תעתועים

לצביקה שרף ולחואן פלאסה, מאמן ריאל מדריד, יש בעיה דומה: שניהם תלויים בשחקנים מוכשרים אך לא יציבים, שלעתים מתעלים ובפעמים אחרות מאבדים את עצמם ואת קבוצתם לדעת. היורוליג מלאה בשחקנים לא שלמים כאלה, אירופאים ואמריקאים כאחד, ומספרם גדל והולך ככל שהנהירה לאן.בי.איי גוברת.

וויל ביינום, למשל, נעלם במחצית השנייה בשבוע שעבר, ונתן את האות להתרסקות של מכבי מול ז'לגיריס. אתמול הוא הצטיין, קלע באחוזים גבוהים (ונדירים) מחוץ לקשת ומכבי פרחה. מנגד, פלאסה סבל ביד אליהו מיום נוראי של צ'רלס סמית וממשחק מפוזר של לואיס בולוק, והפעם קבוצתו היא זו שהתפרקה.

עם זאת, מכבי נהנית משירותיו של אחד השחקנים האחרונים ביבשת שמסוגל להתעלות מעל הבינוניות הכללית. כמעט מתחילת העונה הוא פצוע וחולה, וגם כששיחק נראה שחוק ולא מתואם עם שאר חבריו הקבוצה. אלא שאתמול חזר לעניינים ניקולה וויצ'יץ', הגבוה הכי מוכשר באירופה. כמעט שכחנו את המסירה המפוארת, את יכולתו למצוא בקלילות שחקנים שחותכים לסל ואת שיתוף הפעולה המופלא עם כל גבוה שמשחק לצדו.

וכשלגבוה הזה קוראים טרנס מוריס, שבניגוד לשותף הקודם של וויצ'יץ', מייסיאו באסטון, יכול גם לקלוע מבחוץ ולהזין את הקרואטי בעצמו, נותר לשרף רק להזיל ריר נוכח האפשרויות שגלומות בשילוב בין השניים ולהתפלל שהגוף הכי שביר בכדורסל האירופי לא ייפצע שוב.

גם שרף חזר לעצמו אחרי ערב רע בקובנה. הוא הגיב במהירות, זרק לספסל בלי היסוסים את הלפרין, קאמינגס ובלות'נטאל (שלא שב עד סוף הערב) ונתן את המפתחות לשלישייה האנרגטית, קאמינגס, גארסיה וכספי. מוריס, שנטחן עד דק בשבוע שעבר, נח כבר במחצית הראשונה, ו-וויצ'יץ' לא היה על הפארקט שנייה אחת יותר מדי.

וכך מכבי המשיכה לתעתע ולנוע בין קריסה לפריחה, בין סכנת הדחה בטופ-16 לבין מקום ראשון בבית ועמדה נוחה בדרך לפיינל-פור. לאור היכולת הנוכחית של פנאתינייקוס, צסק"א וריאל, שאמורות היו לטייל למדריד, היורוליג נראית בינונית מתמיד וזהות האלופה פתוחה מתמיד. כך שגם לחבורה של כמה שחקנים הפכפכים, עם כוכב אחד בעל רגליים נזילות, מותר לחלום.