וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

חורף אינדיאני

14.3.2008 / 22:11

חמישה חודשים קרים עברו על ה-MLB, שתזניק את עונת 2008 בעוד קצת יותר משבוע בטוקיו. סיכום עשרת המהלכים הגדולים של הפגרה

שעה קלה לפני שג'ונתן פפלבון זרק את הכדור האחרון בעונת 2007 והעניק לבוסטון את הוורלד סירייס, הודיע אלכס רודריגז כי לא יממש את חוזהו בניו יורק יאנקיז. ההודעה של רודריגז, שנמסרה (כמה לא מפתיע) במהלך אירוע השיא של עונת הבייסבול, הייתה גל ראשון של צונאמי שכיסה את הפגרה. סמים, ג'ונגל הברונקס והמרדף אחרי יוהאן סנטנה - כל אלה תפסו כותרות במשך 4.5 החודשים האחרונים. הנה תקציר האירועים, מהקל אל הכבד.

10. הגלובליזציה מתפשטת לסין

ב-MLB יודעים שהענף צריך שיפור תדמית רציני ביותר מחוץ לארצות הברית. בעוד שבתוך המדינה אין סכנה שהפופולאריות של המשחק תרד, הרי שדו"ח מיצ'ל לא היטב עם הליגה. השנה החליטו לתקוף את המזרח הרחוק, כשהליגה מזהה, על פי תקדימי הכדורגל (מנצ'סטר יונייטד, ריאל מדריד) והכדורסל (יאו מינג) את הפוטנציאל הטמון בשוק הזה.

טוקיו תארח את שני משחקי הפתיחה של העונה, בין בוסטון לאוקלנד, אבל זה לא חדש, עונת הבייסבול כבר נפתחה בעבר ביפן. החדשות הן משחקי הראווה בסין, בין לוס אנג'לס דודג'רס לסן דייגו פאדרס. בעיקר בשנה שבה המשחקים האולימפיים נערכים בבייג'ינג, ה-MLB רואה הזדמנות לשכך את המכה הכואבת שספג בחודשים האחרונים. "תראו מה עשה הצירוף של יאו מינג ל-NBA", אמר באד בלק, ה-GM של הפאדרס, "אנחנו חושבים שהפוטנציאל שלנו לא פחות גדול".

9. אריק בדארד עובר לסיאטל

אחד המגישים הטובים והיציבים בליגה הגיע לסיאטל, תמורת חמישה שחקנים שהועברו לבולטימור, בהם האאוטפילדר הצעיר אדם ג'ונס. הבעייתיות עם העסקה הזו היא מצד האוריולס, שאמנם קיבלו חמישה שחקנים תמורת בדארד, אבל אף אחד מהם לא מוכח.

ב-12 השנים האחרונות, האוריולס הולכים מדחי אל דחי. אולי זה הייאוש מהמרדף הנצחי אחרי הרד סוקס והיאנקיז, ואולי זה סתם ניהול גרוע. טריידים מוכרעים בדרך כלל אחרי שנתיים או שלוש, ועל הנייר יש לציפורים את כל הסיבות לאופטימיות, במיוחד עם הכישרון של ג'ונס, היהלום שבין חמשת הנודדים מזרחה. מה שמכעיס בסיפור הוא התירוץ הנצחי של "בונים קבוצה". מגדלים שחקן שיהיה תותח, וכשמגיע הזמן לשלם לו הרבה כסף, נפטרים ממנו. קנזס סיטי, פיטסבורג, וושינגטון (בעבר מונטריאול) ופלורידה עושות מזה קריירה כבר שנים, אם כי המארלינס הצליחו לדחוף צלחת אליפות באמצע. בדרך כלל, זה לא עובד, ואחרי הטרייד על מיגל טחאדה, נראה מה תייצר בולטימור ממיש-מש השחקנים שהגיעו אליה.

8. בוסטון נחלשת?

החדשות שהסעירו את הרד סוקס במהלך החורף נגעו בעיקר לכתף של קורט שילינג, כשבשבועות האחרונים מצטרפת הדאגה ממצב בריאותו של ג'וש בקט. בימים האחרונים נעשו שתי פעולות מינוריות יחסית, אבל עדיין גדולות בעוצמתן, באומת הרד סוקס. האחת - החתמתו השקטה של ברטולו קולון, הסיי יאנג של 2005, והשניה - שחרורו של דאג מיראבלי, התופס המחליף שדאג לסמן תרגילים לטים ווייקפילד.

הפציעות וההימורים של הרד סוקס מזכירים את עונות 2005 ו-2006, שעקבו לאליפות של 2004. החתמות של מגישים שנוטים להיפצע כמו ווייד מילר ומאט קלמנט, השיחרור של פדרו מרטינז וגם של... מיראבלי עצמו, שהוזעק חזרה לאחר מספר שבועות בסן דייגו ב-2006. בסך הכל, זו לא הייתה פגרה טובה לבוסטון, שיכולה רק ליהנות מהחולשה היחסית שמשדר בית המזרח, בדרך כלל אחד האימתניים בליגה.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

קופת החולים המובילה מציגה: השירותים שיהפכו את החיים שלכם לקלים יותר

בשיתוף כללית

7. דטרויט רוצה כתר

בכל שנה יש מי שנהנה ממכירת החיסול במיאמי. רק להזכיר, שניים מהאחראים הגדולים ביותר לאליפות של בוסטון הם מייק לואל וג'וש בקט, שהגיעו במגה-טרייד מפלורידה ב-2006. בדטרויט הבינו את זה יותר מהר מכולם, והחתימו שניים מהנכסים העיקריים שהיו השנה לדגים - המגיש דונטרל וויליס והאאוטפילדר מיגל קבררה.

וויליס סבל מעונה מזוויעה ב-2007, כשהוא משדר בעיקר מיצוי. ב"קומריקה פארק" הידידותי מאוד למגישים תהיה לו הזדמנות לחזור לעצמו, לאחר עונה עם ERA של 5.17. הדג הגדול יותר שהעלו הטייגרס בחכה הוא קבררה, סלאגר בן 25 שמגיע עם עונה של 34 הומראנס ו-32 אחוזי חבטה. ב-2006 הגיעה דטרויט למרחק סדרה אחת מזכיה באליפות, השנה היא רוצה ללכת על כל הקופה. שנה סולידית של וויליס וטובה של קבררה, יחד עם שלד מצוין שרץ בקבוצה בשנים האחרונות, והיא יכולה לעשות את זה.

6. ג'ו טורה משנה אווירה

שני אירועים חשובים במיוחד עברו על היאנקיז בפגרה. באחד ניגע בהמשך, אבל השני חשוב כמעט באותו קנה מידה. לראשונה מזה 12 שנה לא ינהל האיש בעל לב הזהב, שנראה כמו מאפיונר בדימוס, משחקים מספסל היאנקיז סטדיום, אלא מזה של הדודג'רס סטדיום.

מקצועית, המעבר מאוד יעזור לדודג'רס, שזקוקים למישהו שיקבל החלטות טוב יותר מגריידי ליטל, ועוד יעשה זאת בלי הלחץ המטורף של הברונקס. אבל הוא יעזור גם ליאנקיז, שאצלם נראה טורה כבוי במיוחד בשנים האחרונות, ובמקומו יישב ג'ו ג'ירארדי חדור המוטיבציה בדאג-אאוט. מבחינת הסימבוליקה, אין כמו המעבר של טורה כדי לציין סופית את סיומה של אחת התקופות היפות בהיסטוריה המפוארת של היאנקיז, תקופה שכללה ארבעה תארי אליפות, שש העפלות לוורלד סירייס ו-13 עליות רצופות לפלייאוף (12 מהן תחת טורה). בלוס אנג'לס מקווים רק לדבר אחד: כמו שטורה חילץ את היאנקיז מ-18 שנות הליכה במדבר, כך הוא יסייע להם לצאת משני עשורים שחונים מתארים.

5. א-רוד נשאר בתפוח הגדול

את ההונאה הגדולה של הפגרה ביצע אלכס רודריגז, ששוב הוכיח ששום דבר לא מעניין אותו מלבד הוא עצמו. רודריגז עורר הרבה רגשות אמפתיה בשנה האחרונה, שבה עשו לו האוהדים את המוות. הוא שלח מסרים ורמזים לפיהם לא ימשיך והסוכן שלו, סקוט בוראס, דאג להציף את סוכנויות הידיעות במסרים על כך שהוא מבוקש על ידי מספר קבוצות.

א-רוד נכנע תחילה לבוראס, ובמשחק 4 של הוורלד סירייס הודיע שלא יממש את האופציה ביאנקיז. לאחר מכן חזר בו, פיטר את הסוכן וחתם לעשר (!) שנים נוספות בניו יורק. אי אפשר לבוא לרודריגז בטענות על החתימה ביאנקיז, אפשר בהחלט לגנות את ההתנהלות שלו. העיקר, אלכס, כשישרקו לך בוז על עוד סטרייקאאוט בפלייאוף, אל תשכח שגם נפנוף הזבובים הנוכחי מכניס לך עוד כמה שטרות לבנק. וזה, הרי, הדבר היחיד שחשוב לך, ולעזאזל התחרותיות.

4. ג'ורג'י הולך הביתה

טורה הולך, רודריגז נשאר, אבל התמורה הגדולה ביותר בברונקס התרחשה במשרדי היאנקיז. ג'ורג' סטיינברנר הולך הביתה, ובינתיים זה ממש לא נראה טוב. יש הטוענים כי סטיינברנר כבר לא נמצא שם מזמן, שסטיינברנר הישן היה בועט בישבן של טורה ובריאן קשמן, ה-GM שלו, כבר לפני שלוש או ארבע שנים. בכל מקרה, מהרגע שסטיינברנר עזב את היאנקיז רשמית והשאיר אותם בידיהם של בניו, האנק והאל, החל קרקס שהזכיר את שנות ה-80 הלא-עליזות של סטיינברנר האב במועדון.

הכישלון בהשגת יוהאן סנטנה היה בבחינת סימן לא טוב ליאנקיז החדשים של ג'ירארדי והאחים סטיינברנר, שלא לדבר על הפה הגדול של האנק. מלבד ההחתמה המחודשת של א-רוד, ניו יורק לא צירפה אליה שום שם גדול (מורגן אנסברג ולה-טרוי הוקינס הם לא שמות גדולים) וגם ההחתמות המחודשות של אנדי פטיט, חורחה פוסאדה ומריאנו ריברה לא נראות כסיבה לאופטימיות במועדון הכי מעוטר בספורט האמריקאי.

3. דו"ח מיצ'ל ורוג'ר קלמנס

יציאתו של דו"ח מיצ'ל שוב סימלה את כל התחלואות של האמריקאים, ולא - אנחנו לא מדברים על הסמים עצמם, אלא על העובדה שאנשים שלא עברו על החוק מנסים לנקות את עצמם בכל מחיר, מכיוון שבמהלך השנים החוק השתנה. זוהי תופעה אבסורדית של הצמדת אות קלון לספורטאים חפים מפשע, שכן - לקחו סמים אסורים, רק שמה לעשות, הסמים הללו לא היו אסורים עד 2005.

מי שנפל עמוק לבור הזה הוא רוג'ר קלמנס, שאחרי כל כך הרבה שנים של חוכמה על המגרש נקלע לסבך של טפשות. קלמנס החליט לערער את אמינותו של בריאן מקנאמי, מאמנו האישי שטען כי הזריק לו הורמוני גדילה, ועל הדרך הסתבך במה שכעת נראה כמו האשמה בעדות שקר ואולי בבילוי בכלא. קלמנס לא הבין את מה שאנדי פטיט, חברו ושותפו לדבר "עבירה" ידע - עדיף להודות, כי לבור הזה אין תחתית. לקלמנס, בניגוד לפטיט, יש יותר מה להפסיד כי הוא מועמד ודאי להיכל התהילה. בהסתמך על התקדים של מארק מגווייר, הוא לא ייכנס לשם כל כך מהר.

2. לאן נעלם בארי בונדס?

אחרי ששיאן ההומראנס סיים את 2007, הוא קיבל מסן פרנסיסקו הודעה כי הוא לא ממשיך. מבחינת הג'איינטס, זו הייתה החלטה נכונה. בונדס כבר לא מסוגל לעשות הגנה, ובכסף שמשלמים לו אפשר למצוא חובט צעיר יותר שייתן 28 הומראנס ויחבוט ב-27.6 אחוז. אז הג'איינטס אמרו שלום, על הדרך נקבע שבונדס יועמד לדין על מתן עדות שקר ושיבוש הליכי חקירה בפרשת "באלקו" ומאז נעלמו עקבותיו. מלבד ציוץ זה או אחר על רצונו לשחק ביאנקיז, בונדס נעלם.

לפני שבוע וחצי פרש ברט פארב מפוטבול. כולם ראו את ההיסטריה סביב הקוורטרבק הענק. שבוע וקצת לפני פתיחת העונה, לבארי בונדס אין עדיין קבוצה. בניגוד לפארב, הוא עדיין לא הודיע שהוא פורש. הוא גם לא כינס מסיבת עיתונאים, וסביר להניח שכשהוא יכנס, היא תיראה הרבה פחות קונצנזוסיאלית. הערך של הדמעות שלו לא שווה לערך של הדמעות של פארב, כי לבארי בונדס אף אחד לא מאמין יותר, גם כשהוא בוכה. וגם אם הוא אחד הטיפוסים היותר מגעילים בעולם הבייסבול, זה עדיין עצוב.

1. עומאר לקח את הקופה

את המהלך המשמעותי ביותר של הפגרה רשמו ניו יורק מטס. עומאר מינאייה, ה-GM של הקבוצה, הבין מייד לאחר הסיום הקטסטרופלי של 2007, שהוא חייב להרים את המוראל בקווינס, כפי שעשה ב-2005 עם הצירוף של פדרו מרטינז וקרלוס בלטראן. רק שלא היה לו בדיוק איך ועם מי, כשיוהאן סנטנה, השם הכי חם בפגרה, היה כבר בדרך לברונקס.

ההתערבות של בוסטון והעלאת מחירו של סנטנה יצרו מלחמה קרה בין הרד סוקס, היאנקיז ומינסוטה, כשכל צד מחכה שהאחר יישבר. בסופו של דבר, היאנקיז התייאשו, בוסטון מעולם לא הראתה כוונה אמיתית ללכת עד הסוף ומי שהרוויח היה מינאייה, שהביא את סנטנה במחיר סביר ביותר של ארבעה פרוספקטים, ומייד החתימו על חוזה לשש שנים.

מינאייה והמטס הם המנצחים הגדולים של הפגרה. עם רוטציה שכוללת את סנטנה, פדרו מרטינז, ג'ון מיין ואוליבר פרז, כל שצריכים בניו יורק לקוות הוא שכולם יישארו בריאים ושההתקפה תתחיל להתעורר. כמו ב-2005, גם השנה המטס הם אלופי הפגרה. עכשיו צריך לממש את זה גם לתואר אמיתי.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully