מי מאיתנו לא נתקל בחייו במילון הבריטי הנודע, "אוקספורד"? אם תפתחו את מהדורה מספר 11 של המילון באות V תוכלו להיתקל בביטוי "VA VA VOOM". משמעות הביטוי היא "האיכות שבלהיות מרגש, נמרץ, או מושך". את המונח, בקודש הקודשים של הממלכה הבריטית, טבע לא אחר מאשר תיירי הנרי. חלוצה הצרפתי של ארסנל לשעבר, נבחר לקמפיין של יצרנית הרכב הצרפתית רנו לפני מספר שנים, ופימפם את הביטוי שנשכח באי הבריטי. ה-VA VA VOOM חזר לאופנה באנגליה, הידועה לקנאותה בשפתה וכאמור, עשה בסוף את דרכו למילון.
להנרי, ששיחק באי הבריטי עד לפני שנה, המונח התאים כמו כפפה ליד. משחקו היה מרגש, סגנונו היה נמרץ, הסטייל היה מושך, ולא היה מתאים ממנו להטביע ביטוי כזה מחדש במדינה אותה כבש, ובה הפך לאחד השחקנים הכי גדולים שעברו בה בעשורים האחרונים. אבל זה היה ההנרי של ארסנל. הנרי של ברצלונה עדיין רחוק מלהזכיר את הביטוי הזה.
מי שהיה אמור להעיר את השלישייה האימתנית שכללה את רונאלדיניו, ליונל מסי וסמואל אטו, ולתת להם רוח גבית להחזיר את תואר האליפות לקטלוניה, נגרר לבור שבו חלקם נמצאים, לחוסר היציבות, לחוסר העקביות. מתברר שמי ששינה כל כך את הכדורגל הבריטי, לא מצליח לבנות את שמו מחדש בכדורגל הספרדי, ועשה רושם כי מההר הגבוה עליו ניצב התותחן בדימוס, כמעט ואי אפשר היה להצפין עוד.
נמצא אב במצב טוב
הנרי כבר נכשל בקבוצה גדולה חוץ מארסנל. ביובנטוס התקשה להתמודד עם הקשיחות של הבלמים האיטלקים, והקיבעון של חלק מהמאמנים הטקטיקנים. בארסנל, לפני כל הסבר, הנרי פגש למזלו מאמן שמכיר אותו, ומבין את הדמיון שלו ואת סגנון המשחק שלו, בדמותו של ארסן ונגר. בקיץ 1999 הנחית ונגר את 'טיטי', כפי שהוא מכונה, בלונדון.
ההיכרות של השניים הייתה עוד הרבה קודם לכן, במכורתם הרשמית. הנרי שיחק באקדמייה לכישרונות צעירים הכי מפורסמת בצרפת, 'קליירפונטיין'. ונגר, הידוע בטביעת העין המצויינת שלו, התרשם מהבחור והביא אותו למונאקו ב-1994, עוד כשהיה הנרי בן 17. בסיום אותה עונה, עזב ונגר את המועדון ליפן, והנרי נשאר עד ינואר 1999 בצרפת. אז, עשה את הדרך לארץ המגף, ליובנטוס. אלא ששם, עשו ההגנות האיטלקיות לצעיר המוכשר חיים קשים והוא לא הצליח לממש את הפוטנציאל. בסיום אותה עונה, שוב שם ונגר את ידו על השחקן, וסיפק לו את הקרקע להצלחה.
הוא ייעד לו את תפקיד החלוץ במערך ה-2:4:4 שלו, לצד חלוצים גדולים, והחל לקבל ממנו תפוקה שלא תסולא בפז. המשולש, שכלל את ונגר, סגן היו"ר דיוייד דין, והנרי, הביא את ארסנל להישגים רבים. החלוץ הצרפתי לא התנחל בלבבות האוהדים רק בגלל הגולים הפנומנליים, ההצעדה לתארים, הכריזמה והאישיות שלו, אלא הרבה בגלל המחוייבות למועדון.
"אני רוצה להילחם על הכול עבור ארסנל", הוא אמר בזמנו. "מרקו ואן באסטן היה האליל שלי. לפני שהוא הגיע למילאן וגם אחרי, הם נשארו קבוצה גדולה. גם פה, בארסנל, ללא הקבוצה שלי אני שום דבר. אני רק מסיים את העבודה". בדיעבד, הודה הנרי כי ססק פברגאס צדק כי במקום מסוים, המשקל הסגולי הענק של הנרי פגע לאחרונה בקבוצה. הצעקות על השחקנים הצעירים שימסרו, והחשש ממנו לא תרמו אכן פגע, אבל בסך הכול, הנרי היה ארסנל וארסנל הייתה הנרי.
השיא הגיע בעונת 2005/6. ארסנל והנרי עשו את הדרך הארוכה והגיעו אחרי שנים רבות של ניסיונות לגמר ליגת האלופות. ארסנל הפסידה, אבל זה לא מנע מהצרפתי להצהיר כי הוא מוכן לחתום על חוזה לארבע שנים נוספות במועדון. בכלל, קשה למנות את מספר הפעמים בהם הצהיר הנרי שהוא מחויב לקבוצה. אחרי משחקים גדולים, אחרי מפלות כואבות, בכל ראיון זוטר או ראיון מיוחד, ידע הכוכב הצרפתי, שבנה את חייו בממלכה, כי הוא רוצה להישאר תותחן לנצח. בעונה שלאחר מכן עבר החלוץ סדרת פציעות שהשביתה אותה בחלק גדול של העונה. למעשה, מאז חודש מרץ 2007 כמעט ולא שיחק כלל.
ארסנל סיימה את העונה ללא אף תואר, וב-25 ליוני, לאחר ספקולציות ושמועות רבות, הנרי הטיל את הפצצה, ובחר לעזור את הבית שנבנה לא מעט בשבילו, עבור מקום לא ברור. "אמרתי שאם אעזוב את ארסנל זה יהיה רק לברצלונה", אמר התותחן לשעבר, שלא ידע כמה קשה יהיה לו פתאום להפוך לעוד שחקן.
אין את מי לחבק
להנרי, שהגיע אחרי פציעה מעיקה, לא היה את הזמן הנדרש להוריד את החלודה ולמצוא את כושרו הישן. הוא נגרר לתוך חלום הפנטסטיקוס, הרביעיה המופלאה, והיה צריך להצית יחד איתו את רונאלדיניו, אטו ומסי, ובכך גם לסתור את התיאוריות האנטי הגלאקטיקוס ממדריד, לפיהן כל כך הרבה כוכבים לא יכולים לשחק בקבוצה אחת. עבורו זה היה קצת קשה, והוא פתח את העונה בצורה לא טובה. השער הראשון שלו במדי בארסה הגיע במשחק נגד ליון בליגת האלופות. רק במחזור השישי של הליגה הספרדית הוא מצא את הרשת שלוש פעמים באותו משחק, אבל זה היה נגד הקבוצה הכי חלשה בליגה, לבנטה. בסך הכול, יש לו עד כה 13 שערים ב-34 משחקים, רק שבעה מהם בליגה, איפה שבארסה הכי צריכה אותו במאבק האליפות, שהולך ונמוג מול ריאל מדריד.
הלחץ הקטאלוני והרעב להצלחה עשו את שלהם, אבל לא רק בגלל הפציעה. הנרי כנראה הבין יותר מתמיד את התרומה האדירה של ונגר להצלחה שלו בארסנל, בה שיטת המשחק היתה מבוססת לא מעט עליו ובשבילו. בשונה, כמובן, מברצלונה. לאחרונה אפילו השמיע החלוץ טרוניה כי הוא איננו מרוצה מה-3:3:4 בו משחקת הקבוצה, וששיטת המשחק של המאמן פרנק רייקארד היא זו שפוגעת בתפקוד ובפוריות שלו. "שיחקתי שמונה שנים בקבוצה אחת ובעמדה מסויימת, וכעת, אני במועדון אחר, משחק בעמדה אחרת עם שיטה טקטית שונה".
הנרי היה מרוצה יותר אם הוא ואטו היו משתפים פעולה בחוד כשני חלוצים, כשמאחוריהם ארבעה קשרים. אלא שאולי הוא שכח לרגע קט כי גם בארסנל שינה ארסן ונגר את השיטה, לאחר שנים בהן הציב תמיד שני חלוצים. בעונת 2005 עבר המנג'ר הצרפתי לשחק עם חלוץ בודד בחוד. "זה שונה עכשיו", אמר הנרי על השינוי של ונגר. "כששיחקנו 2:4:4 היה לי תפקיד אחד וכעת, תפקיד אחר. זה קשה. אני מוקף בשני מגינים בצדדים ועוד שני בלמים במרכז". אלא שאז הסתגל הנרי לשינוי כמעט ללא דופי. את אחד השערים הכי גדולים שלו בקריירה הוא הבקיע באותה עונה, נגד ריאל מדריד בסנטיאגו ברנבאו בשמינית גמר ליגת האלופות. הוא פרץ ממחצית המגרש, השכיב שלושה מגינים ושלח לפינה של איקר קסיאס. יכול להיות שגם לשיטה של ברסה הוא יסתגל בסוף, אבל תמיד יישאר עוד שחקן, לעומת מעמדו הכמעט מיתי בארסנל.
החלוץ היה צריך לבנות בברצלונה את שמו כמעט מחדש, וזה קשה בשלב כזה של הקריירה. במיוחד, כשזה קורה אחרי גירושים, ועוד בארץ חדשה. את המעבר לברצלונה תירץ הנרי בין היתר עקב התפרקות נישואיו. 'טיטי' נשא לאישה ב-2003 את ניקול מרי, דוגמנית ממוצא אנגלי. אלא שנישואי הזוג עלו על שרטון, והנרי בחר לברוח דרומה, עד ברצלונה כדי להתרחק ממנה ומצהובוני הממלכה. כתוצאה מהמעבר ומהגירושים ממעט הצרפתי לראות את בתו בת השנתיים, טיה, דבר שפוגע בתפקודו, כך לפי דבריו: "ראיתי אותה רק חמש פעמים בשמונת החודשים האחרונים. זה לא ייתכן. כל אב יבין זאת. אם הייתי יכול לראות אותה יותר, זה היה עוזר", אמר בראיון ל'מארקה'. מקורבים לשחקן עוד טענו שהוא מרגיש בודד מאוד, ולא מבין מדוע התקשורת הספרדית לא נותנת לו מנוח ועושה לו חיים קשים, וכן כי בקבוצה עצמה לא עוזרים לו לעבור את הרגעים הקשים.
אין מה להשוות
את האליפות בספרד, אם לא יקרה משהו דרמטי, הנרי ושותפיו לא יצליחו להחזיר לחבל קטאלוניה מהבירה, מדריד. אחרי ההפסד בגומלין חצי גמר ה'קופה דל ריי' הספרדי לוולנסיה, כל שנותר לצרפתי זה לנסות ולזכות בצ'מפיונס ליג. אם לא יצליח, הוא יישאר מיותם מכל תואר עונה שנייה ברציפות. נראה שאת מה שכולם מבינים כעת, ארסן ונגר ידע על 'טיטי' כבר לפני שנה: שהרגליים והגוף זה לא מה שהיה פעם. הוא לא החזיקו בכוח ומכר אותו לבארסה עוד כשיכל להרוויח עליו, וכנראה שהוא צדק.
והנרי? הוא ימשיך תמיד לרדוף אחרי הנרי של ארסנל, ולהראות שאחד הם. ההשוואות הבלתי פוסקות לחלוץ העבר האימתני של התותחנים הוציאו לאחרונה את הנרי מהכלים. "תפסיקו להשוות אותי לשחקן שהייתי בארסנל", הוא אמר בזעם. "זה ההנרי שתראו בברצלונה". אבל נראה שהוא פשוט יצטרך, כמו שאר הדברים, להתרגל. אחרי הכל, ההשוואות לא הולכות להשתנות בקרוב.
