כנראה שהפיתרון היחידי לירי הקאסמים וטילי הגראד בדרום הארץ יכול להגיע באופן מפתיע מכיוון ליגת "העלק" שלנו בכדורגל. כל מה שנותר לעשות הוא לשלוח לתוך עזה כוח חלוץ של שני כדורגלני קומנדו ידועים: מזואה אנסומבו ועידן טל. השניים כבר הצליחו להוכיח מתחילת העונה, שאצלם לא לוקחים שבויים, כל מי שעומד מולם נופל, כל מי שמנסה לעבור אותם משלם ביוקר. בעיטות ברגליים ובברכיים, תיקולים של קמיקזות, דחיפות, מרפקים ברכיות. הכל לגיטימי, הכל מותר, הניצחון, כרגיל, מעל הכל. תנו להם שבוע בעזה, מבטיח לכם שקט ושלווה, ממש "מזרח תיכון חדש".
נתחיל עם עידן טל. בכל זאת שחקן נבחרת, שיחק באירופה, אמנם נכשל, אבל שיחק. לפעמים יש תחושה שטל שכר העונה משרד ענק של יחסי ציבור, שילווה כל מסירה או בעיטה שלו במהלך העונה. טל מתיימר בכוח לקרוא לעצמו מנהיג, בכל הזדמנות הוא מפאר את כישוריו, דואג לנפח את פועלו, והכי נורא - הוא באמת מאמין בסיפורים שהוא מספר על עצמו.
לצערו של טל, בדקה ה-71 במשחק הגביע של בית"ר ירושלים מול סכנין התנפץ כל מסע האגו, התסרוקת "וריבועי השוקולד", וטל התגלה במערומיו מול כל חובב כדורגל במדינה במלוא עליבותו וכיעורו. טל כבר לא יצליח להתחמק מהסיכול הממוקד שהוא ביצע במאור בוזגלו, כבר לא יעזרו לו דמעות התנין לשופטים, ודברי החנופה לאוהדים. מאותה דקה אומללה, כל מי שאוהב כדורגל, פשוט שונא את עידן טל. גם השרופים שבאוהדי בית"ר ירושלים הרגישו באותה דקה מבויישים ומרומים, אוהדים שצפו במשחק בטלוויזיה שלפו מארון התרופות את שקיות ההקאה.
הקהל של בית"ר קודם כל אוהב כדורגל, ויודע להעריך את הנסיכים האמיתיים של הספורט הקסום הזה. עד היום אי אפשר לשכוח את הרגע יוצא הדופן, בו הם עמדו ומחאו לראובן עטר כפיים במשך דקות ארוכות, לאחר שהבקיע מולם שער מדהים במספרת, שער של פנומן. אוהדי כדורגל באים למשחקים לראות כדורגלנים כמו מאור בוזגלו מלהטטים, מכדררים ומבצעים את הבלתי ייאמן. בכיינים סדרתיים כמו טל יכולים להמשיך ולהאמין שהם מתנת האל, אבל כשאתה רואה אותו ועוד כמה שכמותו, אתה מבין בדיוק מה הסיבות שאוהדים כבר נגעלים לבוא למגרשים.
תעזבו פוליטיקה, תתחילו להעניש
נמשיך עם מזואה אנסומבו, למרות שחבל לבזבז מילים על הטיפוס הזה, שהגיע מקונגו הרחוקה וטוען שהוא כדורגלן. אבל פשוט הגיע הזמן, וככל שיקדימו כן ייטב, לשלול לאנסומבו את הרשיון לשחק כדורגל. כמה רגליים הוא עוד צריך לרסק כדי להפסיק את הטירוף הזה? כמה כדורגלנים שנהנים ומתפרנסים מכדורגל ירגישו מאויימים בכל משחק, בגלל שפרא אדם, שאין לו שום מושג מה זה להיות ספורטאי, יחסל להם את הקריירה בכוונה תחילה, ובלי שום חרטה?
נהג משאית שמעורב בתאונות פעם אחר פעם, מורד מהכביש, רכבו מוחרם והוא מאבד ברגע את פרנסתו. אוהדי כדורגל חוליגנים שמעורבים בקטטות ורק בשביל התחביב אוהבים ללכת מכות, מורחקים מהמגרשים לעונות שלמות. נערת שעשועים שלא הולכת בזמן לשיננית ומשחיזה את לשונה, מגורשת ללא תנאי מהמכון לפחות עד העונג הבא. רק לאנסומבו מותר להמשיך לקצץ ולפרק את יריביו, ולשלוח למיון את כל מי שעומד עם כדור מלפניו או בדרך כלל מאחוריו, ובעיקר להעניש ולסרס את כל מה שיפה בכדורגל. ובאמת "איזה מסכנים האוהדים" שבאים לראות כדורגל ובמקום זאת צופים במסע אלונקות שלא נגמר.
אנסומבו וטל מגוחכים כל אחד בדרכו, והם רק דוגמא. לצערנו, כמעט בכל קבוצה בליגה תמצא בהרכב פסיכופט או מופרע שתפס לו מקום בהרכב והחליט שהוא כדורגלן. אבל לדעתי, הפושעים האמיתיים הם לא אותם כסחנים, הם רק הסימפטום, הבעיה הרבה יותר מורכבת וגדולה.
נכון שהשופט היה צריך להרחיק את טל אחרי התקפת הדמים שלו על בוזגלו, אבל הפחדן האמיתי בסיפור הוא המאמן יצחק שום, שבדיוק בדקה שאחרי התקרית היה חייב להחליף את טל מיידית, ולהדיח אותו לפחות לחודש מההרכב. צעד אמיץ שכזה היה יכול לתרום לעתיד של הכדורגל הישראלי, יותר מעוד עשרה תארי אליפות של בית"ר, מכבי או הפועל. ומה שנכון על שום, נכון שבעתיים על אלי גוטמן. הגיע הזמן להיות קודם כל בן אדם, רק אחרי זה פוליטיקאי, שלא לדבר על מאמן כדורגל. גם אם הפועל תל אביב תרד ליגה, וגם אם הוא חייב לעלות עם שחקני נוער, כי אין לו מחליף בסגל. אסור לתת לאנסומבו לשחק, לא בליגה ולא באימונים, ואפילו לא קט רגל בשכונה. גם ככה צפוף בבתי חולים, יש מספיק פצועים מתאונות ומלחמות, ובאמת שאין שם שום צורך גם בכדורגלנים.