נבחרת הדייויס, לאן?

התרגלנו לטוב. זה התחיל בניצחון 2:3 על בריטניה באיסטבורן בספטמבר 2006 ונגמר רק בפברואר 2008, כשהנסיון של יונאס ביורקמן התעלה על הכושר של הראל לוי. נבחרת הדייויס הישראלית השיגה ארבעה ניצחונות רצופים, רשמה דרך מופלאה וארוכה, וקשה להאמין שאפילו הקפטן אייל רן, ציפה לראות את אנדיוני או את דודי סלע כל כך הרבה בשנה אחת.

ניצחון על שבדיה היה מעלה אותנו ל-8 הגדולות בגביע דייויס ומסדר לאיגוד הטניס עוד סוף שבוע מופלא של הכנסות מול ארגנטינה בפסח. זה לא יקרה, הטניסאים שלנו יעשו ככל הנראה את הסדר השנה בחו"ל וינסו לצבור עוד נקודות בסבב. המפגש הבא שלהם יהיה רק בחגים של ספטמבר, אז הם יארחו או יתארחו אצל נבחרת ברמה גבוהה, מפגש על הזכות להישאר בבית העליון. בפעם שעברה זה נגמר בניצחון סנסציוני על צ'ילה בבית, הסיכוי שנזדקק לסנסציה בספטמבר 2008 הוא לא נמוך.

אייל רן, שחקן סגל הדייויס לשעבר, שם בצד את עיסוקי הנדל"ן שלו השנה האחרונה והקדיש כמעט את כולו לדייויס. מחנות אימונים, ליווי הטניסאים בטורנירים בחו"ל ומעקב אחרי היריבים - כל אלה כמעט והפכו אותו ואת המאמן רונן מורלי לצוות מקצועי במשרה מלאה. לא בכל שנה נבחרת ישראל משחקת בכל מפגשי הדייויס שקיימים בלוח השנה של ההתאחדות הבינלאומית, וזה בדיוק מה שקרה ב-2007.

אין ספק שלגיבוש ולחיבור בין השחקנים והמאמנים בנבחרת יש חלק גדול בהצלחה שלה, וחשוב מאוד לשמור על זה. המאמן רונן מורלי אמר בסיום המפגש מול שבדיה: "אנחנו לא נוותר על הדברים האלה, נקיים מפגשים ומחנות אימונים בכל זמן אפשרי שיהיה לנו כדי שנוכל לעשות את ההכנה הטובה ביותר לקראת המפגש בספטמבר".

אז מה בדיוק קורה בספטמבר? ישראל ועוד 15 נבחרות יתמודדו על 8 המקומות בסיבוב הראשון של הבית העליון בפברואר 2009. ישראל למעשה מצטרפת ל-7 הנבחרות שהודחה איתה בסיבוב הראשון של הבית העליון. מדובר בסרביה, בלגיה, בריטניה, קוריאה, פרו, רומניה ואוסטריה. אל הנבחרות האלה תצטרפנה עוד 8 נבחרות מבית 1: ארבע מאירופה, שתיים מאמריקה ושתיים מהבית האסייאתי-אוקיאני. הנבחרות שיגיעו מהבית הזה ייקבעו רק באפריל, אבל בהערכה גסה יהיה מדובר ככל הנראה באוסטרליה, יפן, צ'ילה, ברזיל, קרואטיה, הולנד, שוויץ וסלובקיה.

ארבע נבחרות מתוך ה-16 תהיינה מדורגות, ישראל ככל הנראה לא. זה אומר שמצד אחד אפשר לקבל הגרלה כמעט בלתי אפשרית כמו סרביה בחוץ (המפגש הקודם מול דג'וקוביץ' וטיפסרביץ' היה ברמת השרון) או צ'ילה בחוץ. מצד שני אפשר לקבל הגרלה נוחה כמו יפן בבית - הכל פתוח, וכולם יהיו הרבה יותר חכמים כשההגרלה תתפרסם באפריל.

השינוי הגדול בסגל של נבחרת הדייויס מול שבדיה היה שיבוצו של הראל לוי במשחקי היחידים במקומו של נועם אוקון. מי שכונה בשנים האחרונות "חיית דייויס" לא נמצא בכושר טוב בשנת 2008 והידרדר כמעט עד למקום ה-300 בעולם. אוקון ינסה את מזלו בשבועות הקרובים בסבב הצ'לנג'ר וינסה לצבור נקודות יקרות, אלא שבמצבו הפיזי ובגילו המתקדם (קרוב ל-30), נראה שהוא כבר לקראת סוף הקריירה.

כמו שזה נראה, הראל לוי ישחק ביחידים גם במפגש הדייויס הבא ואם מסתכלים על הדור הצעיר, אין ממש מישהו שיוכל להחליף אותו. השחקן הבא ברשימה הוא אמיר ויינטרוב, שעשה בשנה שעברה קפיצה יפה אל איזור המקום ה-320 בעולם. מה שקצת מטריד בכל העניין הזה הוא שויינטרוב כבר מתקרב לגיל 22 והשנה הוא פתח רע את סבב טורנירי הפיוצ'ר שלו. התקווה הבאה בתור היא גלעד בן צבי בן ה-17 וחצי, שמשחק עדיין בטורנירי נוער בעולם ואמור להצטרף לאימוני הנבחרת לקראת המפגש הבא.

בשורה התחתונה, אפשר לקבל גם הגרלה קלה בשלב הבא, אבל חשוב מאוד שהבסיס של הנבחרת יישמר ושהראל לוי לפחות ישמור על הכושר הנוכחי שלו. הציפיה הגדולה שלו לחודשים הקרובים היא לטפס למקום ה-100 בעולם, אבל כדי לעשות את זה הוא צריך לשפר עוד המון אלמנטים במשחק שלו וגם בגישה. דודי סלע הציג רמה מצויינת מול שבדיה למרות ההפסד ליוהנסון, ועם קצת מזל בהגרלות בטורנירים הגדולים בסבב, הוא יעלה בקרוב מאוד לטופ 50 בעולם. על אנדי רם ויוני ארליך לא צריך להרחיב.

כדי שיהיה לנבחרת סיכוי לעשות עוד צעד קדימה ולעבור ב-2009 גם את הסיבוב הראשון של הבית העליון, חייב לקרות אחד מהשניים: התקדמות אדירה של דודי סלע, שיגיע כפייבוריט למשחקי היחידים גם מול שחקנים כמו יוהנסון, או שיפור במשחקו של הראל לוי, שיוביל אותו לרמה של טופ 100 בעולם.