ונעבור לגארדים

משהו בריצה של מכבי תל אביב באירופה מאז הגיע צביקה שרף לקבוצה נראה טוב מכדי להיות אמיתי. גם בימיה הטובים, הבעיות של מכבי היו גלויות לעין כל: כוכבה הגדול, ניקולה וויצ'יץ', נעדר כמעט מאז תחילת העונה; הגארדים הזרים, וויל ביינום ו-וונטיגו קאמינגס, לא ממריאים; שני שחקנים שיועדו להיות משלימים, יותם הלפרין וטרנס מוריס, נאלצו לשאת בעיקר הנטל; והמאמן הוא אותו אחד שמגבלותיו בניהול המשחק ידועות מקדנציות קודמות. ובכל זאת, מכבי ניצחה שישה משחקים ברציפות ביורוליג, ופרט לקריסה ברבע האחרון בגמר הגביע נראתה לא רע בכלל.

אתמול בקובנה התברר שאיבוד העשתונות מול ירושלים לא היה מקרי. אי אפשר לייחס את התבוסה רק להיעדרו של מרקוס פייזר. העומק בקו הקדמי פשוט חיפה עד עכשיו על חסרונותיה האחרים של מכבי. לא עוד. שרף הצליח להפיל מהרגליים את באטיסטה ומוריס, שלא נחו במשך כל המחצית הראשונה, והליטאים ניצלו זאת ל-20 ריבאונדים בהתקפה. לראשונה העונה נראה היה גם שהיריבה שמה דגש הגנתי על מוריס, ששומריו לא איפשרו לו לשחרר זריקות חופשיות מבחוץ.

התשת הגבוהים לא היתה הבעיה היחידה של שרף אתמול. כמו נגד ירושלים, הוא שוב לא הגיב כשמכבי איבדה את היתרון ברבע השני וקרסה בשלישי. על אף שבאטיסטה ומוריס גמרו את המחצית הראשונה על ארבע, אליהו נזרק למגרש בלית ברירה כשהמשחק היה גמור, במה שהסתמן כסיכול ממוקד בביטחון של הפורוורד הישראלי. מעבר לכך, המדיניות של מכבי בהגנת הפיק-אנד-רול לא היתה ברורה גם לשחקניה ולא נעשה כל ניסיון לשנות קצב באמצעות מעבר להגנה אזורית.

לא רק שרף אחראי להפסד, כמובן: הלפרין הוכיח בפעם המי יודע כמה שאין ביכולתו לשמור על יציבות לאורך זמן ונעלם, ולמכבי לא נותר אלא להתבסס על ביינום ועל קאמינגס, שפשוט מסרב לשחק כדורסל. לפני שתתרשמו מ-11 הנקודות של האחרון, זיכרו שהוא מסר אסיסט אחד ואיבד שלושה כדורים, יחס מזעזע לרכז.

שרף ימשיך להיות מאמן בינוני והגבוהים ימשיכו לתת הכל מתחת לסלים. אלו נתונים שלא ישתנו. הגארדים ההפכפכים של מכבי יהיו אלה שיקבעו אם העונה האירופית שלה תסתיים בלא עת, כבר בשבועות הקרובים.