פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        כבר לא חסרי אוניל

        אסף רביץ הולך נגד הזרם, וחושב שהבאתו של שאקיל אוניל לפיניקס תחזק את ההגנה ותהפוך אותה למתמודדת לגיטימית על האליפות

        הרי החדשות ועיקרן תחילה: תוך פחות משבוע גם קובי וגם שאק חזרו להיות רלוונטיים במאבקי האליפות. באותו קונפרנס, אותו בית, כמעט במרחק אוטובוס. היריבות חוזרת, השחקנים שצריכים להיאבק על אליפות עושים בדיוק את זה. אם דאלאס תשלים את המהלך המשולש ותביא את ג'ייסון קיד, המערב יהפוך לקונפרנס המרתק ביותר שהיה מאז... בעצם, אולי אי פעם. זה, מבחינתי, הסיפור הכי גדול כאן שהלך לאיבוד בתוך הבלבול של המעבר של שאק לפיניקס.

        ובלבול לא היה חסר. אוהדי NBA נשמעים בימים האחרונים כמו חיקוי לא מוצלח של גיא זוהר: שאקיל אוניל. לפיניקס. פיניקס! הקבוצה שהפכה את הראן-אנד-גאן לסמל המסחרי שלה מביאה את השחקן שהכי פחות מתאים לשיטה. המאמן שבקיץ טען שמה שפיניקס צריכה לעשות זה לרוץ מהר יותר, מקבל שחקן שיכריח אותו לשנות תפיסה. הקבוצה שבקיץ ויתרה על קורט תומאס כדי לחסוך כמה גרושים מביאה עכשיו את הדיזל ב-50 מליון דולר לשלוש שנים כי חסר לה שחקן פנים. מבולבלים? אז זהו, שאני פחות.

        הכנתי את עצמי לכך שאני יוצא נגד הזרם הפעם. הייתי בטוח שלמצוא מילה טובה על הטרייד הזה יהיה קשה יותר מלמצוא פרופיל בפייסבוק שאין בו שום דבר שקשור ל-"חברים". אבל יש הבנה. על כל שלוש תגובות בסגנון "הטרייד הכי גרוע בהיסטוריה", יש גם אחת אוהדת. אולי כי מדובר בסטיב קר שהיה שחקן אהוב, פרשן אהוב ונראה כמו אחד שכיף להיות בעדו. אולי כי הפחד העיקרי לגביו בפיניקס היה שהוא יהפוך לבובה של הבעלים רוברט סארבר ויעסוק בעיקר בצמצום עלויות. ואולי בגלל שבשביל טרייד כזה צריך ביצים בגודל של אננס.

        טוחנים מים

        הסיבה שאני בעד הטרייד הזה, למרות הסיכונים והחסרונות הרבים, היא שפיניקס הופכת בזכותו למועמדת הרבה יותר רצינית לאליפות. קודם כל, בגלל שלפני הטרייד לא ראיתי בה מועמדת בכלל. פיניקס הייתה קבוצת העונה הרגילה האולטימטיבית שבפלייאוף לא יהיה לה סיכוי, בטח כאשר המערב עבר לחשוב בגדול. מריון הוא אמנם שחקן הגנה מצוין שמסוגל לשמור על כל עמדה, אבל זה לא נתן לפיניקס כלום כל עוד אמארה ניסה לשמור על הביג מן של היריבה. זה היה יעיל בערך כמו לשים סורגים על החלון, לקנות אזעקה יקרה מאוד ולהשאיר את הדלת פתוחה. אם יש טענה שאני לא מקבל לחלוטין, זו הטענה שפיניקס הופכת אחרי הטרייד הזה לקבוצת הגנה הרבה יותר חלשה. להיפך.

        דאנקן היה טוחן אותם, בוזר היה טוחן אותם, יאו היה טוחן אותם, גאסול וביינום היו טוחנים אותם. שאקיל הוא לא מה שהיה פעם, בעיקר לא מול פיק-אנד-רול, אבל המיקום והנוכחות שלו בצבע עדיין טובים יותר כמעט מכל שחקן פנים בליגה. הוא יוכל גם לשים גוף על שחקני הפנים המשמעותיים, כולל דאנקן שמתקשה מול שומרים חכמים עם מסה. גם הרכות של אמארה תהפוך להרבה פחות בעייתית כאשר שאק מאחוריו. אז בשביל גוף בצבע בהגנה שווה להמר על שחקן שבקושי חי, לוותר על שחקן מפתח ולאפסן את השיטה בבוידעם? אי אפשר היה להביא סנטר יעיל ברבע מחיר? כדי לענות, צריך לפרק את השאלה לשלושת הגורמים שלה.

        הדיזל

        מה נשאר בטנק? זאת השאלה המרכזית. אין ספק שהוא נמצא בירידה דרמטית בשנה וחצי האחרונות ואין ספק שליותר מ-25 עד 30 דקות הוא לא יעיל, אבל השאלה היא אם בכלל ניתן להוציא ממנו משהו. העדויות סותרות: ניתן להיתלות ביכולת שלו בסוף העונה שעברה, כאשר הוא סחב את מיאמי לפלייאוף בלי וויד עם 19 נקודות למשחק אחרי האולסטאר. אפשר להיזכר גם בחודש ראשון די מוצלח השנה. אבל קשה להתעלם מהיכולת שלו בשבועות האחרונים שלפני הפציעות האחרונות. הוא נראה כבוי וכבד מתמיד ויצא חמש פעמים רצופות בשש עבירות. גם לא כדאי לשכוח שהוא הפסיד 42 משחקים בעונה שעברה ולא מעט גם השנה.

        סטיב קר שם את כל הז'יטונים שלו על כך שמעבר לקונטנדרית תכניס בשאק את המוטיבציה הדרושה כדי לבצע שינוי נוסף. זה הימור ענק. בגיל 36 לא בטוח שמוטיבציה מספיקה. קר גם בונה על כך ששאקיל ינוח כמה שהוא צריך בעונות הרגילות. אחרי הכל, פיניקס יכולה להגיע ל-50 נצחונות גם בלעדיו, בטח השנה. אם ההימור הזה יצליח פיניקס תרוויח ווינר ענק שנשארה לו רק אצבע פנויה אחת לטבעת, שחקן שעצם הנוכחות שלו הפכה את מיאמי לקבוצה שמאמינה בעצמה וזה בדיוק מה שהוא מתכוון לעשות גם בפיניקס. יש לו גם קצת כדורסל, על כך ארחיב בהמשך.

        המטריקס

        יש מעט שחקנים שהכינוי הולם אותם כל כך. המטריקס הוא אחד השחקנים המשונים בליגה: הוא מצליח להיות הכי אנדרייטד, הכי אוברייטד והכי מוערך בדיוק כפי שהוא צריך להיות. בו זמנית הוא עושה עשרות דברים קטנים כל משחק ועדיין משאיר אותנו עם תחושה שהוא לא עושה מספיק, הוא יכול להיעלם לרבעים שלמים וברגעים מכריעים מסוגל להחטיא מ-20 סנטימטר באופן קבוע, והוא מחזיק באחת הזריקות המשונות בהיסטוריה של המשחק.

        ואולי הכי משונה: הוא נמצא בקבוצה מצוינת שמושלמת בשבילו והוא מושלם בשבילה, מרוויח 16 מיליון דולר השנה ועדיין הוא לא מרוצה. הכל התחיל מכך שמאריון רצה לעזוב. שלום הבית לא הושג ובפיניקס התחילו להבין שבסוף השנה הוא מתכוון להשתמש בסעיף ההשתחררות מהחוזה. טרייד עליו היה, אם כך, מתבקש. אין ספק שערך השוק שלו גבוה הרבה יותר מהערך של שאקיל כרגע, אבל כל זמן שיוטה לא מוכנה לוותר על קירילנקו משום מה, האופציה שנשארה לקר הייתה להביא שחקן-שניים טובים שלא באמת יהפכו את פיניקס לקונטנדרית. או, כאמור, להמר על שאקיל.

        הראן-אנד-גאן

        האם הטרייד הזה הוא טקס הקבורה הרשמי לרעיון שניתן להצליח עם משחק הריצה? כן ולא. כן, בגלל שככל שקבוצות למדו את פיניקס, כך היה לה קשה יותר לרוץ. בפלייאוף האחרון היא פגשה את פיל ג'קסון ופופוביץ', ושניהם גררו את פיניקס לקצב שלהם כמעט כל הזמן. בדרך כלל לוקח לקבוצה הרבה זמן להבין שהשיטה שהרימה אותה היא גם זו שתוקעת אותה. קר הגיע מבחוץ ולכן היה לו קל יותר להוריד את השאלטר.

        מצד שני, הראן-אנד-גאן לא מת, בגלל שזה לא משחק הריצה שנכשל בהשגת הטבעת, זוהי פיניקס הנוכחית שנכשלה. אין בשיטה אף חוק שקובע שאסור לשמור בצבע. ההגנה היא זו שהכשילה את פיניקס לפני כל דבר אחר והיא, לטעמי, הסיבה המרכזית לטרייד הזה. התקפת המעבר תמשיך להיות האופציה הראשונה של הסאנס, למרות שמאריון היה המוציא לפועל הטוב ביותר שלה. נאש ואמארה עדיין כאן וגם גרנט היל וברבוסה הם שחקני כנף אדירים. שאקיל יצטרף בגל השני אם צריך.

        התרומה של שאקיל למשחק העומד תהיה משמעותית מאוד. הפיק-אנד-רול של נאש ואמארה עבד רק עד גבול מסוים ועכשיו רק יהפוך למסובך יותר (למרות שיהיה מעניין לראות אם הדיזל יהפוך למטרה לאלי-הופ אם השחקן שלו יילך לעזור. לנאש הרי אין בעייה לתפקד בצפיפות). עכשיו יש לפיניקס גם את האופציה של כדור ראשון פנימה. שאקיל עדיין דורש דאבל-טים כמעט מול כל שומר ויודע להוציא כדור בתזמון מושלם. קלעי השלשות של פיניקס יקבלו אפילו יותר מבטים פנויים מהרגיל במשחק העומד.

        יהיה מעניין במיוחד לעקוב אחרי ההתאמות שדאנטוני יבצע לסיטואציה החדשה. בסך הכל, אין לו הרבה מה לעשות. עם נאש ושאקיל המאמן צריך בעיקר לא להפריע, לתת להתקפה לזרום בלי להתעקש על מה שאין. לדעתי, כדאי לו להעלות את שאקיל מהספסל. לפתוח עם דיאו שמתפקד הרבה יותר טוב כשחקן חמישייה ולהכניס את הטנק כשהיריבה כבר עייפה והשחקנים שלה כבר צברו עבירות. במקום לגמור את מעט הכוחות שיש לו ברבעים הראשון והשלישי, עדיף ששאקיל ישמור אותם לשני ולרביעי.

        למי אכפת מהעתיד?

        אם לסכם את הצד של פיניקס, איך שאני רואה אותו, סטיב קר שם על הרולטה מליון דולר בשביל הסיכוי להרוויח מליון ורבע או להפסיד הכל. זה לא משתלם לפי הספרים, אבל הרבע הזה הוא בדיוק מה שחסר לו כדי להגיע ליעד שלו. הוא ויתר לחלוטין על העתיד, ומ-2010 פיניקס מתחילה כמעט מאפס, כדי לתת צ'אנס נוסף להווה. מה שבטוח, נאש כבר לא יכול להרגיש שלא מנסים לעזור לו, ואולי זריקת המוטיבציה שהוא יקבל מהסיפור הזה תעשה את ההבדל.

        יש גם צד שני לטרייד: מיאמי לא יכלה לסרב להצעה כזאת. ההחלטה לסחור בדיזל הגיעה באיחור של חצי שנה, אבל בסופו של דבר היא נפלה על טיימינג אדיר (הטרייד של הלייקרס ששינה את מאזן הכוחות ואופן החשיבה במערב) שיצר, לפי השמועות, קרב בין דאלאס (הקבוצה המתבקשת עבור שאקיל) לפיניקס שהביא למיאמי שחקן עם ערך שוק הרבה יותר גבוה מהצפוי.

        מה מאריון ייתן למיאמי? קודם כל, נצחונות מיידיים. בחלק גדול מההפסדים שלה למיאמי היה חסר הגרוש ללירה ומאריון ייתן הרבה גרושים כאלה. העניין הוא שמיאמי ממש לא צריכה נצחונות עכשיו, את הרכבת לפלייאוף היא פספסה ושיפור במאזן רק ירחיק אותה מבחירה גבוהה. אבל עדיף למיאמי לוותר על טנקינג ולסיים את העונה עם טעם טוב. זה משתלם לא רק בגלל הנטייה של אלוהי הקארמה להופיע בלוטורי. מאריון, אני מניח, לא יוותר על השנה הנוספת בחוזה עכשיו ואין סיבה שהוא לא יתאים ליד וויד בתור סופר רול פלייר.

        גם מרקוס בנקס מוסיף למיאמי שחקן טוב יותר מכל מה שיש לה בפוינט, כך שיש להיט בסיס חדש וחביב. במקום לפרק את החבילה, כדאי להם עכשיו לבנות סביב השלישייה וויד-מאריון-האסלם, לנסות להוסיף פוינט גארד ו/או סנטר בעזרת החוזים הגמורים עוד לפני הדד-ליין (כי להחתמות בקיץ לא יהיה לה מקום), להשלים איפה שחסר בדראפט (רוי היברט?), לתת לוויד לנוח כמה שהוא צריך ולצאת לדרך חדשה ודי מבטיחה.