הבשורה החדשה של הכדורגל הצרפתי

במאי 2003 אירחה אברטון את מנצ'סטר יונייטד למשחק הליגה האחרון באותה עונת פרמיירליג. בדקה ה-50 איים חלוצה הצעיר של הקבוצה מליברפול, ווין רוני, לפרוץ לכיוון השער מעומק המגרש, אבל לורן בלאן הוותיק, שנכנס במחצית במקומו של ג'ון אושה, הכשיל אותו וספג כרטיס צהוב. 45 הדקות בהן רדף הבלם הצרפתי אחרי החלוץ בן ה-17 היו דקות המשחק האחרונות בקריירה המפוארת שלו ואחרי שהשלים את תואר האליפות עם השדים האדומים, תלה את נעליו. מכאן פנה להגשמת תכניותיו החדשות וחיש מהר ניגש לקורס מאמנים, עבר את המבחנים בהצלחה והשיג את הדיפלומה.

אלא שבניגוד לאחרים מבני דורו, שחקני עבר כדייגו סימאונה, רוי קין, סלאבן ביליץ' ודידייה דשאן, בזמן שווין רוני התבגר וחצה את גיל 20, בלאן עדיין לא מצא עבודה. הוא הציע את עצמו למספר קבוצות, אך נדחה, עד שבקיץ האחרון הוצע לבורדו על ידי סוכן שחקנים ואחרי התלבטויות רבות מצד ראשי המועדון, נבחר לתפקיד. היום אף אחד שם לא מצטער.

בורדו היא חברה כמעט קבועה בצמרת הצרפתית ולפני שנתיים אף סיימה במקום השני, אבל כאן בדיוק נראית לעין תמונת המצב העגומה משהו של הליג1, הליגה הצרפתית. ליון זכתה בשש אליפויות רצופות ובחלקן עשתה זאת בקלות יתרה. הליגה הנחשבת לחמישית הכי גדולה באירופה הפכה למופע של קבוצה אחת והאליפות האחרונה בה זכתה בורדו, אי שם ב-1999, נראית כאילו לקוחה מעידן פרה היסטורי. אלא שבניגוד לשנים עברו, היום אפשר להרגיש רוחות חדשות בצרפת ואלו הן הרוחות שמייצרת מי שהיום נושפת בעורפה של ליון. כשנותרו 12 מחזורים לסיום העונה, מפגרת הקבוצה מהעיר בדרום–מערב צרפת בשלוש נקודות בלבד מאחורי האלופה ועם תצוגות כדורגל מלהיבות נותנת תקוה אמיתית לאלו שמשוועים לקמצוץ של תחרותיות. על ההצלחה היחסית חתום מעל כולם לורן בלאן, שעושה פלאים בעונתו הראשונה כמאמן.

אם העובדה שליון מדלגת לעוד ועוד אליפויות גורמת לכאב ראש בקרב ראשי ההתאחדות הצרפתית, הרי שהנתונים הסטטיסטיים של הליגה המקומית הבכירה בוודאי מעניקים להם חתיכת מיגרנה. הליג1 היא הליגה הכי פחות אטרקטיבית מבחינת כיבוש שערים מבין חמש הליגות הגדולות של אירופה ומפגרת בהרבה מאחורי האחרות. 37 משחקי ליגה הסתיימו העונה בתיקו 0:0 והפכו את התוצאה הזו לשכיחה ביותר העונה. בעונת 2000/1 הסתיימו 17 משחקים בתוצאה מאופסת, אבל מאז ועד היום, במשך שבע עונות, לא הסתיימו פחות מ-35 משחקים בעונה ב-0:0, כשבחלק מהשנים הראו לוחות התוצאות השונים ברחבי צרפת על התוצאה הזו למעלה מ-50 פעמים. נתון מדהים ומדאיג.

"המאמנים היום מעדיפים שחקנים אתלטיים שיכולים לרוץ 100 מטרים ב-11 שניות, אבל שאין להם את הדמיון לתת מסירה", מתח לפני שנה כריסטוף דוגארי ביקורת חריפה על העומדים על הקווים בליגה הצרפתית, בניסיון להסביר את מיעוט השערים. 16 שערים שכבש פאולטה בעונה שעברה הספיקו לו כדי להיות מלך השערים וגם כדי לשבור שיא שלילי בליגה הצרפתית והמצב היה כל כך גרוע עד שהנהלת הליגה ביקשה ממאמן נבחרת צרפת לשעבר, מישל הידלגו, לייעץ לה כיצד ניתן יהיה להגדיל את כמות השערים. זה חזר עם מספר עצות מגוכחות דוגמת הענקת ארבע נקודות לקבוצה שמנצחת בהפרש של שלושה שערים ומעלה או שתי נקודות לקבוצות שמסיימות בתיקו עם שערים. אף אחת מההצעות, מיותר לציין, לא התקבלה.

בורדו אמנם בילתה בצמרת בשנתיים האחרונות, אבל תחת ריקרדו גומס לקחה חלק פעיל ביותר בבצורת שפקדה את צרפת. המאמן הברזילאי, שהדריך את הקבוצה בשתי העונות הקודמות, שמר תמיד על סגנון משחק זהיר ובתקופתו משחקי הקבוצה הפכו לא פעם לשעמומון אחד גדול שהרגיז את האוהדים. לפני שנה כבשה הקבוצה 39 שערים ב-38 משחקי ליגה ועדיין הצליחה לסיים במקום השישי, למרות שרק במשחקיה של ראן (שאגב סיימה רביעית) נרשמו פחות כיבושים. עונה לפני כן סיימה הקבוצה של ריקרדו במקום השני, אבל גם אז רשמה מאזן זעום של 43 שערים. בקיץ האחרון החליט הברזילאי לנטוש לטובתה של מונאקו והמרוויחים הגדולים היו בורדו עצמה ובעיקר אוהדיה.

לורן בלאן הגיע והקבוצה התחילה להפציץ. אחרי 26 מחזורים העונה, בורדו כבר כבשה 43 שערים, בדיוק הכמות אותה כבשה במהלך עונה שלמה ומוצלחת ב-2005/6. הציפייה מקבוצת צמרת היא אולי להבקיע יותר, אבל מכיוון שמדובר בליגה הצרפתית, אפשר לשבח את הקבוצה. קשרה הברזילאי של הקבוצה, וונדל, סיפק הסברים כשדיבר על מאמנו החדש: "הוא מבקש מאיתנו לשחק בסטייל. הוא אומר לנו לקחת סיכונים ולשחק בהרפתקנות, גם אם זה אומר שלפעמים נאבד את הכדור".

למרות שהיום בורדו מלאה בחיוכים, השבועות הראשונים של בלאן בתפקיד לא בישרו על הבאות. בורדו הפסידה בשישה משחקי אימון וניצחה רק באחד והמאמן הטרי נאלץ לראות את ראשי המועדון מוכרים כוכבים גדולים כריו מאבובה וז'וליאן פובר. עד מהרה התלונן בפומבי על כך שלא סופקו לו השחקנים שיאטמו את החורים והתשובה של הנשיא, ז'אן לואי טריו, לא איחרה להגיע ("כשללורן יהיה ניסיון של 10 שנים בשוק ההעברות, אולי הוא יהפוך לגמיש יותר בדרישות שלו"). בסופו של דבר הוחתמו מתיו צ'אלמה, דויד בליון ואלו דיארה, שלושתם שחקני ליגה מצטיינים, אבל בלאן לא הירפה ושוב רצה לומר את המילה האחרונה: "אם יש לי דרישות גבוהות מעצמי ומהשחקנים שלי, אני חושב שמותר לי שיהיו לי דרישות גבוהות גם מהבוסים שלי".

את העונה הנוכחית פתחה בורדו עם שני ניצחונות ומפלס הלחץ ירד. בדרך למאבק אליפות אמיתי הספיקה להשחיל שישייה נדירה לרשת של מונאקו ומאמנה ריקרדו גומס, במה שהיה הניצחון הגדול ביותר בליג1 ב-50 השנים האחרונות. בלאן היה מנהיג כשחקן ואת התכונות הללו הביא גם למשרת המאמן. בצרפת מכנים אותו 'לה פרזידנט', הנשיא, ולפני מספר שבועות הוא הפתיע כשאמר ל'לאקיפ': "הכנה פיזית וטקטיקה הן גיבוב של שטויות. הדבר הכי חשוב שמאמן צריך לעשות הוא לנהל נכון את השחקנים וזו הסיבה היחידה בגללה בחרתי במקצוע הזה".

בניגוד למירב מאמני הליגה הצרפתית, בלם העבר עובד במתכונת יותר אנגלית, כמנג'ר לכל דבר. את מירב האימונים מעביר ז'אן לואי גאסה ובלאן הסביר את המודל: "אלכס פרגוסון לא מבלה כל השבוע במתקן האימונים, אבל הוא תמיד זוכה לכבוד גדול. הוא עוסק בלהכיר את האדם ולא רק את השחקן".

בארבע השנים הארוכות שחלפו בין הפרישה שלו כשחקן למינויו לאימון בורדו, היו לא מעט אנשים שאמרו שלורן בלאן חיכה זמן ארוך מדי ושהוא כבר לא יגיע למשרה בכירה. היום בלם העבר צוחק לכולם בפנים. בימים בהם לא מעט מאמנים ברחבי העולם מוציאים את החשק מהכדורגל, מאיים האיש שכמעט בכל ראיון משתמש במילים "הנאה" או "כיף" בהקשר של הספורט הפופולארי בעולם, להפוך לאחד מהדברים הבאים.