מאז ומתמיד האמנתי שספורטאים ומאמנים צריכים לדבר על המגרש. עם תוצאות אי אפשר להתווכח, בעיקר אם הן תוצאות חיוביות. משום כך לא אהבתי את ההתבכיינות של אברם גרנט שיצא מול התקשורת הבריטית אחרי ההפסד בגמר גביע הליגה. למה הוא ציפה? בסך הכל צ'לסי שיחקה משחק חלש וכשלה בניסיון לזכות בתואר ראשון העונה. "אני מצפה שתתנו לי כבוד", אמר גרנט לעיתונאים, "עכשיו אני לא מכבד אתכם".
מסופקני אם גרנט עצמו מאמין שמילים אלה יזיזו משהו לאנשי התקשורת. אם יש כאלה שחיפשו אותו עד כה, הם יהיו אכזריים יותר בהמשך העונה. את התשובה לאלה שלא מפרגנים לו, נתן גרנט בשבת כאשר צ'לסי פירקה את ווסטהאם. ותהיינה לו הזדמנויות נוספות בשבועות הקרובים בשלוש חזיתות. יש לו קבוצה מצויינת ומשום כך הציפיות ממנו גדולות. הוא לא היה רוצה שזה יהיה אחרת.
שוב שיחקת אותה, אפי
כל הכבוד לבני השרון על הניצחון הכפול על מכבי תל אביב. יפה אמר אפי בירנבוים, שהניצחון הגדול של מכבי על ריאל מדריד סייע לבני השרון. לאפי היה שבוע ימים להכין את קבוצתו למשחק, לצביקה שרף היו בקושי 48 שעות להוריד את שחקניו מהאופוריה של יום חמישי.
נכון, במכבי רגילים לכך. זה קורה כמעט כל שבוע. הבעיה היא בדרך כלל אצל היריבה, שבמרבית המקרים לא מנצלת את המצב הגופני והמנטלי של הצהובים. לאורך כל המשחק, גם כאשר מכבי הובילה 41:54, הייתה הרגשה שאפי ושחקניו מאמינים שהסיפור לא גמור. תוצאת הרבע האחרון (13:26 לבני השרון) מדברת בעד עצמה. ההגנה של הכחולים והלחץ על הכדור, עשו את שלהם. וכאשר נגמר האויר אצל יותם הלפרין, המשחק היה גמור. בירנבוים כבר ניצח את מכבי ב"נוקיה" בחצי גמר הגביע אשתקד ויש לו כרגע יתרון פסיכולוגי ברור על האלופה. צפוי עוד מיפגש בסיבוב השלישי וכמובן מה שעשוי להיות משחק העונה בפיינל פור. יש בהחלט למה לצפות.