לאן זורם הריבר?

הקלאוסורה 2008 מתחילה בסוף השבוע, והליגה תעמוד בניסיון של הגדולות, ריבר פלייט ובוקה ג'וניורס, לחזור לעניינים. בעיקר אמורים הדברים לגבי ריבר, שמאז הקלאוסורה של 2004 לא ראתה אליפות. ואתם יכולים לתאר לעצמכם, שאין אף קבוצה בארגנטינה שרצתה בסיום האפרטורה 2007 יותר מאשר ריבר פלייט. אבל כמו קבוצות גדולות אחרות שבהן הציפיות לחוד והמעשים לחוד, מועדון הפאר סיים את ליגת החורף עם הפסד ביתי 2:0 לבאנפילד, שבוע בלבד אחרי תבוסה משפילה 4:0 לאולימפו.

כשהיא במקום ה-14 בטבלה, בלי מאמן ובדיכאון מתקדם, סגרה ריבר שנה רביעית ללא תואר. עכשיו תכפילו את הארבע בשתיים, כי בארגנטינה משחקים שתי ליגות בשנה, ותגלו שמונה תארים שחולקו בשנים הללו, ומהם הקבוצה לא זכתה אפילו באחד. בשנים הללו זכו באליפויות קבוצות קטנות בהרבה (וגם בוקה ג'וניורס), האחרונה שבהם לאנוס, לה זאת הייתה אליפות ראשונה. איפה ריבר? נו, סיפור ארוך.

המשימה הראשונה עם תחילת הפגרה הייתה למצוא מאמן. דניאל פסארלה, הקיסר, התפטר כמה מחזורים לפני סיום העונה, לאחר שהבטיח שאם לא יזכה באף תואר יעזוב. אחד השחקנים הגדולים בהיסטוריה של ריבר לא הצליח לחבר את הקבוצה, ויותר מכך, פירק אותה. מגביע הליברטדורס ריבר הודחה בשלב די מוקדם, בליגה, מלבד ניצחון בסופר קלאסיקו על בוקה במשחק טוב, ריבר בעיקר הובכה בלא מעט אצטדיונים בארגנטינה. בחצי גמר הסוד אמריקנה (מעין גביע אופ"א של דרום אמריקה) היא הודחה בפנדלים על ידי ארסנל במונומנטל ובקיצור, אף אחד לא ממש הזיל דמעה כשפסארלה מימש את הבטחתו ועזב.

האופציה הראשונה של ריבר הייתה רמון דיאז, אבל המאמן המצליח לא ממש התלהב לעזוב את סן לורנצו לטובתה. אחר כך דיברו על קרלוס ביאנצ'י, האיש שהוביל את היריבה הגדולה בוקה לשנים גדולות בסוף שנות התשעים, אבל ביאנצ'י הודיע שטוב לו מדי בחיים כדי לחזור לאמן. בסופו של דבר הגיע דייגו סימאונה, שחקן נבחרת ארגטינה לשעבר והאיש שהוביל לפני שנתיים את אסטודינטאס לאליפות דרמטית על חשבונה של בוקה. אסטודינטאס דרשה מריבר סכום אסטרונומי בעד שחרורו של סימאונה, שבסופו של דבר נאלץ להתפטר כדי להגיע לריבר. סימאונה מסתמן כדבר שריבר הייתה צריכה יותר מהכל, מישהו שיחזיר לה את הגאווה. "לעולם לא אחתים שחקן של בוקה", הוא אמר בראיון כמה ימים לקראת פתיחת העונה, "זה או שחור או לבן. מי ששיחק בבוקה לא ישחק אצלי. אנחנו מספיק טובים כדי לא להסתכל על אף קבוצה אלא רק על עצמנו".

סימאונה הוסיף באותו ראיון טלוויזיוני: "אני יודע שמה שמעניין אתכם, העיתונאים, זה המשחקים שלנו נגד בוקה בטורניר ההכנה לעונה. בשבילכם זה מוכר עיתונים, אבל בשבילי המשחקים החשובים באמת מתחילים עכשיו. אני יודע שאם היינו מפסידים את המשחק השני לבוקה (בוקה ניצחה 0:2 במשחק הראשון), אז זה היה עושה באלגן, אבל ניצחנו (2:3), כך שאנחנו שווים".

אחרי שנמצא מאמן, צריך היה לחזק את הקבוצה. ריבר מכרה בפגרה את פרננדו בלוצ'י לאולימפיאקוס היוונית ואת מרקו רובן לרקראטיבו הספרדית בסכום של 17 מליון דולר, ככה שלסימאונה נשארו כמה גרושים לקניות. גוסטאבו קברל הגיע מראסינג קלוב כדי לחזק את ההגנה הדי רעועה של ריבר בעונה האחרונה, רודריגו ארחובי, שחקנה של לאנוס במקור, הגיע מאולימפיאקוס, והחלוץ הארגוואי סבסטיאן אבראו אמור לתת את המחץ, יחד עם פלקאו הקולומביאני המצוין.

אבל את הרכש הכי נוצץ שלה, זה שיכול לעשות את ההבדל בין עוד שנה פרווה למירוץ נוצץ על התואר, לא השיגה ריבר. הסיפור על חזרתו של דה אלסנדרו לארגנטינה, אולי מלמד על המעמד השביר משהו של ריבר בכדורגל הארגנטינאי כיום. דה אלסנדרו, שגדל בריבר, עשה בחלון ההעברות קולות של חזרה הביתה אחרי שנים של ניסיונות די מאכזבים בלא מעט קבוצות באירופה.

סראגוסה, קבוצתו הנוכחית, לא ממש יישרה איתו קו והתנגדה לשחררו. ריבר שהתעניינה ירדה מהעניין, בהנחה שסראגוסה החלטית, אבל דה אלסנדרו לא נשבר ובסופו של דבר שכנע את הספרדים לשחררו. אחד הכוכבים הגדולים והמזוהים ביותר של ריבר בשנים האחרונות חזר לארגטינה, אבל דווקא לסן לורנצו של רמון דיאז, שתשחק בגביע הליברטדורס.

בארגנטינה מדברים בעיקר על דייגו סימאונה, ולדעת הפרשנים זו נקודת המפתח. ריבר, כאמור, שינתה כיוון. לא עוד מאמן שהוא שחקן עבר גדול עם כל הקשרים הסנטימנטלים הסבוכים הקשורים בכך, אלא מאמן מבחוץ, ללא קשר למועדון, אחד שעשה היסטוריה גדולה לפני שנתיים, כאשר לקח את אסטודיאנטס לאליפות אחרי 23 שנים. סימאונה אוהב כדורגל לוחמני ומלא נשמה וזה מה שהביא לאסטודיאנטס תואר.

השאלה שמעניינת את העיתונאים בארגנטינה בנוגע לסימאונה, היא האם הוא בונה על אריאל אורטגה. הכוכב של ריבר כבר לא ילד, והמאמן הקשוח ידוע בכך שבקבוצות שלו אין שחקנים עם פריבילגיות כמו אלו שזוכים להן כוכבים בסדר הגודל של אורטגה. השורה התחתונה היא שייתכן מאוד שהחמורון יראה השנה לא מעט ספסל. אם ייקח את זה טוב, הוא עוד יהיה השלום תקוה של ריבר, שעולה מהספסל ועושה שינוי בעשרים דקות. אבל השאלה היותר גורלית היא מה יקרה אם. כמובן, במידה שיישב על הספסל, אורטגה לא יגיב לזה בשלווה. או אז קיים פוטנציאל לעימות שעלול לקרוע מועדונים, בין שני כוכבים גדולים שעדיין שיחקו ביחד בנבחרת של מונדיאל 98.

יש דבר אחד שסימאונה בטוח רוצה, וזה שחקן דמוי חואן סבסטיאן ורון במרכז השדה. אלא שלקשר הוותיק, שהיה הלב, הראש, והמאמן על המגרש באליפות של אסטודיאנטס, אין שום כוונות לעזוב את קבוצתו, שם הוא משמש כאל בשר ודם. סימאונה מחפש שחקן בסגנון הזה. דה אלסנדרו היה אופציה, גם סרחיו אלמירון מיובנטוס, אבל הם כבר לא יגיעו.

קלאוסורה 2008 אמורה להציג מאבק אדירים של הגדולות שינסו לחזור לעניינים. בוקה עוד הייתה בצמרת בעונה שעברה, אבל גם בבונבונרה יודעים שעם היכולת הזו טוב שהם לא זכו באליפות. בריבר המשבר עמוק עוד יותר. גם שם לא יסבלו עונה נוספת של מאבקים במרכז הטבלה, הפעם בזמן שהקטנות משתלטות על הצמרת. כוכבים מוכרים ואצטדיון מלא יהיו כמעט תמיד, ככה זה בארגנטינה, אבל מועדון כזה, שזכה ב-32 אליפויות (יותר מכל קבוצה אחרת), צריך תארים. זה מה שמעניק לאוהדים את הדלק לאוהדים, לילדים שמשחקים בקבוצות הצעירות את האש בעיניים.

בטורניר הקיץ במשחק נגד בוקה ניצחה ריבר 2:3 במשחק שבו צפו 40 אלף איש, אחרי שבוקה הובילה פעמיים. זה מה שחיפשו בריבר, אופי על הקווים שיחלחל למגרש. ביום ראשון ריבר מתחילה בבית נגד חימנסיה חוחוי, הזדמנות מצוינת להתחיל את העונה ברגל ימין. כל תוצאה פרט לניצחון תראה לדייגו סימאונה איך לחץ יכול להתחיל כבר אחרי מחזור אחד.