פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        שקט, מתפרקים

        גליל עליון וקטש נפרדו אשתקד רק כדי לחזור ולהתאחד העונה. לפחות אם הקבוצה תרד, לאף אחד משני הצדדים לא יוכלו לבוא בטענות

        מה רוצים מהם, הרי בסך הכל זה טבעי. בעתות מצוקה וכאב, בשעת לחץ וסכנה, כל שבן אדם רוצה הוא משענת יציבה, בית חם, פינה שקטה, חיבוק של אמא וטפיחה מרגיעה מאבא. לדעת שיש על מי לסמוך ועל מה להיבנות. גליל עליון ועודד קטש נפרדו בקיץ שעבר, הלכו איש איש לכישלונו, רק כדי להתאחד ולקוות שחבל ההצלה ההדדי יספק סוף שמח, לעונה שהיתה קשה עבור שניהם.

        הרי קטש כבר הוציא בעבר את הקבוצה מהבוץ, ויחד עם אורן עמיאל הגיע איתה לפיינל-פור. בגליל אוהבים את עודד המפורסם, שמשאיר את הקבוצה בתודעה, התחבב על האנשים הנכונים והשאיר זיכרון מתוק מהעבר. והגליל, הו הגליל, הוא עושה טוב לקטש. כל הירוק הזה והפסטורליות המלבלבת כה רחוקים מסיר הלחץ של יד אליהו. מי צריך את כל הבלגן הזה? אחח, איזה חיבור מנצח, שילוב מושלם שעושה טוב לכולם. אם קטש ישאיר את הקבוצה בליגה, יגידו שהוא בכל זאת מאמן טוב, שאולי הגיע למכבי מוקדם מדי וכו'. על הגליל יאמרו שעשו את המהלך הנכון בזמן והשיבו את מי שהכי מתאים לקבוצה.

        אלא שבין כל הפנטזיות ישנה המציאות, והיא עגומה. חזרתו של קטש לגליל היא בעיקר הודאה הדדית בכישלון, ולא נראה שזו התרופה למצבם של הצדדים. ספק אם מאמן כה כריזמטי, אנרגטי ויסודי כקטש הוא הפתרון לגליל, שמשוועת ליד מכוונת מהקווים, ונראית כרגע כאסופת שחקנים מקרית.

        התבוסה לבני השרון הבהירה שאין לצפות ל"אפקט קטש", וחשפה עד כמה גליל עליון חסרת אופי ויכולת להאמין שהיא מסוגלת להישאר בליגה. מקבוצה נחותה מבחינת כשרון, שנאבקת על חייה, מצפים למשחק לחימה והקרבה ללא פשרות, ואם את זה גליל לא מסוגלת לספק אחרי שמינו לה מאמן חדש, הרי שקטש הוא בבחינת כוסות רוח למת.

        רגע, ואם הקבוצה תרד בסוף ליגה? הסנגוריה תטען שקטש לא בנה את הסגל, הגיע לקבוצה במצב קשה ולא קיבל מספיק זמן להראות את מה שהוא יודע. על הגליל יאמרו כי הם ניסו הכל, אבל באמת הכל, ולא חסכו החתמת אף מאמן או שחקן כדי להשאיר את המועדון במקום הראוי לו. איזה יופי, כולם מסודרים, אפשר להתפרק בשקט.