ויעזור להשלים את המלאכה בבית.
הבעיה של נלי היא שפרט לבארון, למונטה אליס הנפלא ולסטיבן ג'קסון אין לו שחקנים בכושר טוב. אפילו לא כושר סביר. יחד עם החסרון הקבוע בריבאונד, אלו הסיבות שהווריירס הפסידו שבעה מה-12 האחרונים, ואינם נראים מוכנים לבצע את הנס הנדרש מהם. לכן ההימור הוא שאת המאבק המתיש על שני המקומות האחרונים בפלייאוף גולדן סטייט תסיים עם 50 נצחונות, אבל בלי הכרטיס לשמונה הגדולות. רק חבל שעל התואר שבו תזכה אף אחד לא יעניק לה טבעת.
