הלוזר

"מישל דיין בחיים לא הוביל את הפועל ירושלים לשום מקום, גם כשחקן וגם כמאמן. היו לו הזדמנויות, אבל אף פעם לא ניצל אותן עד הסוף", כך, פחות או יותר, תמצת מקורב להפועל ירושלים את הקריירה של מי שהיה אמור להיות האגדה של הקבוצה. האגדה שאכזבה בסופו של דבר. ובאמת, מבחינת נתונים, למישל דיין היתה את האפשרות להיות אגדה. רגליים גאוניות, טאץ' מבריק, כת של אוהדים שהולכת אחריו באש ובמים, אבל בסופו של דבר לוזר. כמו הקבוצה. קשר מוכשר שלא הגשים 50 אחוז מהכשרון שלו, ומאמן בינוני שלא הצדיק 50 אחוז מהקרדיט שקיבל. גם כמאמן, חשוב להדגיש, היה לו המון מה להציע, אבל האופי הלוזרי של הפועל ירושלים, הגישה החולה שדבקה במועדון המפואר בעשורים האחרונים, דבקה גם במי שהפך לסמל הגדול ביותר בתקופה המודרנית של הקבוצה.

"כמאמן, הידע שלו בכדורגל הוא הכי גבוה שאני ראיתי. מבחינת אישיות, מישל יותר מידי פעמים מלכלך על שחקנים שלו מאחורי הגב וזה מה שגורם למרחק בינו לבין שחקניו. אני חושב שהאישיות שלו מוגזמת", מנתח אחמד סבע, חלוץ בני לוד, הקבוצה האחרונה ממנה התפטר מישל דיין, להלן מתפטר סדרתי. סבע יודע על מה הוא מדבר, כי התסריט של דיין בבני לוד מזכיר מאוד את הקריירה של מאמן קרית שמונה החדש: התחלה מצוינת, אבל אז אז באה הנפילה. ולא בליגת העל, כן? כדי שגם אתם תבינו על מה סבע מדבר, בואו נסקור את הקריירה של דיין.

דיין (47) נולד לדור הלא נכון של הפועל ירושלים, קבוצה שהגסיסה שלה היתה איטית, וחלק מההרגלים הלא בריאים כנראה חלחלו אליו. למרות שלא הגשים את רוב כשרונו כשחקן, אוהדי הפועל ירושלים היו צריכים שחקן מיתי להיאחז בו, ודיין היה כזה. סוג של תגובה לאלי אוחנה של בית"ר. לכן אין זה פלא שהוא קיבל אימון את קבוצת נעוריו ב-1999, ממש סמוך למינויו של אוחנה בבית"ר, בשני המקרים הזכייה בתפקיד הגיעה ללא רקע מוקדם. ללא אימון בקבוצת נוער, או סטאז' אמיתי כעוזר מאמן. תחילת העונה הראשונה היתה טובה, אפילו כללה ניצחון יוקרתי על מכבי חיפה בקרית אליעזר, אבל אז כצפוי באה נפילה. הקבוצה פשוט התרסקה, ירדה ליגה הרבה לפני סיום העונה, ודיין עזב לפני סיום העונה. אליאס לוי הגיע במקומו, דיין הלך הביתה לחשוב על עוד הזדמנות מפוספסת. אגב, זאת היתה העונה היחידה של דיין בליגת העל עד היום.

דיין ישב עונה בבית, הפועל ירושלים המשיכה את ההתרסקות עד לליגה השלישית, והוא התבקש לחזור ממש עם תחילת העונה. במקביל, דור חדש נכנס להפועל ירושלים, זה של דן רומן ואופיר עזו, ודיין העלה את הקבוצה ליגה תוך עונה. בעונה הבאה הוא היה כבר על סף עלייה לליגת העל. אלא שאז באה הפועל רעננה, שסיימה עם הפועל ירושלים במחזור האחרון בתיקו נטול שערים, והאופי הלוזרי של דיין שוב צץ החוצה. הסיפורים על סכסוכים על בעלי הקבוצה עלו מחדש, היו שמועות על יחסים מעורערים עם יאיר אסייג, ולפני תחילת העונה דיין התפטר.

זאת לא תהיה הפעם הראשונה בה דיין מתפטר מקבוצה, ולפעמים נדמה כי הוא משתמש בזה כדי לאיים, ליצור מוטיבציה, אבל כשהוא רואה שהטריק לא עובד הוא באמת מתפטר. זאת לפחות התחושה. כפיר לייבוביץ', חניכו בבני לוד, ממנה גם דיין התפטר, מסביר: "מאוד הופתעתי לשמוע על המינוי שלו לקרית שמונה. למישל יש שני צדדים, אחד המקצועי שבו הוא מאמן טוב. אבל מהצד השני הוא לוקה בפן האישי. יחסי האנוש שלו לא ממש טובים. כשהתחלנו להפסיד, התחילו הרבה בעיות בין מישל לחבר'ה הבכירים בקבוצה כי ציפינו להרבה יותר גיבוי. הוא שכח שאותם חבר'ה שהוא התנער מהם, אלה החבר'ה שהביאו אותו להיות איפה שהוא היה. אני אישית עזבתי לאשקלון בגלל שראיתי שאני הופך להיות כינור שני. ציפיתי ממנו ליחס אחר, כי הוא גם זירז אותי שאני אחזור מפציעה קשה, ובכל זאת הפכתי לשחקן ספסל".

אחרי עונת רעננה, כאמור, יאיר אסייג הפך למאמן, אבל לאחר שנכשל דיין שוב חזר לקבוצה שכל כך עיצבה את אופיו, והוא הציל אותה מירידה. בעונה לאחר מכן, דיין המשיך כמאמן ירושלים, שוב פתח טוב עם סיבוב נהדר, ושוב גמר רע את העונה. לדיין שוב נשבר מהפועל ירושלים, והוא עזב. הפועל אשקלון נתנה לו הזדמנות, באופן מאוד מפתיע הוא התמיד בקבוצה הדי מטורפת הזאת עונה שלמה, והותיר רושם חיובי מאוד. אלא שאז באה העונה שעברה, 2006/7, עונה בה דיין חתום על שתי ירידות ליגה. תחילה עם הפועל אשקלון, ממנה התפטר באמצע העונה, אבל הקבוצה המשיכה לליגה השלישית. ועם הפועל ירושלים, אליה הגיע באמצע העונה שעברה, וירד עד לליגה השלישית. דיין הצליח כמעט להציל את הפועל ירושלים, אבל אז בא משחק מכריע מול בני לוד. הפועל ירושלים הובילה 0:1 במחצית, אבל הפסידה 1:2, ומשם הצלילה היתה ברורה.

דיין שוב עזב את הפועל ירושלים, ופתח את העונה כמו שצריך עם בני לוד, אבל אז שוב באה הנפילה, איומי ההתפטרות, והתפטרות עצמה. הפעם לא היו אלה ויקטור יונה, יוסי סאסי או שחקני הפועל ירושלים, שהפריעו לכשרון האימון שלו לפרוח. מתברר שגם בבני לוד דיין נתקע. איסמעיל אזברגה, מנכ"ל בני לוד: "מישל הוא מאמן מצוין. הגדולה שלו אצלנו הייתה שהוא ידע לקחת אחריות על המצב של הקבוצה. לפעמים הוא קצת עצבני יותר מדי על שחקנים ותוצאות, ולוקח סיטואציות מסוימות באופן אישי". חאתם כריים, בלם בני לוד: "מבחינת ידע יש למישל דיין הרבה מה להציע. באופן אישי, שיחקתי אצלו הרבה בתחילת העונה והיה נוהג להגיד שיש לי מקום בליגת העל. כל זה עד שנפצעתי. אחרי שנפצעתי הוא אפילו לא הרים טלפון, בקושי היה אומר שלום כשעבר לידי ובכלל אני יודע שהוא דיבר עלי הרבה מאחורי הגב".

עם הרזומה הזה מגיע דיין לקרית שמונה, הקבוצה השנייה שלו בליגת העל. לדיין, חשוב לומר, נותרה עדת מעריצים קטנה בירושלים, אבל נדמה שהיא הולכת ומתמעטת. על הידע הרב שלו כולם מעידים, אבל מתקשים להסתיר את הדברים שמנעו ממנו להצליח עד היום. או שאוהבים אותו או ששונאים אותו, אי אפשר להישאר אדישים כלפיו, מעידים אנשים שמכירים את החידה. איזי שירצקי, אחד האנשים הכי אימפולסיביים בכדורגל, לקח שוב הימור. במקרה של דיין, זה נראה הימור יותר מדי מסוכן. "כל המעמד של מאמן אצלנו בארץ נהיה בעייתי", אומר כפיר לייבוביץ'. "העובדה היא שאין לו רקורד משהו והוא בכל זאת קיבל את המינוי. אם בן אדם אחד אומר לך שאתה שיכור אז זה בסדר, אבל אם כמה חושבים ככה, אז זה אומר שאכן יש בעיה".

תגובתו של מישל דיין: "אני מאמן מפוספס? זה יחסי. עבדתי בתקציבים מאוד נמוכים, לא פעם מכרו לי שחקנים. בנטו אני עובד מעט כמאמן. זה סוג של עבודה שאתה צריך תמיד להוכיח את עצמך".

לגבי ביקורת השחקנים בלוד, על כך שהוא מלכלך על שחקנים מאחורי הגב, אמר דיין: "אני מכבד כל אחד ואחד, וכולם יודעים מי אני. הרבה מאוד שחקנים שהיו בקבוצות שלי שומרים איתי על קשר. תשאלו גם שחקנים אחרים מה הם מספרים עליי".

האם לא מדובר בהימור של קרית שמונה, שבחרה מאמן שאפילו לא אימן עונה שלמה בליגת העל?

"יש מאמנים שהגיעו לליגת העל אפילו בלי לאמן בליגה השנייה, תסכים איתי? זה הימור שאני מברך עליו".

99/00 - ירידה לליגה הלאומית עם הפועל ירושלים, אותה עזב באמצע העונה

00/01 – שנת חופש

01/02 – עלייה לליגה השנייה עם הפועל ירושלים

02/03 – פספס עלייה עם הפועל ירושלים במשחק ברעננה

03/04 – הגיע באמצע העונה והציל את הפועל ירושלים מירידה

04/05 – עוד עונה בינונית עם הפועל ירושלים

05/06 – עונה בינונית עם הפועל אשקלון

06/07 – התפטר באמצע העונה מהפועל אשקלון (שירדה לליגה השלישית), ירידת ליגה עם הפועל ירושלים

07/08 - התפטר באמצע העונה מבני לוד