שינוי גלובלי

המעבר של קאפו לאוקראינה סימן תחנה אחרונה נוספת עבור כוכבים מזדקנים, שמדי כמה שנים מוצאים יעד חדש לסיים בו את הקריירה

מיקי יואכים
17/02/2008

בימים האחרונים הודיע מגנה האגדי של מילאן, קאפו, שהוא מתכוון להמשיך את הקריירה ואולי לסיימה בארסנל קייב האוקראינית. אוקראינה לא הייתה עד עכשיו יעד אטרקטיבי מדי לותיקים שרוצים לעשות עוד כמה גרושים לעת זקנתם, אבל אולי המצב עוד ישתנה. לכבוד המעבר המעניין, נביט אל המקומות שדווקא היוו בתי גיל זהב על עתה.

יפן: מישהו הפסיק את הזרם

ה-J ליג שהוקמה לפני 15 שנים הייתה הצלחה מסחררת ביפן בשנים הראשונות להקמתה. האצטדיונים התמלאו כדי לראות את קארקה, סקילאצ'י ולינקר והמשחקים המרכזיים של כל מחזור שודרו בטלוויזיה הלאומית – מה שהביא לקפיצה אדירה בפופולריות של הכדורגל בארץ השמש העולה. אבל כבר ב-1996 פקד את הליגה משבר כלכלי שסיבתו הייתה המשכורות המופרזות לכוכבים המזדקנים מאירופה ודרום-אמריקה.

לקראת סוף המאה זרם כוח העבודה המפורסם פסק, הותיקים בוחרים כעת לנסוע לחצי האי ערב ואילו הזרים הצעירים שאיכשהו מגיעים, מנסים לברוח בהזדמנות הראשונה שנקרית בדרכם. כיום, הסחורה הכי מבוקשת ביפן היא ברזילאים צעירים שאין להם ביקוש באירופה. זיקו נחשב לאבי הקשר ברזיל-יפן, שכן הוא הגיע לסומיקו מטאלס (שאח"כ הפכה לקאשימה אנטלרס) שנתיים לפני הקמתה של הליגה המקצוענית. לאחר מכן "פלה הלבן" גם אימן של קאשימה (1999) ואת נבחרת יפן (2002-2006).

השמות הבולטים שעברו ביפן: סרגיי אלייניקוב (נבחרות ברה"מ ובלרוס, שיחק ביפן בין השנים 1993-95), בבטו (ברזיל, 2000), צ'יקי בגיריסטיין (ספרד, 1997-99), באזיל בולי (צרפת, 1993-94), ריצ'ארד ויטסחה (הולנד, 2004), גידו בוכוולד (גרמניה, 1994-97), קארקה (ברזיל, 1993-96), דונגה (ברזיל, 1995-98), אדמונדו (ברזיל, 2001-03), מיכאל לאודרופ (ברזיל, 1996-97), לאונרדו (ברזיל, 1994-96), גארי לינקר (אנגליה, 1993-94), פייר ליטבארסקי (גרמניה, 1993-95), דניאלה מאסארו (איטליה, 1995-96), פטריק מבומה (קמרון, 1997-98, 2003-2005), אולג פרוטאסוב (ברה"מ ואוקראינה, 1994-95), דמיטרי ראדצ'נקו (ברה"מ ורוסיה, 1999-2000), חוליו סאלינס (ספרד, 1997-98), סלבאטורה סקילאצ'י (איטליה, 1994-97), חריסטו סטויצ'קוב (בולגריה, 1998-99), זיקו (ברזיל, 1991-94), זיניו (ברזיל, 1995-97).

קטאר: שעשוע של השייחים

ה-Q ליג הפכה להיות מקום עלייה לרגל לכוכבים בדעיכה לפני כ-5 שנים. רעש כספי הנפט של הקטארים משך את באטיסטוטה, דסאיי, גווארדיולה, האחים דה-בור ורבים אחרים, אבל זה לא גרם לפריחה אדירה של כדורגל במפרץ, וספק אם מישהו בקטאר בנה על זה. הותיקים הבטיחו לעצמם זקנה ללא דאגות תוך שעשוע השייחים, שהשתמשו בהם ככלים בהפגנת העושר שלהם.

לדוגמא, בפברואר 2003 נתן הבעלים של אל-סעד, חאסין בן חליפה, מיליון וחצי דולר לרומאריו, תמורת הופעות של שלושה חודשים בלבד. הוא שילם את כל הסכום, למרות שבגלל המלחמה בעירק, הברזילאי ברח הביתה כבר במרץ. אבל, לא כל מי שהגיע ניסה להתחמק בתפקידו במגרש – באטיסטוטה קבע שיא ליגה בכיבושים (25 שערים ב-18 משחקים) ואילו סוני אנדרסון הרשית בשלוש עונות 119 פעמים (!). גם מרסל דסאי נזכר בנעוריו היפים, ובעונה וחצי באל-גראף כבש 15 שערים, כמעט כמו בכל 18 עונות הקריירה האירופית שלו.

ואלה שמות: סוני אנדרסון (ברזיל, 2004-06), מאריו באסלר (גרמניה, 2003-04), גבריאל באטיסטוטה (ארגנטינה, 2003-05), פרנק ורונאלד דה-בור (הולנד, 2004-06), ג'וזפ גוארדיולה (ספרד, 2003-05), מרסל דסאי (צרפת, 2004-06), כריסטוף דוגארי (2004-05), פרננדו היירו (ספרד, 2004-05), קלאודיו קאניג'ה (ארגנטינה, 2003-04), פרנק לבף (צרפת, 2003-05), אמיל אמפנזה (בלגיה, 2006-07), ג'יי-ג'יי אוקוצ'ה (ניגריה, 2006-07), עבדי פלה (גאנה, 1998-2000), רומאריו (ברזיל, 2003), טאריבו ווסט (ניגריה, 2004), סטפן אפנברג (גרמניה, 2003-04).

ערב הסעודית: בעיקר יבוא של מאמנים

פורץ הדרך לממלכה היה רוברטו ריבלנו, האיש שהמציא את ה"אלסטיקו" (הרמת החלק החיצוני של הנעל מעל הכדור כדי להראות שהוא הולך לצד אחד ואז העברה של הרגל מעל הכדור ודחיפה שלו עם החלק הפנימי בכיוון ההפוך – אחד הטריקים החביבים על רונאלדיניו), שפרש מנבחרת ברזיל בגיל 32 ועזב את פלומיננזה היקרה שלו לאל-הילאל תמורת סכום אדיר במושגים של שנות ה-70 – מיליון דולר. בסעודיה הוא זכה בשתי אליפויות וגביע, לפני שעזב בבושת פנים. הסיבה: הוא נתן אגרוף אדיר בפניו של אחד משחקני אל-איתיחאד, הושעה לשלושה חודשים וגם קיבל גינוי פומבי מהנסיך חאלד, נשיא ההתאחדות הסעודית.

מאז הסעודים לא הצליחו למשוך כוכבים בסדר הגודל של ריבלינו, אולי רק בגזרת המאמנים. את אל-הילאל אימנו זאגאלו, פאקטה, יורדנסקו ודה-מוס, ואילו את אל-איתיחאד לושמבורגו, ארדילס, מטסו, איביץ' והאליהודג'יץ'.

ואלה שמות:

טיג'אני באבאנגידה (ניגריה, 2002-03), בבטו (ברזיל, 2002), רוב ויטסחה (הולנד, 1998-99), רוברטו דונאדוני (איטליה, 1999-2000), ז'וזף-דזירה ז'וב (קמרון, 2005-06), מוחמד קאלון (סיירה-לאון, 2005-07), ריבלינו (ברזיל, 1978-81).

טוב לדעת (מקודם)

הפתרון לכאב הברכיים קרוב מתמיד - בזכות טכנולוגיה בנעל

מוגש מטעם אפוסתרפיה

ארה"ב / קנדה (NASL): עטיפה נוצצת ריקה מתוכן

בסוף שנות השישים ניסו האמריקאים לראשונה להכיר לאוהדים בארצם את המשחק המוזר המכונה "סוקר". כדי שהאריזה תהיה נוצצת יותר, הם גייסו כוכבים מפורסמים, גם אם היו הרבה אחרי השיא. במלאכת גיוס הכוכבים המזדקנים הצטיינה במיוחד ניו-יורק קוסמוס – הדרים טים של בני הכמעט 40. פלה, בקנבאואר, נייסקנס, קרלוס אלברטו וגם מוט'לה שפיגלר שלנו ניסו לבדר את הקהל ב"ג'איינטס סטדיום" הענק (80 אלף מקומות), כשהם עוטים חולצות שעוצבו במיוחד ע"י ראלף לורן (תחילה ע"פ הדגם של נבחרת ברזיל, אח"כ של סנטוס). חברת "וורנר" שילמה את כל ההוצאות וקוסמוס זכתה 4 פעמים ב"סוקר בול" רק כדי להתפרק יחד עם כל הליגה הזו ב-1985.

ואלה שמות: גורדון בנקס (אנגליה, 1977), פרנץ בקנבאואר (גרמניה, 1977-80, 1983), ג'ורג' בסט (צפון אירלנד, 1976-81), רוברטו בטגה (איטליה, 1983-84), קרלוס אלברטו (ברזיל, 1977-82), יוהאן קרויף (הולנד, 1979-81), גרד מילר (גרמניה, 1979-81), יוהאן נייסקנס (הולנד, 1979-86), פלה (ברזיל, 1975-77), רוב רסנברינק (הולנד, 1980), הוגו סאנצ'ס (מקסיקו, 1979-80), אואסביו (פורטוגל, 1975-78), מרדכי שפיגלר (ישראל, 1974-77).

ארה"ב / קנדה (MLS): טייק 2

תחת ההשראה ממונדיאל 94', האמריקאים החליטו להחיות את הסוקר בארצם עם טריקים דומים לאלו שהשתמשו בהם 20 שנה לפני כן. בימים שבהם אין פטריוטס וג'איינטס ברקע, נשלחים למגרש כוכבי הכדורגל – בקהאם, באביארו, סקלוטו ואחרים. בינתיים הם לא מצליחים להגיע אפילו למחצית מהפופולריות שיש לטום בריידי או איליי מאנינג, וספק רב אם אי פעם יצליחו. באמריקה לא ממש מעריכים אירופאים יד-שנייה.

ואלה שמות: חואן-פאבלו אנחל (קולומביה, 2007-), סלסטין באביארו (ניגריה, 2008-), דייויד בקהאם (אנגליה, 2007-), קואהוטמוק בלאנקו (מקסיקו, 2007-), קרלוס ואלדראמה (קולומביה, 1996-2004), רפאל ויקי (שוויץ, 2008-), מרסלו גז'ארדו (ארגנטינה, 2008-), אריאל גרסיאני (אקוואדור, 1998-2001), דנילסון (ברזיל, 2007), יורי דז'ורקף (צרפת, 2005-06), ולטר זנגה (איטליה, 1997-99), רוברטו דונאדוני (איטליה, 1996-97), אייטור קראנקה (ספרד, 2006-), לותר מתאוס (גרמניה, 2000), תומס ראבלי (שבדיה, 1998), הוגו סאנצ'ס (מקסיקו, 1996), איגור סימוטנקוב (רוסיה, 2002-2004), גיירמו בארוס סקלוטו (ארגנטינה, 2007-), חריסטו סטויצ'קוב (בולגריה, 2000-2003), אלן סוטר (שוויץ, 1997-98), אנדראס הרצוג (אוסטריה, 2004), שאקה היסלופ (טרינידד וטובגו, 2006-07), אבל שביאר (פורטוגל, 2007-), מרקו אצ'ברי (בוליביה, 1996-2003), אנדז'יי יוסקוביאק (פולין, 2003).

  • כדורגל עולמי

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully