אלישע לוי שיכנע נער חולה סוכרת לא לפרוש מכדורגל

"כשקיבלתי את הבשורה הרגשתי כאילו שנפל עלי פטיש. כמו רעם ביום בהיר. חשבתי מה יהיה עם התחביבים שלי, מה עם הכדורגל, הייתי בלחץ". כך מספר עופרי ישראלי, בן 15.5, חלוץ קבוצת נערים ב' של הפועל אסי גלבוע, חולה בסוכרת נעורים. "לא ידעתי מה זו סוכרת נעורים, תמיד מתארים אותה כמחלה נוראית, עד שהסבירו לי בדיוק מה זה. השתדלתי לחשוב חיובי. אמרתי לעצמי שאם אשב ואבכה, זה לא יעזור לי. החלטתי לקחת את עצמי בידיים ולהילחם".

עופרי חשב שהקריירה הקצרה שלו ככדורגלן הסתיימה, אבל אז בא לעזרתו חבר ותיק: מאמן בני סכנין, אלישע לוי, בית-שאני במקור, וחבר טוב של אבא, דוד ישראלי, ששימש כחבר הנהלה בימים היפים של הפועל בית שאן. עופרי ישראלי משחזר את אותה שיחת טלפון גורלית: "אלישע לוי התקשר אלי ועודד אותי. אמר שזה לא נורא וזה לא סוף העולם. אלישע אמר שהיה לו שחקן כזה בכפר סבא, אלכסיס ויינשיין. השיחה איתו עודדה אותי ועזרה לי מאוד. עד אז חשבתי שגמרתי עם הכדורגל, אבל אלישע החזיר לי את המוטיבציה".

מאמן סכנין, אלישע לוי: "אני מכיר את אביו מימי הפועל בית שאן, וכאשר הוא פנה אלי נרתמתי לעזור. הסברתי לילד שזה לא סוף העולם, ואפשר לשחק כדורגל גם עם סוכרת נעורים. הבאתי כדוגמה את אלכסיס ויינשיין, ששיחק אצלי בכפר סבא, והיה אחד הטובים בעונת העלייה לליגת העל. אני שמח שהצלחתי לעזור ושמח שהילד נשאר בכדורגל".

ישראלי החליט לנצח את המגבלות. לגופו מוצמד במשך 24 שעות ביממה מכשיר מיוחד, שתפקידו להזריק אוטומטית אינסולין לגוף. "רק במשחק אני מוריד אותו", הוא מגלה. היום הוא סגן מלך שערי הקבוצה עם 10 שערים, ובגלבוע צופים לו עתיד מזהיר. "אני רוצה להיות כדורגלן. אני מאמין שאני מסוגל להגיע בעתיד לליגת העל. קודם כל המטרה היא להגיע לבוגרים של אסי גלבוע, ואחר כך השמיים הם הגבול מבחינתי", הוא אומר.

עופרי לומד בכיתה י' בבית הספר גאון הירדן שבקיבוץ נווה איתן, במגמת תקשורת וספורט. בצעירותו הוא גדל על הפועל בית שאן. היום הוא מתגעגע לאותם ימים קסומים, שעיר שלמה רדפה אחרי קבוצת כדורגל. "כילד קטן נסעתי להמון משחקים. אבא שלי לקח אותי לראות את הקבוצה. זו הייתה תקופה קסומה שלא תחזור עוד וחבל. עד היום, כאשר אני רואה את 'סרט מלחמה', עוברת בי צמרמורת. חבל שהקבוצה הזו התפרקה. זה כואב".