רק לפני מספר ימים הודחה ליברפול מהגביע האנגלי בצורה משפילה אחרי הפסד ביתי לברנסלי מליגת המשנה. "מאבק אליפות" הם צמד מילים גסות עבור הקבוצה הזו כבר 18 שנים ומנצ'סטר יונייטד תכף הופכת לקבוצה עם הכי הרבה אליפויות באנגליה. אבל אנגליה לחוד ואירופה לחוד. מאז שהגיע רפא בניטז לקבוצה הוא נכשל שוב ושוב בזירה המקומית, אבל ליברפול חזרה להלך אימים על היבשת הישנה.
הערב (שלישי) הגיעה לאנפילד אינטר הגאה, שהפסידה משחק אחד רשמי העונה. את האדומים זה לא עניין, הם היו חייבים להציל משהו מהעונה הזו ועל הדרך להראות לאיטלקים שליגת האלופות היא עדיין האלמנט שלהם. עם עזרה מבורכת ממרקו מטראצי הטיפש, שהשאיר את הנראזורי ב-10 שחקנים מהדקה ה-30, ליברפול עשתה את זה בדרכה הדרמטית והרומנטית וכבשה צמד בדקות הסיום כדי להשיג 0:2 שמבטיח הרבה גם לקראת הגומלין. ועם במסורת עסקינן, הרי שהניצחון המתוק הזה היה הניצחון ה-100 של האדומים באנפילד.
איטלקיה אחרת שהצליחה קצת יותר היא רומא. הג'יאלורוסי התגברו על הבצורת היחסית של פרנצ'סקו טוטי, הקפטן האהוב בישל וריאל מדריד יצאה מהאולימפיקו עם הפסד 2:1 ואוהד בבית החולים, אחרי שהוא נדקר על ידי אוהד מקומי באקט שכבר הפך למסורת בבירת איטליה. עבור רומא זהו ניצחון מצוין, אבל היא זוכרת מה קרה בפעם האחרונה שהיא ניצחה 1:2 בבית בליגת האלופות קבוצה גדולה. אז זה הסתיים עם שביעייה לחובתה במשחק הגומלין.
פורטו חזרה לגלזנקירשן, אבל הפעם לא יצאה משם עם גביע אירופה, אפילו לא עם ניצחון. שאלקה, שמתקשה בליגה הגרמנית, ניצחה את הפורטוגלים 0:1, אבל הקבוצה של ז'סואלדו פריירה הייתה טובה ומסוכנת יותר והחמיצה שוויון. יחסי הכוחות הללו מבטיחים משחק מרתק בגומלין בדרגאו.
את התוצאה הכי לא מפתיעה הערב סיפקו אולימפיאקוס וצ'לסי. במשך חודשים ארוכים אנחנו רואים איך הקבוצה הלונדונית גונבת ניצחונות בזכות ניצוצות של שחקניה הכשרוניים ולא בזכות תכנית משחק מאורגנת מבחינה התקפית. מצד שני צ'לסי היא קבוצה שקשה להכניע ומבחינה הגנתית היא עושה את העבודה בצורה מצוינת. אז יש מישהו שהתפלא שהמשחק באתונה הסתיים ב-0:0? איזה מזל שמחר עוד יש לנו את האנגליות האטרקטיביות באמת, ארסנל ומנצ'סטר יונייטד.
ליברפול - אינטר 0:2
ליברפול עלתה למגרש עם הרבה מאוד אמביציה, כמו חיה פצועה שנלחמת בפעם האחרונה על חייה. ג'רארד הניע , ליברפול שיחקה מהר וז'וליו סזאר נאלץ לנטרל ניסיון נגיחה מסוכן של היפייה כבר בדקה ה-9. 3 דקות מאוחר יותר ספג מרקו מטארצי כרטיס צהוב שהתברר כגורלי. בדקה ה-30 משך הבלם האיטלקי השנוי במחלוקת את פרננדו טורס, ספג צהוב שני והורחק.
האדומים נעזרו ביתרון שלהם כדי לדחוף עוד קדימה ובדקה ה-58 גם הגיעה ההזדמנות של המשחק. חילוץ מקרי של ג'רארד הביא את הכדור לפרננדו טורס, שמצא את עצמו חופשי להיכנס לרחבה , אבל ז'וליו סזאר הדף את הבעיטה של הספרדי והציל בגדול.
מכאן המשחק הפך למשחק של של חתול ועכבר. אינטר ידעה שיש עוד גומלין וניסתה להימנע מספיגה ולשלם על טמטומו של הבלם שלה. ליברפול מצידה, לחצה, החמיצה במעט את המסגרת יותר מפעם אחת וגם אולי הייתה ראויה לפנדל אחרי שכדור של ג'רארד פגע בידיו של פטריק ויירה המחליף. בדקה ה-85 הלחץ נשא פרי ונעשה צדק. ההגנה האיטלקית לא הצליחה להרחיק הגבהה של ג'רמיין פנאנט מצד ימין ובסופו של דבר דירק קויט בעט חזק, כשהפעם גם סזאר לא מושיע. אינטר הייתה שמחה לרדת עם ההפסד המזערי הזה, אבל מישהו אחד חשב אחרת.
דקה לסיום קיבל סטיבן ג'רארד כדור מחוץ לרחבה, בזווית אלכסונית, אבל כשנראה היה שהוא עומד להרים לרחבה, הקפטן בעט כדור שטוח וחזק שפגע בקורה ונכנס. 0:2 מדהים לליברפול ולמי מגיע יותר מאשר לג'רארד?
רומא - ריאל מדריד 1:2
ריאל מדריד חסרה לא מעט שחקנים בגלל פציעות, בתוכם שחקני ההגנה פפה, כריסטוף מצלדר ומרסלו, אבל לשמחתו של ברנד שוסטר, הסגל שלו מספיק עמוק כדי להתגבר על בעיות כאלו. מי שחזר אחרי הפציעה המי יודע כמה שלו בקריירה היה דווקא אריאן רובן ובדקה השמינית הוא החל את המהלך לשער הראשון של אלופת ספרד.
ההולנדי פרץ משמאל והוציא כדור אחורה לגוטי. הקשר בעט חלש לכיוום השער, אבל ראול שניצב במרכז הרחבה הסיט את הכדור, הטעה את דוני וכבש. המשחק המשיך להיות קצבי כששתי הקבוצות ממשיכות לחפש את השער ובדקה ה-24 הגיע השוויון, אחרי שדויד פיזארו הצ'יליאני הגיע ראשון לכדור ברחבה וכבש בסיוע רגל של מגן ספרדי.
בדקה ה-58 הגיע המהפך. פרנצ'סקו טוטי קיבל כדור במתפרצת רומאית ושיחרר ימינה למאנסיני שהגיע באלכסון לתוך הרחבה. הברזילאי חלף על פני קסיאס ומזווית לא קלה גילגל פנימה ועשה את ה-1:2 לאיטלקים. ריאל החלה לדחוף קדימה במטרה להשוות ו-10 דקות הסיום גם הייתה קרובה מאוד, כשבעיטה של ואן ניסטלרוי הלכה לקורה.
אולימפיאקוס - צ'לסי 0:0
מאמן צ'לסי, אברהם גרנט, נהנה מסגל מלא אחרי זמן רב וכאב הראש הטוב גרם לו להשאיר על הספסל את פרנק למפארד, ג'ון אובי מיקל, סולומון קאלו, שון רייט פיליפס, ג'ון טרי וניקולס אנלקה. שישה סופרסטארים כאלו על הספסל? חלום עבור כל המאמן. אלא שלמרות השמות המרשימים, אולימפיאקוס קיוותה להשיג תוצאה טובה בבית, שתשאיר לה סיכוי לגומלין והיא לא נפלה מיריבתה המיליארדרית.
שאלקה - פורטו 0:1
אחד מהסיפורים הגדולים של המשחק היה החזרה של פורטו לאצטדיון בגלזנקירשן, בו הניפה את גביע ליגת האלופות ב-2004, אבל הגרמנים לא הראו סנטימנטים ועלו ליתרון מהיר ומצוין כבר בדקה ה-4. מהלך קבוצתי יפה הסתיים בבעיטה של ראפיניה לכיוון השער הפורטוגלי, הלטון הדף, אבל הכדור הגיע לקווין קוראני, שבעט מתוך הרחבה ועשה את ה-0:1 לקבוצה הביתית.
מכאן פורטו הייתה טובה יותר, החזיקה יותר בכדור ובעטה יותר לכיוון השער של מנואל נוייר, אבל הרבה מהבעיטות שלה הגיעו מחוץ לרחבה ולא סיכנו את היתרון הגרמני. כשההגנה הגרמנית סוף סוף פערה חור, ליסנדרו לופז החמיץ ממצב נוח והמשחק הסתיים באותה תוצאה עליה הורה לוח התוצאות כבר אחרי 4 דקות.