הנוער האובד

בשבת הבאה קבוצת הנוער של בית"ר ירושלים צפויה לזכות באליפות שנייה ברציפות, כשתפגוש את נס טוברוק, אבל ספק רב אם האירוע יעלה זיכרונות טובים לשחקנים שזכו בדאבל בעונה שעברה. גם הם האמינו שהתואר יהיה פתח למשהו גדול יותר, להתחלה חדשה, אבל התעוררו עם הנגאובר. אחד מהם הוא עומר מולאי, שמשחק היום בליגה הארצית עם הפועל ירושלים, ונכנס כמחליף במשחק בסוף השבוע הקודם מול השקמה רמת חן וכבש צמד. מולאי חורר בשנה שעברה רשתות בנוער, אבל החלומות על השתלבות וצ'אנס בקבוצה הבוגרת של בית"ר הסתיימו מיד עם הזכייה בדאבל. "כשאתה זוכה בדאבל, הדבר הכי טבעי זה להשתלב בקבוצה בוגרת בליגת העל", אומר החלוץ, שכבר לא שייך לבית"ר ומפחד ללכת לאיבוד בליגות הנמוכות, "ידעתי שלא יהיה קל לעלות לקבוצה הבוגרת בבית"ר בגלל כל הכסף והרכש, אבל האמנתי שאוכל למצוא לפחות קבוצה בליגת העל. בסופו של דבר, הזכייה בדאבל לא כל כך עזרה לי והגעתי להפועל ירושלים. גם כאן אני נלחם על דקות משחק".

לא בטוח שמולאי צריך לקנא בחברו לאותה קבוצה, שי נסים, שאמנם הגיע לליגת העל, אבל ההתפכחות מהתארים עם הנוער של בית"ר היו לא פחות כואבים. נסים שיחק בשנתיים האחרונות בנוער של בית"ר, אבי נמני אפילו התעניין ברכישת כרטיסו, אבל בקיץ האחרון הושאל לאשדוד. אחרי חודש באשדוד נסים נפצע, וכשחזר מהפציעה נרמז לו שהוא לא בתוכניות. נסים חזר לבית"ר לפני כחודש וחצי, אבל יודע שהקשיים שעבר העונה לא ייעלמו בעתיד. "כשאתה יוצא ממקום כמו בית"ר, אתה מגיע למקום שזה לא הבית שלך, והם לא ישקיעו בך", אומר נסים. "כשאתה מושאל תמיד יעדיפו לתת לשחקן בית לשחק במקומך. כשבאתי לאשדוד היו לי המון ציפיות, אבל כשחזרתי מהפציעה והקבוצה נכנסה למצב לא טוב, הביאו שחקנים על העמדה שלי, ההנהלה פחדה לתת לשחקן חסר ניסיון לשחק ונקלעתי למצב שנדחקתי מחוץ לסגל".

גם לקפטן קבוצת הנוער בעונת הדאבל, אבי ריקן, לא היה הנגאובר קל יותר. ריקן דווקא התחיל את העונה הנוכחית בבוגרים, אבל אחרי מחנה האימונים בחר לעזוב למכבי הרצליה. בהתחלה שימש כמחליף, עד שפרדי דוד העדיף להוציא אותו מהסגל. "בהתחלה זה התפתח טוב בהרצליה, אבל היו כמה קצרים בדרך", אומר ריקן. "זה שאתה לוקח דאבל עם הנוער זה טוב לשם שלך, אבל כשאתה מחוץ לבית לא דואגים לך כמו בבית"ר. אין ביטחון, אתה צריך לקחת הזדמנות באופן מיידי, ואם לא תיקח אתה לא תשחק".

בית"ר של יצחק שום דווקא משלבת העונה לא מעט שחקני בית, אך הבולטים שביניהם - אבירם ברוכיאן ועמית בן שושן - לא גדלו בתקופת גאידמק, והרוויחו את ההזדמנות בימי מאיר פניג'ל. חן עזריאל, מנגד, השחקן הבולט בקבוצת הדאבל, עלה לבוגרים אבל עדיין לא השתלב והוא שוקל לעזוב. גם שמוליק קוזוקין - מגן ובלם נהדר, ששותף לדאבל כמו ריקן, נסים ומולאי - קיבל מספר הזדמנויות העונה, הוכיח את עצמו, אבל עדיין לא נראה באופק כיצד הוא וחבריו יוכלו להשתלב. בית"ר של גאידמק עדיין חולמת על ליגת האלופות ותצרף לא מעט שחקני רכש, והסיכוי שלו ושל חבריו הולך וקטן עם הזמן.

במקביל, האימפריה שבנתה בית"ר במחלקת הנוער רק הולכת וגודלת. "אנחנו עובדים כמו באייאקס", מתגאה מנהל האקדמיה לנוער והסקאוט בבית"ר, איתן מזרחי. ואכן כך הדברים. שחקני מחלקת הנוער נהנים מתנאים מקצועיים בלתי רגילים ומחנות אימונים ברמה גבוהה. ז'אן טלסניקוב עובד ביעילות עם חלקים שונים בקבוצות, ומעביר אימונים אישיים להגנות, להתקפות ולכל דבר שדורש שיפור. משה חיון, איש הכושר של סיירת מטכ"ל, לא מרחם על הילדים ומפתח אותם כמו שחקנים בוגרים. בנוסף לטיפוח הנושא הפיזי, אימוני פילאטיס וחדר הכושר החדיש, נהנים שחקני המחלקה משירות הסעות לאימונים באמצע השבוע, כך שהורים שאמורים להביא את ילדיהם מיישובי עוטף ירושלים לא יצטרכו לטרוח. מעל כל זה, נמצאת האקדמיה שבית"ר הקימה, זאת ששואבת אליה לא מעט כשרונות מכל הארץ, שנרכשים ועוברים לגור באקדמיה.

במקביל, בית"ר פוזלת מעבר לים, כיאה לקבוצה מקצוענית בעידן המודרני, ודגה כשרונות שיעזרו לה בתקופת הנוער ואולי יתפתחו בעתיד לשחקנים מובילים. בנוער לבית"ר יש שני זרים, כשהבולט בהם הוא החלוץ הניגרי הנרי אזיטולה. בקבוצות הנערים משחקים שישה יהודים "מיובאים", כשהבולטים הם בריאן נקש (צרפת) ויואל גולדשטיין (ארגנטינה). "באירופה יש לי הרבה קשרים", אומר מזרחי. "לא מזמן חשבנו להביא שחקן שאינטר קנו מהנוער של ריבר. אני מאמין שמקרה יעקובו יחזור בבית"ר, זה חלק מהמדיניות. אנשי מקצוע באים אלינו ורוצים ללמוד".

אין ספק שבית"ר חושבת נכון, אבל לפעמים נדמה שהרכש הזר בנוער נועד רק לסתום חורים בגילאים הצעירים, וכרגע לא יצמחו מהם כוכבים שיעלו את בית"ר לליגת האלופות. מזרחי מודע לכך, אבל מסביר שיש עדיין היגיון מאחורי ההשקעה האדירה. "שחקני הרכש הזרים שהגיעו מניגריה בנויים טוב מבחינת פיזיות וגנטיקה, ומאוד משמעותיים במיוחד בליגה לנוער. לגבי הקבוצה הבוגרת, אני קצת פחות אופטימי, כי כרגע בית"ר רוצה להגיע לליגת האלופות ומעדיפים שזר צעיר לא יתפוס משבצת של זר. גם יעקובו, כשהגיע למכבי חיפה, הושאל לכפר סבא. האופציה עדיין אצלנו, ואם נראה לנכון בסוף שנה שאותם זרים בנוער הם פוטנציאל לעתיד, יהיה אפשר לקנות אותם ולהשאיל. אני חושב שהחלוץ הנרי מהנוער הוא שחקן טוב, שיכול לעזור לקבוצות בלאומית וליגת העל".

מצבם של הישראלים בנוער של בית"ר לא טוב יותר. מצב דומה קרה גם במכבי חיפה בשנים קודמות, כשטיפחה מחלקת נוער מצליחה בעונות האליפות אבל שילבה מעטים בקבוצה הבוגרת, ומשלמת היום את המחיר. גם העונה, שבה הקבוצה הבוגרת של בית"ר לוקחת אליפות בקלות, דקות המשחק של עזריאל, קוזוקין ושי חדד בבוגרים לא מבטיחות יותר מדי לכשרונות הצעירים. עדיין לא ברור, לדוגמה, כיצד ישתלב טאלנט כמו עידן ורד, אותו רכשה בית"ר מהכח עמידר, בזמן שגם מעמדו של ברוכיאן בעונה הבאה עדיין לא ברור, אם וכאשר בית"ר תביא קשר זר ברמה גבוהה כדי לעלות לליגת האלופות. בתחילת העונה המאמן גיא עזורי הצליח להשאיר בסגל לא מעט שחקני נוער שרצו לעזוב מהסיבות הללו, אבל לא בטוח שזה יעזור, אחרי שהם ראו מה קרה לשלושת השחקנים שעלו העונה לבוגרים אחרי הדאבל.

"זו בעיה שיש ברוב הקבוצות שיש להן משאבים כלכליים", מסכים עזורי. "אני בטוח שאם לבית"ר היו פחות משאבים, שחקנים רבים יותר מהנוער היו זוכים להשתלב בבוגרת. אבל צריך להבין דבר פשוט, בית"ר כיום היא הקבוצה הכי טובה בארץ, יש לה שאיפות בליגת האלופות, ובלי הכסף הגדול היה קשה להגיע למצב הזה ולשאיפות באירופה. אתה לא יכול שגם יהיו לך ציפיות להצליח בזירה האירופית ובו בזמן גם לגדל חמישה או שישה שחקנים בני 19 שישחקו בהרכב".

לגבי היכולת של בית"ר להשתלב בליגת האלופות אפשר להתווכח עם עזורי, השאלה היא למה להשקיע כל כך במחלקת נוער מיומנות, לרכוש ישראלים, להנחית זרים, ועדיין לא לתת להם לשחק באופן רציני. איתן מזרחי בטוח שיש הגיון בכך, ובטוח שעידן ורד לא יגמור כמו קובי מויאל, שהושאל העונה לכפר סבא. "עידן ורד הוא ילד מאוד מוכשר, בנוי מנטלית מצוין, כמו ברוכיאן, בן שושן בוזגלו, והוא יהפוך לכוכב בעתיד", אומר מזרחי, "אני צופה לו עתיד כשחקן בבוגרת. אני יכול להבטיח שהדור הזה שגודל עכשיו יקבל את ההזדמנויות שלו, בין אם בבית"ר או בקבוצות אחרות. זה דור ורמת שחקנים מיוחדת מאוד מבחינת הכל – גם פיזיות וגם מנטליות. עובדים עם השחקנים האלה בצורה מקצוענית, כמו באיאקס, ספרד וגרמניה. היום בית"ר היא קבוצה אירופאית לכל דבר, ושמים עין על שחקנים בכל הארץ. קח שחקן כמו אייל גולסה, שעבר לאחרונה למכבי חיפה. הוא היה צריך לבוא לבית"ר, אבל טוברוק רצו סכומים גבוהים מאוד שהגיעו כבר לשני מליון דולר. בסכומים האלה אפשר להביא שחקן בן 21 שמשחק באיטליה ובפחות כסף. היום הנוער של בית"ר מכתיב את הקצב ולא רק בנוער אלא בכל הקבוצות. יש לנו נציגות מכובדת מאוד בנבחרות ואנחנו מובילים את הטבלה. בעתיד נהפוך לפס יצור משובח".

בינתיים, קבוצת הנוער של בית"ר תחגוג עוד תואר. שלושה שחקנים מהקבוצה יעלו לבוגרים – מתן בראשי, יונתן זדה והשוער אריאל הרוש - ואליהם יחברו בקרוב שני הטאלנטים של אלופת הנוער - עידן ורד ודן אביינדר, כובש שערים מחונן. כל השאלות שעלו בכתבה לא יפריעו לילדים לחגוג. "אני זוכר שבתחילת העונה כולם אמרו שאין סיכוי שנזכה בעוד אליפות", מספר הקפטן מתן בראשי, "כל השנתון של 88' התפזר וגם אני כבר הייתי במבחנים בבני לוד, אבל ברגע האחרון חזרתי וידעתי שלא נוותר על התואר".

ומה יהיה כעת עם בראשי, בלם מוכשר למדי, לאחר זכייה בשתי אליפויות ובשני גביעים (לא כולל זה שעשוי להגיע העונה)? מחליף רביעי לבן יוסף, בנאדו וגרשון? השאלה לקבוצה שלא מכירה אותו? לא ברור. "אנחנו יודעים שבתקופה אחרת אם היינו עולים לקבוצה הבוגרת היינו זוכים לדקות משחק. היום קשה מאוד להשתלב בקבוצה הבוגרת, אבל תמיד יש לנו את האמונה", מספר יונתן זדה, שעולה גם הוא לבוגרת. "אני מסתכל על אבירם ועמית, שגם הם בעונות הראשונות שלהם בקושי שיחקו, אבל הסבלנות בסוף השתלמה. כל התארים שזכינו בנוער הופכים לפחות רלוונטיים כשאתה מסיים את גיל הנוער, אז מתחילה ההישרדות שלך. לא משנה אם זכית בגביע או באליפות, אתה צריך הרבה מזל ולהיות במקום הנכון ובזמן הנכון".