מי אמר שהליגה גמורה?

הסיבוב השלישי עומד להיפתח בכל רגע ממש ועימו מספר הכרעות בסוגיות יסוד שמלוות אותנו מזה זמן רב. במאמר זה ננסה לברר כיצד תכריע התקשורת המקומית בסוגיית עתידו של רוני לוי. לאחר מכן נבדוק כיצד תשכיל הנהלת הפועל ת"א להרוס לעצמה גם את העונה הבאה. לסיום, נתהה כיצד תצליח מכבי שניידר תל אביב להיפטר מאבי נמני מבלי להידרש למשחק פרידה מיותר. קריאה נעימה.

השאלה מה לעשות עם רוני לוי מטרידה אותנו בתקשורת שבועות ארוכים ועדיין מסרבת להרפות.

הרי לפניכם תקציר הפרקים הקודמים: אחרי שלושה הפסדים בתחילת העונה היה ברור לנו שרוני לוי מיצה את עצמו בחיפה. אין לו מה לתת יותר, הוא שרוף, הוא שחוק, למען עתידו ועתיד ילדיו מוטב שיתפטר מיד. אחר כך באו שלושה ניצחונות וכולנו תפסנו את הראש והבנו כמה טיפשים היינו ואיך לא ראינו שבעצם לאט לאט הגאון הזה בונה שושלת חדשה. שרק צריך לתת לו זמן. אז נתנו לו זמן, עוד שני משחקים, אחד הסתיים בתיקו ביתי נגד בית"ר והאמת שאחרי המשחק המאכזב הזה הרגשנו קצת נבוכים, וגם קצת טיפשים, שלא הבחנו במובן מאליו נו ,זה הרי ברור: רוני לוי מיצה את עצמו בחיפה. מי האמין אז, בנובמבר, כשבוקולי נראה כמו סוס מת, שפתאום חיפה תיתן עוד רצף ניצחונות רצופים ותאיים שוב על בית"ר? לפחות היה לנו את ההגינות להודות בטעות ולקבוע שחרצנו את גורלו של לוי בפזיזות. שוב תפסנו את הראש מאוכזבים מעצמנו. איך יכולנו לשכוח שמדובר בחיפה, עם הניהול האירופאי, היסודיות, הסבלנות, החשיבה לטווח הארוך. לוי הוא ללא ספק האיש הנכון עבור שחר לשנים ארוכות קדימה. או שלא. או שכן. תלוי מה קרה השבוע. תלוי מה יקרה בשבת.

כן, גם אנחנו קראנו היום שבחיפה התקבלה החלטה בחדרי חדרים, להיפרד מלוי לשלום. ייתכן ואכן כך. אבל טועה מר שחר אם הוא חושב שניתן לו לקבוע את סדר היום התקשורתי. כי גם אם יחליף שלושה מאמנים וגם אם לוי עצמו כבר יהיה טרוד בבעיותיה של מכבי ת"א, אנחנו נמשיך להפוך כל אבן בניסיון לענות על השאלה האם רוני לוי מיצה את עצמו בחיפה, עד שנגיע למסקנות סופיות. כרגע, נראה, שדרוש לנו לפחות עוד סיבוב אחד בשביל להכריע.

זאת ועוד: לאחרונה פונים אלי גולשים רבים ומבקשים להפנות את תשומת ליבי לעניינים נוספים בהקשר החיפאי. איך אתם לא רואים את עייפות החומר בצוות הניהולי, הם שואלים, וכוח ההרתעה שאבד, ורכבת הזרים שהפסיקה כבר מזמן לעשות את ההבדל, ואיפה אותם כוכבים מקומיים בהתהוות שחיפה ידעה תמיד לשים עליהם יד בדיוק בזמן, כך שיבשילו בקרית אליעזר. מדוע לא תתפסו את שחר לשיחה ארוכה על עניינים אלו ואחרים, הם מאיצים בי ואני עונה: סבלנות רבותי. עוד יגיע הזמן לעסוק בסוגיות חשובות אלו. האם לוי מיצה עצמו בחיפה אתם כבר יודעים? לא, נכון? אז תנו לעבוד בשקט ואל תתערבו.

לא רק בתקשורת טרודים בקבלת החלטות מכריעות, גם בקבוצות ליגת העל ידרשו בקרוב לדילמות לא פשוטות. קחו למשל את הפועל ת"א. בקרוב מאוד תתכנס הנהלת הקבוצה בניסיון לבנות את הסגל לשנה הבאה. ברור שצריך שחקנים חדשים, טובים יותר, אבל את מי לשחרר על מנת לפנות מקום? יישבו ויישבו ויישבו, יחשבו יחשבו יחשבו, ואחרי לילות ארוכים ייצא סוף סוף עשן לבן: טלקיסקי! כמובן שטלקיסקי! לא רק שהבולגרי היה השחקן המצטיין של הקבוצה, מה שהופך אותו מלכתחילה למועמד הטבעי להדחה, הרי שלאחרונה אף דרש טיפוס חצוף זה תוספת של דלק חינם ושמיכת פוך חדשה לדירתו השכורה.

בהודעה מסודרת לתקשורת יסביר מוני הראל שאסור לתת לגאידמק להכניס את השוק לסחרור ושעם כל הכבוד לתרומתו של טלקיסקי למסע ההישרדות, אף שחקן בארץ לא שווה שמיכת פוך. הבולגרי יעזוב ובכסף שיתפנה תקנה הפועל כוכב ברזילאי, עם רקורד מרשים בליגה אירופאית בכירה. אחרי שיתברר המרשים הנ"ל כפלופ לא נורמאלי, הוא יוחלף עוד במהלך העונה ע"י רכש חדש. אולי טועמה, אולי יבוריאן, מי יודע אולי אפילו טלקיסקי עצמו, שאחרי מאמצי שכנוע כבירים יתפשר לבסוף על שמיכת פיקה.

בניגוד למקרה של רוני לוי, נראה שלכולם במכבי תל אביב ברור שקריירת הניהול הקצרה של אבי נמני מיצתה את עצמה. עושה רושם שגם נמני עצמו ירצה להתאוורר מעט מהנעשה בקרית שלום, אבל בכך לא תם הסיפור. נשאר עוד העניין הפעוט הזה, נו, אתם יודעים, אבי נמני השחקן. זה שעדיין רשום בסגל הקבוצה.
מה עושים איתו ולמה הוא לא פורש כבר? בקרוב יידרש שניידר להחליט מה עושים עם המטרד הזה.

תזכורת: בגיל 35 ועם ארבע אליפויות ביד, החליט כוכב הליגה הכי גדול שצמח פה, לפתוח בשנת פרישה. בהיכרותו עם אופיו הבוגדני של עולם הכדורגל המקומי, יידע נמני, שרק שנה שכזו, ארוכה ומתמשכת, בה ידברו שוב ושוב על מצבו הפיזי וסיכויו לחזור למגרש, תגרום אולי למישהו במכבי להתעורר פתאום בבוקר ולומר: אה, למה שלא נעשה לנמני משחק פרידה?

אבל במכבי תל אביב לא פראיירים. הם לא יקנו את התרגיל השקוף. בקרוב ייקחו מנמני את רוב סמכויותיו, אך ישאירו לו תפקיד כלשהו במועדון. אולי עוזר מאמן במחלקת הנוער, אולי משהו ביחסי ציבור. העיקר שיהיה לו תפקיד. כי אם יש לו תפקיד איך יקבל משחק פרידה? הרי הוא עדיין פה? בעוד שנה או שנתיים, כשקריירת המשחק המפוארת תהיה הרחק מאחוריו, זיכרון מעומעם, חומר נוסטלגי לאספנים, יפוטר נמני גם מתפקיד פעוט זה ויישלח לאוויר החופשי. ייספג ויבלע בעולם, כפי שקרה לשלום תקווה ורבים וטובים אחרים. כמה רגעים לפני איזה דרבי, יקבל פסלון נאה בטקס קצר, אבל למשחק פרידה של ממש, משהו בסגנון כוכבי הליגה נגד צ'לסי של גרנט, לא יזכה לעולם.

לא לנמני אני דואג, אלא לנו, חובבי הז'אנר שהולכים ומתמעטים. כדורגל איכותי, מתח בריא, קבוצות שמייצגות משהו מלבד את הבעלים שלהן, כל זה כבר אין מזמן. מה נבקש לעצמנו בסיבוב השלישי? משחק פרידה נאה לנמני. שלרגע אחד הכדורגל המקומי יחזור לצבוט לנו בלב.