קרוב לשמונה שנים שצ'רלס סמית', שחקנה הוותיק של ריאל מדריד, נע על התפר הדק שבין אירופה לארה"ב. ווינר גדול, סקורר בחסד ובעיקר ידית להשכרה, שהספיק לעבור באיטליה, יוון, טורקיה וספרד, ובדרך לבש את מדיהן של חמש קבוצות NBA שונות. אם כי השנה קרה דבר נדיר במונחי הקריירה של הגארד האמריקאי הוא פתח עונה שנייה ברציפות באותה הקבוצה.
סמית' (32, 1.93) הגיע למדריד בקיץ שעבר והפך לחלק אינטגראלי מהפאזל שהרכיב חואן פלאזה, מאמנה הצעיר של ריאל. זה נגמר עם זכייה מתוקה בגביע יול"ב ובאליפות ספרד, אך בעיקר כרטיס כניסה מחודש ליורוליג, לקראת העונה בה מארחת העיר את הפיינל פור. בקיץ חוזקה הקבוצה בסנטר לזארוס פפאדופולוס, ובינתיים נראה שריאל עונה על הציפיות: היא אומנם לא הצליחה לזכות בגביע המלך, אבל מוליכה את הטבלה המקומית וביורוליג ממוקמת ראשונה בבית ו'.
אלא שבדרך לשלב רבע הגמר, שמוביל לפיינל פור, מצפה לריאל ולסמית' מפגש כפול עם מכבי תל אביב, שתארח מחר (חמישי) את הקרב הראשון מבין שניים והמשחק ה-36 בהיסטוריה בין שני מועדוני הענק. "אנחנו בטוחים בעצמנו, אבל לא ברמה שיכולה להוביל לשאננות", מספר סמית' בשיחה עם וואלה! ספורט. "יש עוד הרבה דברים שאנחנו צריכים לעבוד עליהם. לא זכינו בגביע וזה הציב מראה גדולה מול הפרצוף שלנו. המשחק הקרוב מול מכבי הוא משחק עם הרבה משמעויות להמשך וברור שחשוב לנו להגיע לפיינל פור, אז נרצה מאוד לנצח. לארח פיינל פור בעיר שלך זה דבר מיוחד ואם אתה לא מגיע לשם, זה בהחלט לא טוב. כדי לעשות את זה נצטרך לעבוד מאוד קשה, למרות שאני חושב שאנחנו טובים מספיק. עכשיו אנחנו צריכים לצאת ולשחק חזק בכל משחק, לעשות את הדברים שעבדנו עליהם באימונים, ואין לי ספק שנצליח".
מדריד היא עיר כדורגל מובהקת. חודשיים לפני, יש בכלל תחושה של פיינל פור באוויר?
"אין ספק שהאנשים כאן אוהבים קודם כל כדורגל, אבל בזמן האחרון גם קבוצת הכדורסל מגיעה להישגים יפים וזה מעורר את האוהדים. יש לאחרונה הרבה יותר קהל במגרשים ולא רק אצלנו, אלא בכל הליגה. היום, הכדורסל בספרד מקבל הרבה יותר תשומת לב וסיקור מאשר בעבר. בעיר מאוד תומכים בנו ובמשחקים גדולים האולם שלנו מלא לחלוטין".
בינתיים אתם עומדים ביעדים.
"בלי ספק. הסיבה היא שיש לנו סגל עמוק והרבה שחקנים טובים. זה המפתח לקחת תארים. אתה יכול לעשות את זה גם עם סגל קצר, אבל זה הרבה יותר קל כשיש לך בקבוצה שחקנים שיכולים לשחק ולקלוע בכל עמדה. יש לנו הרבה שחקנים עם אופי התקפי, כמוני וכמו לואיס בולוק, אבל בגלל שיש הרבה כישרון בקבוצה ואנחנו לא צריכים לקלוע לבד את כל הנקודות, יש לנו אפשרות להשקיע הרבה יותר אנרגיות בהגנה. הייתי מגדיר את ריאל כקבוצה הגנתית, כי כשאנחנו משחקים הגנה טובה, ההתקפה שלנו זורמת הרבה יותר טוב. יש לנו הרבה נשקים בהגנה, שחקנים ששומרים אישית מצוין, ריבאונדרים חזקים, לא פחות מאשר הנשקים שלנו בהתקפה".
אישית, עד היום לא הצלחת לתקוע יתד ב-NBA. מדוע?
"זו שאלה שגם אני מנסה לענות עליה כבר הרבה מאוד זמן. כנראה שאני לא מגיע לשם בטיימינג הנכון. כבר הוכחתי שאני מסוגל לשחק ברמה הזו, אבל לא קיבלתי יותר מדי הזדמנויות לשחק. בכל פעם שכן קיבלתי הזדמנות, הוכחתי את עצמי. פעם כעסתי על העניין הזה, אבל היום אני מנסה להיות צנוע ולעשות את מה שאני אוהב, שזה לשחק כדורסל, אם בארה"ב או באירופה. אני יודע שאני יכול לשחק ב-NBA, בגלל זה אני כבר לא מוטרד מהשאלה הזו. לשחק שם זה הרבה עניין של תזמון ומזל. כל שחקן בליגה הזו יכול לעשות דברים גדולים, אם רק יקבל תמיכה מהמאמן ומרחב לעשות טעויות. הדוגמא הכי טובה היא אנתוני פארקר, שקיבל צ'אנס אחרי הרבה שנים באירופה והראה שהוא מסוגל לשחק. אני חושב שהוא עושה שם דברים מדהימים".
"מכבי הרבה פחות עבה ומאסיבית בצבע"
למעשה, זוהי עונתו השנייה בלבד של סמית' ביורוליג. ב-2004/5 שיחק במדי סקאבוליני פזארו, שהפסידה למכבי 2:0 בסדרת רבע הגמר. באותה עונה זכה סמית' בתואר מלך הסלים של היורוליג, עם 20.6 נקודות בממוצע. כמו כל שחקן זר, גם לאמריקאי יש השגות באשר לשיטת המשחקים במפעל. "מצד אחד, זה מה שהופך את היורוליג למעניין בכל סיבוב מתחילים מחדש ואי אפשר לדעת מה יקרה בעתיד. גם הפיינל פור זה עניין של משחק אחד ובערב נתון כל קבוצה יכולה לנצח. אתה חייב להיות מרוכז בכל משחק, וזה ממש לא קל. אבל בסופו של דבר התואר מגיע לקבוצה הכי טובה במפעל, לא לקבוצה שנמצאת במומנטום טוב בשבועיים החשובים, ואת זה אפשר לקבוע רק בסדרה של הטוב משלושה או מחמישה משחקים. כולם זוכרים את צסק"א בעונה בה אירחה את הפיינל פור וההפסד בחצי הגמר לטאו אחרי שכמעט לא הפסידה לאורך העונה. אני לא חושב שהשיטה הנוכחית באמת הוגנת. אני חושב שאחרי השלב הראשון, צריכים לעבור לשיטה של פלייאוף. מעבר לזה, לדעתי הרמה ביורוליג רק עולה משנה לשנה. יש הרבה אירופאים שהולכים ל-NBA וזה מובן, אבל עדיין יש מספיק שחקנים טובים ותחרות קשה. העונה, כל הקבוצות שהעפילו לטופ-16 יכולות גם להגיע לרבע הגמר. התחרות מאוד קשוחה".
מה אתם יודעים על מכבי?
"ראינו שזו קבוצה עמוקה עם הרבה שחקנים טובים. פייזר לא משחק וזו בעיה למכבי, אבל וויצ'יץ' חוזר וזה חשוב עבורה מאוד. עדיין, אנחנו מגיעים לישראל כדי לנצח. ניצחון יהיה קריטי עבורנו, כי אז לא נצטרך לבנות על משחק הבית נגדם. הם יעלו בטירוף, ולכן נצטרך להיות רגועים ולשחק את המשחק שלנו. המפתח העיקרי לניצחון בתל אביב הוא הדקות הראשונות: בגלל שהאוהדים מזרימים כל כך הרבה אנרגיות וטירוף, שחקני מכבי עולים עם הרבה אדרנלין ולפעמים מסיימים את הסיפור כבר אחרי כמה דקות. כדי לשמור על סיכוי לנצח אנחנו צריכים להיות במשחק בסוף הרבע הראשון. לאו דווקא להוביל, אבל להיות במשחק, מקסימום עד מינוס של 5-6 נקודות, לא יותר. להיות בעמדה שנוכל להסתער ממנה. ביד אליהו צריך לתת משחק סולידי, אסור לעשות דברים שאתה מרשה לעצמך לעשות מול קבוצות בינוניות, כמו איבודים לא הכרחיים, חוסר תשומת לב בריבאונד וטעויות בהגנה. אסור לטעות מול מכבי, כי אז היא פשוט הורגת אותך".
לדעתך, עד כמה משמעותית הפציעה של פייזר להמשך?
"ברור שמכבי קבוצה שונה בלעדיו, אבל אני בטוח שמישהו כבר ייכנס לנעליים שלו בהתקפה. בקבוצות גדולות יש הרבה שחקנים גדולים שיכולים לקלוע. מבחינה אופנסיבית זה פחות בעיה, כי תמיד מישהו ימלא את המקום שלך. אבל הפציעה שלו הופכת את מכבי להרבה פחות עבה ומאסיבית בצבע. אני חושב שטרנס מוריס שחקן מצוין וגם וונטיגו קאמינגס, ששיחק איתי בבולוניה. אני יודע שהוא לא עושה עונה גדולה עד עכשיו, אבל הוא אחד שמשחק עבור הקבוצה. הוא שומר מצוין, שחקן לא אנוכי שתמיד משחק בשביל לנצח ולא חשוב לו אם לשם כך הוא צריך לקלוע, לשמור, למסור או להוריד ריבאונד. אנחנו נפקח עליו עין, כי שחקן כזה יכול להתפוצץ בכל ערב ואנחנו לא לוקחים שום דבר במכבי כמובן מאליו".