הלאה השמרנות

רפא בניטז רצה להמשיך את סדרת הניצחונות של ליברפול וגם לשבור את הקללה שלו עם מנצ'סטר יונייטד: בשבעת המשחקים הקודמים שלו מול השדים האדומים הוא הצליח להשיג נקודה בודדת אחת. גם סר אלכס פרגוסון רצה להמשיך בסדרת הניצחונות שלו וגם להפעיל לחץ על משתתפי המשחק המאוחר יותר של אמש, בסטמפורד ברידג'.

מבט על ההרכבים הביא את אוהדי שתי הקבוצות למצב של צפירת הרגעה. ביונייטד חזרו לקו הבריאות ואן-דר-סאר ופרדיננד, ואילו ליברפול עלתה עם אותו הרכב שרק שבוע לפני כן ניצח בקלות את רדינג. שיעורי הבית שעשו המאמנים נראו בדיוק כמו שהם נראו שלושה חודשים לפני כן, כשיונייטד חזרה מאנפילד עם ניצחון: בניטז שוב הלך על הרכב זהה למשחק הקודם, פרגוסון שוב העדיף להכניס את אלה שנחו.

גם שיטות המשחק נותרו כמעט זהות. סר אלכס החל לחבב את השיטה עם שלושת הקשרים באמצע, בה השתמש כשהביס את ארסנל בגביע ולכן בהרכב עלו סקולס, אנדרסון וקאריק ורוני נשלח כחלוץ יחיד לחוד. ליברפול שוב בחרה במערך שמשמר את צרכיו של הכוכב פרננדו טורס וגם היא עם מרכז שדה מעובה, כאשר הציר הוא חאבייר מסצ'ראנו.

אבל הציר הזה של בניטז הוא עדיין לא באנקר, ומאסצ'ה הזכיר לכולם, הפעם ביתר שאת, למה. זה התחיל בשתי מסירות נפלאות של אנדרסון וסקולס, שרוני לא הצליח לתרגם למשהו והחמיר בצהוב שהארגנטיני קיבל כבר בתחילת המשחק ויותר על הויכוחים מאשר על העבירה על סקולס. מאותו רגע כל החלטה של השופט בנט הביאה את מאסצ'ה למצב של ספק במקרה הטוב והוא הקפיד לחלוק את דעתו עם השופט בכל פעם. יצא מריכוז גם פפה ריינה, שפספס כמה כדורים ביציאות ולא הגיב כלל לכדור שהדביק רונאלדו לקורה.

ג'רארד עוד ניסה לסכן את השער לפני שיונייטד הרשיתה מראשו של ווס בראון, שהמשיך מסורת ארוכה של שחקני הגנה מהיונייטד שכובשים מול ליברפול. נזכיר את ריו פרדיננד, את הצמד של מיכאל סילבסטרה ואת השער של אושיי אשתקד. גארי נוויל הצהיר לא פעם שהוא רוצה להצטרף למסורת, אבל מי שזכה לזה הוא דווקא מחליפו. ועדיין לא זה מה שניצח ליונייטד את המשחק.

מה שניצח, או יותר נכון מי שניצח היה מסצ'ראנו, שהצליח לסיים מחצית של ויכוחים עם השופט בצהוב שני ואדום (לו זכה אחרי שהתווכח על צהוב שנשלף לטורס – כמה טיפשי). מאותו רגע היתרון שהיה ליונייטד – טכני, טריטוריאלי וסטטיסטי – הפך לפשוט עצום. ליברפול הצליחה לנפק משהו נורמאלי רק לחמש דקות בכל המחצית השניה והשיגה שני מצבים נייחים מסוכנים ופריצה יפה של טורס. יונייטד בינתיים המשיכה להחמיץ עד שפרגוסון התרצה והכניס את נאני וטבס. מכאן היה זה טיול בפארק לשדים האדומים.