ניר לוין, מאמן מכבי תל אביב, לא זכה להרבה מילים טובות העונה. היכולת שהציגה קבוצתו בהחלט הצדיקה את הביקורת, וגם במשחק הדרבי אמש לא היה ממה להתלהב. אם היה מסתיים בתיקו 1:1, הוא לא היה יוצא נקי. אבל הבוקר לוין קם וגילה שהוא מאמן גדול. הנגיחה של יוסי שבחון בדקה ה-89 עשתה את ההבדל. לוין, שהכניס את יוסי כמה דקות קודם לכן, עשה "מהלך גאוני". יורם ארבל ואיציק כהן החלו בכך בשידור החי, והבוקר הצטרפו גם אחרים.
סליחה, על מה הם מדברים? אם השוער יבריץ' לא מבצע שתי עצירות מדהימות בשניות האחרונות והמשחק מסתיים ב-2:2, האם גם אז לוין היה גיבור הדרבי? בואו לא נאבד פרופורציות. תפקידו של מאמן לקבל החלטות ולבצע חילופים כדי לנסות ולשנות דברים. אבל בסופו של דבר התוצאה נקבעת במגרש, על ידי השחקנים. התהילה היא במקרה הזה של שבחון, או נכון יותר, של יבריץ'.
למה מהאולפן, למה כדורסל?
בסוף השבוע האחרון נערכה בולנסיה אליפות העולם באתלטיקה באולם, התחרות החשובה ביותר בדרך למשחקים האולימפיים בבייג'ינג. הערוץ הראשון, שגם ישדר הקיץ מביייג'ינג, לקח על עצמו לשדר את האליפות הזו שנמשכה שלושה ימים, ויש לברך אותו על כך. אבל קשה לקבל את ההחלטה לשדר את התחרויות מהאולפן בירושלים. לבי, לבי על עמית הורסקי וד"ר גלעד ויינגרטן, שנאלצו לשדר בתנאים כאלה. לא רק שזה פגע ברמת השידור אלא מנע מהצופים מידע חשוב.
כך, למשל, נאלצנו להמתין שעתיים לפני שנמצא ההסבר להיעדרותו של אלכס אברבוך מהמוקדמות בקפיצה במוט (לא חש בטוב) ועד עתה לא נמסר (בערוץ הראשון), מדוע לא התייצבה השוודית הנפלאה קאלור לריצת חצי הגמר ב-60 מ' משוכות (שריר מתוח מהמוקדמות).
אבל הערוץ הראשון הגדיל לעשות ביום התחרויות האחרון, שנקטע בשיאו כדי לאפשר שידור של משחק ליגת העל בכדורסל בין עירוני אשקלון ועירוני רמת גן. הערוץ הראשון אינו מסקר את ליגת הכדורסל ולא היה מחויב לשידור זה, גם אם הוא הוצג כמחווה מיוחדת לתושבי אשקלון לאור האירועים האחרונים באיזור. אמנם פה ושם הועבר השידור בחטף לולנסיה לתיאור איזו ריצה, אבל כל האירועים המרתקים בבור הקפיצות, נעלמו כלא היו. לא רציני.