פרויקט כוכב הצפון

אחרי שהשתעשענו בתל אביב ונשמנו את האוויר הצלול כיין בירושלים, הגיע הזמן לראות מה חושבים בחיפה על נבחרת כל הזמנים מפי אחד הסמלים הגדולים ביותר של מכבי חיפה, זאהי ארמלי, שהתבקש לבחור את ה-11 שלו. אז נכון שיש כמה שמקבלים יחס מיוחד, אבל סך הכל מעניין לראות איך רואים את הדברים מצפון הארץ. אבי כהן התל אביבי ממשיך לככב, ונראה שכרגע הוא בלתי עצירה, אבל מנגד ראובן עטר עולה כאן להופעת בכורה, שכן הוא הראשון שנבחר אחרי הקמת הנבחרת התשיעית.

ארמלי, שכיכב כאן בעיקר בשנות ה-80, החל את הקריירה שלו במכבי שפרעם, אך עם כל הכבוד, את מרבית שנותיו הוא העביר בירוק-לבן, כשהחל לשחק בה ב-1983. בשבע שנים הוא זכה בשלוש אליפויות והיה חלק מרכזי בהתקפה של החיפנים. 90 שערים ב-179 משחקים הם מנת חלקו של החלוץ, ששיחק לאחר מכן בהפועל ירושלים ובהפועל חיפה. כיום מאמן ארמלי את קבוצת נערים ב' של מכבי יפיע, בה הוא מנסה להביא מהניסיון שלו להצלחת הקבוצה. כזכור, בסוגריים מופיע מספר ההופעות המצטבר של כל שחקן ומאמן.

יעקב חודורוב (5)

לדעת רבים, מדובר בגדול מכולם. חודורוב, שנחשב לסמל בנבחרת ישראל, בהפועל תל אביב והפועל רמת גן, הוא גם חתן פרס ישראל לשנת תשס"ו וכיכב במדים הלאומיים בין 1949 ל-1964. "אני חושב שחודורוב הוא אחד השוערים הגדולים ביותר ששיחקו בארץ מבחינת יכולת אישית וזה בא לידי ביטוי גם בנבחרת. לא ראיתי אותו משחק בחי, אבל ראיתי אותו בקטעים מעטים, וגם לפי הסיפורים שמספרים עליו אני חושב שהוא הראוי ביותר".

אבי כהן הירושלמי (מגן ימני, 2)

האיש שהטביע באופן כמעט רשמי את המונח "מגן תוקף" היה חלוץ שהוסב לעמדת המגן הימני. עשה קריירה מפוארת בבית"ר ירושלים, וב-1989, לאחר שהצעיד אותה לזכיה בגביע, עבר למכבי תל אביב. כהן הרבה להרשית בשורות הצהובים, וב-1991/92, העונה שבה זכו באליפות, כבש 17 שערים, כמות בלתי הגיונית עבור מגן. בין 1987 ל-1992 שיחק בנבחרת ישראל. "אבי כהן הוא מסוג השחקנים שתמכו פעמים רבות בחלק ההתקפי, היה מבקיע שערים, עם ראיית משחק טובה וכושר גופני יוצא מן הכלל. המאמנים היו יכולים להשתמש בו גם כקיצוני ימני, וזה היה הפלוס המרכזי שלו".

אבי כהן התל אביבי (בלם אחורי, 9)

זכה עם מכבי תל אביב בדאבל מרשים ב-1976/7 ובאליפות ב-1978/9, ובהמשך היה הנציג הראשון שלנו בליברפול הגדולה, שם היה שותף ל-36 משחקים. כהן, ששיחק בהמשך גם בריינג'רס, סיים את הקריירה במכבי תל אביב בסוף שנות ה-80. "אבי הוא אחד הבלמים הכי טובים שהיו כאן, הוא מהווה בית ספר בעצמו כדי ללמד בלמים אחוריים יכולת וראיית משחק. היה תומך גם בחלק הקדמי, ואני חושב שלא ראינו הרבה בלמים כמוהו שמסוגלים גם לעלות למעלה ולהבקיע שערים. בעל יכולת אישית וקבוצתית גבוהה".

אריק בנאדו (בלם קדמי, 2)

בלמה של בית"ר ירושלים, שאת מרבית הקריירה שלו עשה במכבי חיפה, איתה זכה בשש אליפויות, גביע מדינה אחד ושלושה גביעי טוטו. בשורות הירוקים הוא רשם 375 הופעות, ואף הפך לשיאן ההופעות במדים הלאומיים (95 הופעות). "בנאדו הוא אחד הבלמים הקדמיים הטובים, שיודע לתפקד גם כמנהיג על המגרש, במיוחד בזכות השקט הנפשי שהוא מקרין על אלה שמסביבו. גם לשוער יש הרבה ביטחון כשהוא משחק".

ציון מרילי (מגן שמאלי, הופעת בכורה)

מכיוון שגדל בקטמון, מרילי החל את הקריירה בהפועל ירושלים, אך אחרי מספר שנים עבר לכרמל, שיחק במכבי חיפה והפך בה לכוכב גדול. עם 20 שערים בליגה ב-176 הופעות, מרילי הפך לאחד המגנים השמאליים הטובים ביותר שגדלו כאן. "ציון היה שחקן שקט עם הרבה מנהיגות, והוא היה עוזר לא מעט במשחק ההתקפה. הוא היה מבשל גם לא מעט שערים, במיוחד לי. יש לו אינטליגנציה של מגן שמאלי טבעי, שהרבה שחקנים היו רוצים. זה היה תענוג לשחק איתו, כי מעבר לזה שהוא היה שחקן טוב, הוא היה גם בן אדם וחבר טוב".

אברהם אבוקרט (קשר אחורי, הופעת בכורה)

יוצא מחלקת הנוער של מכבי חיפה שיחק 396 משחקים בליגה וזכה עימה בארבע אליפויות ושני גביעים. זכה לאהדה רבה בעיקר בגלל המשחק ההגון שלו ועל אף התפקיד הקשה שלו על המגרש. "הוא היה הסוס השחור, זה שעושה את העבודה והייתה נטייה להזניח אותו. הוא היה ציר במרכזי בהבאת הקבוצה לאן שהיא הגיעה, היה שובר כל כך הרבה את התקפות היריב ותמך בחלק ההתקפי, אך עצם הקפדנות שלו בחלק האחורי זיכתה אותו בקרדיט של אחד השחקנים היותר טובים שהיו כאן".

ראובן עטר (קשר, הופעת בכורה)

את מרבית שנותיו הוא עשה במכבי חיפה, ולא בכדי אוהדיה זוכרים לו חסד נעורים על לא פחות מעשר שנים שבהן שיחק בקבוצה, וזכה עימה בחמש אליפויות ובשני גביעים. בין השאר שיחק גם בהפועל חיפה, בית"ר ירושלים, הפועל פתח תקווה ובמכבי נתניה. "עטר נחשב בעיני כאינדיבידואליסט והימרתי עליו עוד כשהוא היה בנוער. הייתה לו ראיית משחק עמוקה, כשהרבה משחקים הוכרעו בגלל היכולת האישית שלו, שהייתה מעל כולם. אני נזכר בכמה שערים שהוא היה מכין לי, הוא היה לוקח כדור מהצד, ולפני המהלך הוא היה חוזה איפה אני אהיה כדי להעביר לי את הפס המתאים לגול".

מרדכי שפיגלר (קשר, 7)

גדול שחקני מכבי נתניה בכל הזמנים, שמחזיק גם בשיא הבקעות השערים בנבחרת עם 32 כיבושים ב-83 הופעות. זכה בשלוש אליפויות בנתניה כשחקן (ועוד אחת כמאמן) וכמובן כבש את השער היחיד של ישראל בגביע העולם. שיחק בפאריס סן ז'רמן וניו יורק קוסמוס, אך את הקריירה סיים בבית"ר תל אביב. "אני תמיד אשאר המעריץ שלו, כי בתקופה שלו התחלתי לראות כדורגל בטלוויזיה, ונתקלתי במשחק המסחרר שלו, בבעיטות ובראיית המשחק היוצאת דופן. הייתי מעריץ שלו כשהייתי בן 13".

אייל ברקוביץ' (קשר, 6)

אחרי קריירה עשירה במכבי חיפה, ברקוביץ' השתדרג לאירופה ושיחק באנגליה ובסקוטלנד בין השאר בווסטהאם, ריינג'רס ומנצ'סטר סיטי. את הקריירה סיים במכבי תל אביב ובנבחרת ערך 79 הופעות וכבש תשעה שערים. "ברקוביץ' הוא אחד הכשרונות הגדולים שנולדו פה בארץ. הייתה לו יכולת אישית וקבוצתית גבוהה והקו שלו זו חכמת המשחק. לא יצא לי לשחק איתו יחד, אבל אם זה היה קורה, לא הייתי מגיע ל-90 שערים אלא ל-200. הוא אחד הקשרים המוכשרים שיצאו לנו בארץ".

עודד מכנס (4)

לקבוצת הבוגרים של מכבי נתניה מכנס הגיע ב-1974, כשהוא עדיין תלמיד תיכון וכבר בעונתו הראשונה הוא זכה באליפות. זכה ארבע פעמים בתואר "מלך השערים" ולאחר הקריירה בנתניה עבר לשחק במכבי תל אביב ועוד תקופה קצרה בהפועל טבריה ומכבי פתח תקוה. מעולם לא ספג כרטיס אדום. "מכנס הפיק מעצמו ולקבוצה שלו את המקסימום ממצבים בתוך הרחבה, היה זריז מאוד וראה את המהלך לפני שהכדור יצא מהשחקן שלו. הוא ידע היטב את התפקיד שלו בתוך הרחבה".

אלי אוחנה (5)

אחד החלוצים הטובים שידענו. את מרבית הקריירה שלו עשה אוחנה בבית"ר ירושלים, איתה זכה באליפות היסטורית (1986/7) יחד עם מלמיליאן וגם הוסיף שני גביעים. ב-1987 ניסה את מזלו באירופה במכלן, אותה הוביל לזכייה בגביע אירופה למחזיקות גביע ב-1988. בהמשך שיחק גם בבראגה, אך את הקריירה שלו סיים בקבוצה אותה כל כך אהב עם שתי אליפויות נוספות (1993, 1997). "אוחנה היה אחד החלוצים שגדלו בתקופה שלי, והייתה לו יכולת לגמור משחקים לבד, כשגם מתוך הרחבה הייתה לו עמידה נכונה".

שלמה שרף (הופעת בכורה)

היום פרשן, אז מאמן מוצלח ומעוטר, שהצליח בעיקר עם מכבי חיפה והביא אותה למרכז הבמה בכדורגל הישראלי. עם הירוקים הוא זכה בשלוש אליפויות וגביע, ומאוחר יותר עבר לאמן את נבחרת ישראל, עימה לא הצליח להעפיל לטורניר גדול. אחרי קדנציות קצרות במכבי תל אביב ובהפועל באר שבע, הוא פרש מאימון. "עם ההרכב שבחרתי, אין אדם שמתאים לאמן את הנבחרת הזו יותר משלמה שרף. הוא תמיד היה מהמר על החלק ההתקפי ועשה הרבה הישגים בכדורגל שלנו. בגלל העקשנות והדרך שלו, אני עד היום לוקח ממנו לא מעט דברים לאימון הקבוצות שלי".