סמים עושים אותך כזה קטן

הספרינטר המדהים דווין צ'יימברס, שנתפס על סמים, מתקאמבק באליפות העולם באתלטיקה באולם. מותר לסלוח לו? הבריטים רק מתנכלים לו

דני בורשבסקי

במצב אחר, כנראה שגמר הספרינט ל-60 מטר באליפות העולם באתלטיקה קלה באולם בולנסיה ביום שישי הקרוב - לא היה מבטיח הרבה. בלי אסאפה פאוול, טייסון גיי וסיכוי לשבור את שיאו בן 10 השנים של מוריס גרין, קשה היה למצוא עניין מיוחד בריצה הזאת. מי ש"הציל" את המצב עבור המארגנים הספרדים הוא הספרינטר הבריטי דווין צ'יימברס. הבעיה היחידה במקרה שלו, היא שבמולדתו בריטניה, ממש לא מסתכלים עליו כ"מושיע". למעשה, הרוב בממלכה המאוחדת מעדיף שלא לראות אותו מגיע לפודיום, למרות שהוא אחד משלהם. נשמע מוזר, לא?

הסיפור הזה התחיל באביב 2003 ואמור להסתיים ביום שישי ב-21:45 בערב שעון ישראל. האם הסוף שלו יהיה טוב? תחליטו אתם מה טוב. מה שבטוח, זה יהיה עסיסי וזה בדיוק מה שמפעל זניח יחסית כמו אליפות העולם באולם צריך.

עוד בוואלה!

החשיבות של השוואת ביטוח נסיעות לחו"ל בימים אלו

לכתבה המלאה

עולמו של דווין

"סמים עושים אותך כזה קטן", אמר בזמנו סלוגן של הרשות למלחמה בסמים, אבל נראה כי במציאות של היום, שכחו לציין שם שהכוונה היא לחומרים אסורים לספורטאים, או מה שמכונה בעולם הרחב "דופינג". כן, מסתבר שדווקא הסטרואידים האנאבוליים ובני משפחתם הם אלה שממוטטים קריירות של ספורטאים-סלבריטאים, בעוד שסמים כמו מריחואנה וקוקאין, לא מונעים משאר הסלבריטאים לצבור פופולאריות.

דווין צ'יימברס נחשב לבכיר הספרינטרים בבריטניה, מאז פרישתו של לינפורד כריסטי. הוא פרץ לתודעה כששבר את שיא העולם לנוער ב-100 מטר וזכה שנתיים לאחר מכן במדלית הארד באליפות העולם ב-1999. השנים הבאות בקריירה של צ'יימברס היו קסומות, והגיעו לשיאן עם מדלית הזהב במינכן 2002. שנה לאחר מכן, הוא נתפס בבדיקת חומרים אסורים. הסתבר שגם הוא, כמו טים מונגומרי ומריון ג'ונס ועוד רבים שהיו כל כך טובים – השתייך לחבורת האתלטים ש"זכו" לחומרים ממריצים מבית היוצר של מעבדת "באלקו" הידועה לשמצה.

צ'יימברס הושעה לשנתיים וניסה לחזור לעצמו ב-2005, אבל מסתבר שלהיות ספורטאי "מסומם לשעבר" בבריטניה - זו משימה הרבה יותר קשה ממה שהיא אמורה להיות גם ככה. הבריטים, ואי אפשר להגיד שלא בצדק, מנסים להתנער בכל הכוח מספורטאים כאלה, ולא מסתפקים בעונש הבינלאומי המוטל עליהם (השעייה לשנתיים במקרה של צ'יימברס). מסתבר שהם לוקחים את עניין הסימום בספורט הרבה יותר קשה אפילו מהאמריקאים, כי צריך לזכור שגם אצלם התגלו לא מעט מקרים כולל זה של לינפורד כריסטי ה"אגדי" בעצמו.

וכאן נשאלת השאלה הגדולה? האם גלגלי הצדק עשו את שלהם ומי ששילם את חובו לחברה יכול לשוב ולעשות את מה שעשה? אם כן, מה נגיד לדור הבא? אפשר לרמות בדבר כל כך טהור כמו ספורט ולחזור וליהנות מהפריבילגיה שהוא מספק למוכשרים באמת? ואם לא? למה אסירים שעשו דברים גרועים בהרבה יכולים להשתקם, ודווקא ספורטאים לא? ערב פתיחתה של אליפות העולם באולמות באתלטיקה, הוא זמן מצויין ללמוד מעט מהמקרה של דווין צ'יימברס.

אם לא אולימפיאדה, לפחות אליפות עולם

רוב האתלטים שהגיעו למצבו של דווין צ'יימברס, ויתרו על הרעיון לעשות קאמבק. בכל זאת, לחזור להתחרות בסוף שנות ה-20, כשהגוף כבר יודע שהוא מעבר לשיאו והנפש עברה כל כך הרבה טלטלות - זה כמעט בלתי אפשרי. צ'יימברס חשב אחרת והחליט לעשות את זה, עם סיום ריצוי עונש ההשעייה שלו ב-2005. הוא חזר להתאמן, לא לפני שהחזיר להתאחדות האתלטיקה הבינלאומית את כל הכסף שהרוויח בשנה שלפני ההשעייה, ובידיעה שלעולם לא יוכל לייצג את הממלכה המאוחדת במשחקים האולימפיים. זה החוק בבריטניה, בניגוד לארצות הברית למשל. צ'יימברס ניסה להילחם בו עד לשבועות האחרונים, אך ללא הצלחה.

אחרי קאמבק ראשון פחות מוצלח לעולם האתלטיקה, שהסתיים בפציעה קשה, צ'יימברס עשה זאת שוב החורף. הוא התאמן לבד, כך מספרים, ואפילו נאלץ לשלם כדי להיכנס למתקן האימונים ב"לי ואלי" שבלונדון, כי הכתם שדבק בו הוא פשוט גדול מדי. הזכות היחידה שנותרה לו הייתה השתתפות באליפות החורף של בריטניה, שבה הוא ניצח בריצת ה-60 מטר ו"כפה" על התאחדות האתלטיקה המקומית לשלוח אותו לאליפות בולנסיה, כי אלו הם החוקים.

הצהובונים באנגליה מצאו את טרפם באתלטיקה

אחרי שצ'יימברס הבטיח את מקומו בסגל הבריטי לוולנסיה, התחילו החגיגות ביומונים הבריטים, שבדרך כלל מחפשים את טרפם בעולם הכדורגל, הראגבי והקריקט. מאמנים בכירים כמו אצן המשוכות האגדי קולין ג'קסון ומלקולם ארנולד, טענו כי אין סיכוי שצ'יימברס הגיע לכזה הישג מרשים באליפות בריטניה, כשהוא מתאמן לבד. חלק מהסנקציות שהוטלו על צ'יימברס כ"מסומם" לשעבר הן חוסר תמיכה, כלכלית ומקצועית. אותם מאמנים האשימו מאמן אחר בשם לויד קוואן, שלטענתם עזר לו יחד עם חניכיו וביניהם סיימון וויליאמסון, שיהיה הספרינטר הבריטי השני באליפות בולנסיה. אם זה לא הספיק, היו גם כאלה שטענו כי ויקטור קונטה, הבעלים של מעבדת "באלקו", שסיפק בזמנו את החומרים לצ'יימברס, עשה זאת שוב - עם חומרים יותר טובים.

אחד השיאים מבחינתם של הצהובונים היה סביב הסוגיה מי יחלוק עם צ'יימברס את החדר במלון בוולנסיה. הוותיקים בנבחרת הבריטית זוכרים לו את אותו יום בהיר ב-2003, בו דפקו על דלתם של שלושה רצים מנבחרת השליחים וביקשו מהם להחזיר את המדליה בה זכו שנה לפני כן באליפות אירופה, רק בגלל אותו צ'יימברס. הצעירים לא רוצים לקחת דוגמא רעה ואפילו אותו סיימון וויליאמסון שנחשד כמי שהתאמן איתו, סירב בטענה כי הוא לא מעוניין לחלוק חדר עם יריבו על התואר.

זה הזמן לסלוח?

כל זה מחזיר אותנו לשאלה הגדולה, האם אפשר לסלוח לספורטאים שכל כך איכזבו אותנו? יכול להיות שדווין צ'יימברס ישיג מדליה בריצת הגמר ל-60 מטר בוולנסיה, אבל זה לא יעזור לו להגיע לאולימפיאדת בייג'ינג. זה גם לא יעזור לו לטהר את שמו, במיוחד אחרי שספורטאים כל כך גדולים באנגליה כמו החותר האגדי סר סטיב רדגרייב וספרינטר העבר דארן קמפבל, עושים הכל כדי ליצור את האפקט ההפוך.

צ'יימברס עצמו מעדיף שלא לדבר על הנושא הזה בתקשורת. כנראה שהוא יעשה זאת אחרי האליפות בולנסיה והוא גם ידרוש על הראיון הזה לא מעט כסף, כי כמו שנכתב כאן - הוא צריך להתאמן, וזה עולה לו הרבה. בינתיים, עדיף לו באמת שימשיך להתאמן בכוחות עצמו ויכוון לאליפויות אירופה והעולם. הוא כבר ניסה את מזלו בליגת הפוטבול בארצות הברית (נופה ממחנה אימון של סן פרנסיסקו פורטי ניינרס) וליגת הפוטבול האירופית, שם שיחק במדי המבורג. מסתבר שהדבר הכי טוב שהוא עושה גם ללא חומרים ממריצים הוא ריצה, וכמו שזה נראה, צ'יימברס מתכוון לעשות הכל כדי לא להגיע למצב של בן ג'ונסון.

אם אפשר להגדיר במילים או בתמונות את המילה "פאתטי" זו בדיוק מה שעובר בשנות האלפיים על אותו בן ג'ונסון, הסמל לתחייתם המחודשת של הסמים הממריצים בספורט. ג'ונסון זכור כמי שרימה באולימפיאדת סיאול. מה שפחות זוכרים ממנו זה שהוא רימה פעם נוספת, ונתפס לאחר אולימפיאדת ברצלונה. בן ג'ונסון הורחק לכל חייו מתחרויות אתלטיקה וניסה לעשות קריירה כ"ספורטי מסומם" לכל דבר. זה התחיל במירוצי ראווה נגד סוסים, המשיך באימוני כושר לבנו של מועמר קדאפי בלוב והשיא הגיע כשהוביל קמפיין לחברת המשקאות האיזוטוניים "צ'יטה"', בפרסומת ששילבה הומור עצמי שסיכם את הקריירה שכולנו כל כך רוצים לשכוח. ככה זה הלך באנגלית: Ben, when you run do you Cheetah?" : "Absolutely. I Cheetah all of the time."

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully