למה בעצם ממהרים אוהדי מכבי תל אביב להזמין כרטיסים למדריד? האם שכחו כבר את הרבע האחרון בגמר הגביע ואת ארבעת הפסדי הליגה? האם 20 דקות מזהירות מול ריאל מדריד מספיקות כדי למחוק עונה מקרטעת ומגומגמת? האם ראוי להתייחס לברצלונה המפוארת כאל גרסה אירופית של מכבי ראשל"צ?
התשובה המקובלת היא שמדובר במקרה נוסף של שחצנות ישראלית; אולם בפועל, נראה שהזלזול המקומי ביריבות של מכבי מוצדק למדי. זו לא רק העובדה שאף אחת מהקבוצות שהתמודדו נגד מכבי בשלב המוקדם לא העפילה לרבע הגמר, אלא התחושה המוזרה שהיריבה האירופית שתתארח ביד אליהו תהיה בדרך כלל פחות אינטליגנטית ופחות מאומנת. זה לא מקרי שאת הניצחון הגדול ביותר שלה השיגה מכבי מפני שחואן פלאסה, מאמן ריאל מדריד, לא השכיל להורות לשחקניו לבצע עבירה במהלך האחרון, וחטף שלשת שוויון מיותם הלפרין. הטעות הזאת לא קשורה לכדורסל, אלא לקומון סנס, ונראה שהתכונה החשובה הזאת נטשה את הכדורסל האירופי.
על אף שברצלונה הגיעה רחוק יותר מיריבתה השנואה מבירת ספרד, נדמה שדווקא היא מגלמת את כל חולייהן של קבוצות הצמרת ביבשת. היא מבזבזת סכומי עתק על שחקנים בינוניים, מתעקשת לבסס את הרכבה על אירופאים מהדרג השני ולא מצליחה להחתים אמריקאים איכותיים. מעל לכל, ברצלונה משחקת כדורסל לא חכם. בניגוד למכבי, שדוחפת כדורים פנימה לגבוהים על מנת לזכות בנקודות קלות, הגבוהים הלא רעים של ברצלונה, בראשות קאסון ו-ואסקז, הם עבדים נרצעים שחוסמים לגארדים וחיים מריבאונד התקפה. שחקני החוץ יוצאים מהחסימות, משליכים שלשות ומקווים לטוב. כשמשחקים כך ביד אליהו, וכשהכדורים עפים רחוק מהטבעת בדרך למתפרצת בצד השני, זה בדרך כלל נגמר רע.
עם זאת, למרות ההרכב המוגבל, המאמן חסר הניסיון והכדורסל המיושן, לברסה יש שני משאבים שאסור להתעלם מהם: יאקה לאקוביץ', שהפיק אנד רול שלו מסוכן ויעיל; והגנה אימתנית, בזכות היסודות שהשאיר דושקו איוואנוביץ' המפוטר, וערימת הבשר בצבע.
ובצד השני מתייצבת בכל זאת מכבי הנוכחית, שטרם הוכיחה שמופע הקסם במדריד לא היה מקרי. כיוון שלפחות עד נחיתתו הצפויה של אטורה מסינה בעונה הבאה מוח הוא לא הצד החזק של ברצלונה, יש לה סיכוי מסוים לנצח רק בזכות הכוח.
כוחנות לשמה
1.4.2008 / 7:05