ונעבור למבזק

כבר אחרי חצות ויום חמישי בפתח, אני בדרך הביתה אחרי משחק העליה של הפועל אוסישקין, משייט לי ברחוב הירקון שטוף מחשבות על חגיגות העלייה, מנסה לזמר שיר מוכר שמתנגן ברדיו, שאת מילותיו אני לא באמת יודע ושנקטע כרגיל לקראת סופו על ידי תשדיר שירות של הרשות למלחמה בדרכים. נזהרתי בדרכי כפי שהורתה הבחורה החביבה מהתשדיר והמשכתי לחלום חגיגות כאשר ברקע בחור צעיר, שהחליף כעת את הבחורה החביבה, מקריא לו לאיטו את מבזק החדשות של השעה אחת.

כשנגמר המבזק והתחיל עוד שיר מוכר, היה נדמה לי פתאום שהבחור מהמבזק דיבר על הפועל אוסישקין שעלתה כרגע ליגה. כמויות אדירות של אופוריה, כוס בירה בחגיגות העליה והבחורה הנחמדה מהתשדיר, שכנעו אותי לנקוט בצעד בטיחותי לי לסביבה ולעצור לרגע בצד על מנת לנסות ולהבין האם אני הוזה? ואז עדיף שאני לא אמשיך לנהוג כי הבחורה תכעס. או לחילופין שאני שפוי לחלוטין, כפי שאני טוען כבר שנים, ואכן שמעתי נכונה ובמבזק החדשות של השעה אחת הוכרז ממלכתית, קבל עם ועדה, על עלייתה של הפועל אוסישקין לליגה א'. רבע שעה של המתנה מורטת עצבים בצד הדרך לא הובילה לשום מסקנה מועילה מלבד אחת: יש לנסוע מהר ובזהירות הביתה, להתרענן, אם אפשר אז במקלחת צוננת, לפרוש את האנטנות ולהמתין בדריכות למבזק של השעה 2.

הצלחתי להגיע הביתה... מה שהגדיל את הסיכויים לכך שאני אכן במצב שפוי כלשהו. כרגיל שכחתי להדליק את הדוד, אז היו מספיק מים צוננים למקלחת מעוררת... 1:50, הכנסתי את הבית למצב דממה (מה שאומר: ניתוק המקרר בן ה-60 של סבתא של בעל הבית ואת המחשב שמרעיש כמו 3 מקררים) והמתנתי לצפצוף ולבחור הצעיר מהמבזק. “הפועל אוסישקין, עלתה הערב לליגה א' לאחר שגברה באולם בהדר יוסף על הפועל גבעתיים לעיני 1500 צופים", הוא הכריז ואמר לי לילה טוב. שום דבר על משחק הכדורגל של נבחרת ישראל נגד צ'ילה שנערך באותו הערב, כלום על ילד הפלא גיא אסולין ואפילו לא מילה על הנבחרת הצעירה והסימפטית, רק הפועל אוסישקין.

אתם יודעים משהו, גם הבחור מהמבזק הוא די חביב. “זה לא חלום" עצרתי את עצמי מלהמשיך ולחבוט את ראשי בקיר במטרה להתעורר, 1,500 אוהדים ביציע במשחק ליגה ב' שמסתיים בתוצאה 28:73 (אני חוזר:ליגה ב'), שחקן מהקבוצה היריבה שמעודד אותנו אחרי כל סל (בעודו משחק ולא מהספסל כמו שחשבתם), עמי נאווי שכבר חווה משחקים גדולים בחייו עומד נרגש כמו ילד בן חמש שכרגע פגש את רונלדיניו, 1,000 איש ו-12 בקבוקי שמפניה על הפרקט עם שריקת הסיום (האמת קצת לפני), חגיגות עליה אל תוך הלילה עם דיג'יי מהקיבוץ ובירות מהחבית כאילו אין מחר. ולסיום מבזק חדשות על קבוצת כדורסל מליגה ב' שעלתה לליגה א'... כפי שכבר טענתי בעבר, אמא שלי צדקה וכמו שאמהות פולניות נוהגות לעשות.. אני אכן חי בסרט.