בדקה השמינית למשחק אמש שחרר צביקה שרף את הרצועה ושיגר לפרקט את וויל ביינום. התוצאה הייתה 15:16 למכבי תל אביב. חמש דקות לאחר מכן כבר החזיקה מכבי ביתרון דו-ספרתי. לאורך הרבע השני שיחק הבולדוג האמריקאי בעמדת הפוינט-גארד, לצידם של אלכס גארסיה ועומרי כספי. השלושה הפעילו לחץ בלתי פוסק על שחקני החוץ של ריאל מדריד. שרף שלהב אותם בתנועות ידיים, שאגות ודילוגים מתואמים, ומחא כפיים בהתלהבות אחרי כל חטיפה. היו ארבע כאלה ברבע השני. צ'רלס סמית', אחד הקלעים הטובים ביבשת, לא הצליח לגרד את גארסיה והלפרין מהגופיה ונראה אומלל עם 0 מ-8 מהשדה במחצית. גם קרם טונצ'רי היה על סף דמעות.
עד כניסתם של ביינום, גארסיה וכספי, זרקה ריאל ברבע הראשון ארבע פעמים בלבד מטווח שלוש הנקודות, לעומת 14 פעם משתיים. ברבע השני המספרים התהפכו: למרות שטרנס מוריס ישב לאורך דקות ארוכות על הספסל, ריאל זרקה שש פעמים בלבד מ-2 ועשר פעמים נוספות משלוש. בסך הכול לקחה אמש ריאל 59 זריקות מהשדה: 33 ל-2, 26 ל-3. פילוח הזריקות של מכבי היה אחר לגמרי: 43 זריקות ל-2, רק 15 ל-3.
מאז החליף צביקה שרף את עודד קטש, חל שינויי מעניין באופן חלוקת הזריקות של היריבות: אם בתקופת קטש זרקו היריבות מול מכבי 41.6 פעמים ל-2 ו-19.7 פעמים ל-3 בממוצע למשחק, מול מכבי של שרף מדובר ב-38.2 זריקות ל-2 ולא פחות מאשר 25.5 שלשות מידי ערב. עלייה תלולה של 27% בכמות הנסיונות מטווח השלוש. הסיבה היא, כמובן, ההגנה: קטש הנהיג שיטה של חילופים אוטומאטיים, שיצרה מיס-מאצ'ים מוחלטים בכל מהלך של פיק אנד רול. הדבר נוצל בידי היריבות ותורגם לנקודות קלות, בחדירה של גארד על שומר גבוה או מריבאונד התקפה (הגבוה עבר לשמור על גארד רחוק מהטבעת, והותיר את הצבע פרוץ).
שרף מעדיף להגן את הפיק אנד רול בשיטת ה'הלפ אנד ריקאבר', או בעברית 'עזור וחזור' (המגן הגבוה מעכב את התוקף הנמוך שקיבל חסימה עד שחברו לקבוצה ייצא ממנה, ואז חוזר לשחקן שלו, זה שביצע את החסימה). ההגנה האגרסיבית והאנרגטית שמשחקת מכבי של שרף מוציאה את חדוות המשחק מיריבותיה, שבוחרות בדרך כלל בפיתרון הקל שיגור שלשות עד אובדן הכרה. רובן חומקות החוצה וכשמכבי שולטת בריבאונד ההגנה, כפי שקרה אתמול, היריבות משלמות על כך ביוקר מול ריאל צברה מכבי 18 נקודות קריטיות בפאסט-ברייק, כמעט ההפרש בו הסתיים המשחק (75:94).
שרף ואובראדוביץ' נגד מסינה וסקאריולו
כמות הזריקות מטווח השלוש בכדורסל האירופאי נמצאת בעלייה מתמדת בשנים האחרונות, ומעוררת דיונים רבים ברחבי היבשת. בגיליון האחרון של מגזין הכדורסל הדו-חודשי שמוציאה לאור פיב"א, "אסיסט" שמו, נערך משאל בקרב מיטב מאמני הכדורסל באירופה. הם נשאלו ארבע שאלות זהות, אחת מהן הייתה האם אתה תומך בהרחקת קו שלוש הנקודות למרחק הנהוג ב-NBA, ומדוע.
הדעות היו חלוקות: ז'ליקו אובראדוביץ', דיוויד בלאט, אאיטו רנסס, פנאיוטיס ינאקיס וצביקה שרף השיבו בשלילה. "אני חושב שזו תהיה החלטה רעה. זה יפחית באופן מיידי את כמות הנקודות בכל משחק ואת אחוזי הקליעה, ואז כל הקבוצות יישמרו רק אזורית", הסביר אובראדוביץ'. מי שהובילו את קו התומכים היו מאמני הכדורסל האיטלקים אטורה מסינה, קרלו רקלקאטי וסרג'יו סקאריולו. "הקלעים יתאימו את עצמם למרחק החדש", הרגיע מסינה, "איכות המשחק תעלה כי יהיה איזון בין משחק החוץ למשחק הפנים, ומשחקים כבר לא יוכרעו על זריקות משלוש". רקלקאטי הוסיף כי "הקו הנוכחי פשוט קרוב מדי לסל וכל אחד יכול לזרוק משם. זה מעוות את המשחק".
שלשות, אומרים אנשי מקצוע, הן הנשק של החלש: מאחר וכמות הגבוהים האיכותיים בכדורסל העולמי נמצאת בשפל, הפורוורדים והסנטרים האירופאים נחטפים ל-NBA ועקב כך מחירם של אלו שעוד נותרו ביבשת הישנה מרקיע שחקים. מחיר השוק של סנטר מוגבל יחסית כמו לזארוס פפאדופולוס מוערך כיום בכשלושה עד ארבעה מיליון יורו. זה אומר הכל. הקבוצות העשירות פחות לא יכולות להרשות לעצמן להחתים גבוהים איכותיים ולכן מתבססות על גארדים, אירופאים או אמריקאים, שמציפים את השוק. פילוסופיית המשחק משתנה בהתאם.
פנאתינייקוס, לדוגמא, זורקת במשחק יורוליג ממוצע 35.6 זריקות ל-2, 18.5 זריקות מ-3 ועומדת עוד 24 פעמים על קו העונשין. מכבי מחזיקה במספרים דומים: 41.7 זריקות ל-2 ו-18.4 שלשות. אלא שבקבוצות קטנות ועניות יותר, כמו פנרבחצ'ה-אולקר, כבר מדובר ב-38.1 זריקות ל-2, לעומת 23.4 שלשות. ז'לגיריס קובנה מעמידה מספרים מדהימים: רק 35.2 זריקות ל-2, 23.8 זריקות ל-3. ובמשפט - אם בעבר היה מתנהל רוב המשחק באזור הצבע, היום מוקד האקשן עבר אל מחוץ לקשת השלוש. וויל ביינום ולואיס בולוק הם חודרים נהדרים, אבל עדיין זרקו אמש יחד 11 שלשות.
גם דושאן איבקוביץ', מגדולי מאמני הכדורסל באירופה בדור האחרון, נשאל באשר להזזת קו השלוש. תשובתו הייתה מורכבת. "אם נזיז את הקו אחורה, באופן טבעי כמות הנקודות תרד, לפחות בהתחלה", הוא אמר ל'אסיסט'. "אני מעריך שנראה לפחות עשר נקודות פחות בכל משחק. נצטרך לשנות את סגנון המשחק, לרוץ ליותר מתפרצות ולקלוע יותר בהתקפות מעבר, ולכן נצטרך שחקנים יותר אתלטיים שיכולים לרוץ. זריזות וכוח מתפרץ יהפכו לאלמנטים החשובים ביותר. אחר כך קבוצות יעברו להגנה אזורית ויאפשרו ליריבות לזרוק משלוש כמה שירצו. למרות זאת, לרוב הקבוצות לא יהיו מספיק קלעים טובים מהטווח החדש.
"בכדורסל האירופאי שמים דגש הרבה יותר גדול על הגנה בהשוואה ל-NBA, ויש גם לא מעט חוקים שונים, שנותנים יתרון לשחקן התוקף", המשיך איבקוביץ' ואמר. "אם נזיז את הקו, מה יקרה עם כדורסל הנוער והנשים? גם בליגת המכללות בארה"ב המרחק שונה בין ליגות הגברים לליגות הנשים. אני בעד חוקים אחידים, ולכן אני לא חושב שצריך להרחיק את קו השלוש בלי מחקר מעמיק יותר, שייקח בחשבון את כל הגורמים האמורים". עד שיוחלט אחרת, ריאל מדריד וקבוצות ואחרות ימשיכו לנסות את כוחן מטווח השלוש. שרף ומכבי לא צפויים להתלונן.