הפיינל פור בהישג יד

בימים האחרונים שיבחו כולם את פנאיוטיס ינאקיס, מאמנה החדש של אולימפיאקוס. דיברו על השיטתיות שלו, על ההגנה, על הסבלנות ההתקפית, על הקשיחות. רק דבר אחד לא נלקח בחשבון: שהוא לא הביא אתו לקבוצה את שחקניו הנהדרים מנבחרת יוון, פאפאלוקאס, פאפאדופולוס, ספאנוליס וזיסיס. ינאקיס עוד לא הספיק לשנות הרבה, אבל בהרכב הנוכחי המשימה שלו תהיה קשה במיוחד. אולימפיאקוס שבנה פיני גרשון היא קבוצה לא חכמה בצורה קיצונית, שכמעט איש משחקניה לא מסוגל ליצור מצב זריקה קל. התוצאה היא הפצצות כבדות מחוץ לקשת ואיבודי כדור טיפשיים, שמובילים בדרך כלל לליי-אפ בצד השני.

בהשוואה לאולימפיאקוס, מכבי היא חבורה של מדענים. מרבית שחקניה מבינים את העיקרון הפשוט לפיו חדירה לסל או מסירה פנימה מולידים זריקה באחוזים גבוהים. היוונים גרמו לשניים מהצהובים, יותם הלפרין וטרנס מוריס, להיראות כמו גאוני כדורסל ממש: הראשון היה הגארד היחיד על המגרש שהצליח לייצר אסיסטים מפיק אנד רול ומחדירות, וגם קלע באחוזים גבוהים. הריבאונדים והחסימות של השני מולידים התקפות מתפרצות, ובהתקפה מקפיד מוריס לא לעשות מה שהוא לא יודע. זאת הסיבה ששניהם כמעט לא מוחלפים. יחד עם אסטבן באטיסטה ואלכס גארסייה, שני שחקנים לא אסתטיים אבל יעילים מאין כמוהם, זה הספיק למכבי לחפות על היעדרם של וויצ'יץ' ופייזר, לנצח במשחק מכוער במיוחד באחד המגרשים הקשים באירופה ולהתאושש מטראומת גמר הגביע.

במחזור היורוליג הזה קרו עוד כמה דברים שצריכים להרים את מפלס האופטימיות של צביקה שרף. ריאל מדריד ניצחה בקושי את ז'לגיריס בבית, והוכיחה כי היא פגיעה. בבתים אחרים, ברצלונה פיטרה מאמן, צסק"א כמעט הפסידה לרומא בבית בעוד פנאתינייקוס נראתה נורא מול פילזן. פתאום הפיינל-פור נראה בהישג יד ואף קבוצה באירופה לא נראית בלתי מנוצחת. לפתע, קבוצה ששחקניה הטובים ביותר היו בעונה שעברה מחליפים במכבי ובירושלים, שכוכבה הגדול פצוע וששני הגארדים הזרים שלה לא ממש מתפקדים, היא אחת הטובות ביבשת. עם כל הכבוד לקבוצה הזאת ולרוח הלחימה שלה, פירוש הדבר הוא שהכדורסל האירופי במצב גרוע משחשבנו.