מועדון האקסים

עשרה באפריל 1997 היה יום שמח במיוחד עבור מוטי דניאל. הפורוורד האתלטי והקשוח, שעבר רק באותו קיץ להפועל ירושלים, השתולל משמחה חבוש בנדנה אדומה לראשו, ורקד על מיטות הטיפולים בחדר ההלבשה הצוהל שחגג גביע שני ברציפות ביד אליהו, על חשבונה של מכבי תל אביב. אותה מכבי ממנה נפרד דניאל רק כמה חודשים קודם, אחרי רומן של לא פחות מתשע שנים.

הנקמה הספורטיבית של דניאל היא אחד מסיפורי ההצלחה היותר בולטים של פליטי מכבי תל אביב, מועדון אקסים אקסלוסיבי שכולל גם דמויות שדלת היציאה מיד אליהו פתחה בפניהם מדרון תלול לסופה של הקריירה. במשחק הגמר ביום חמישי הקרוב, ילבשו את מדי ירושלים מול מכבי שני חברים טריים במועדון האקסים, שעוד כוחם במותניהם: ג'יימי ארנולד ושרון ששון.

ארנולד, שרגע אחרי סל האליפות מיהר לחתום על חוזה שמן בדינמו מוסקבה האיזורית, לפני שמצא את עצמו במלחה, וששון, שהיה האיש שנגרע מסגל הפורוורדים הארוך של עודד קטש, ישמחו ודאי לקרוא את הכתבה שלפניכם, כדי ללמוד מקרוב על הגורמים שהשפיעו על ההיסטוריה של אלו שהחליפו את הצהוב המפנק של יד אליהו באדום הבוהק של מלחה. אחרי הכל, גם הם היו ודאי קונים סוף הוליוודי כמו זה של דניאל.

"כשאתה עוזב את מכבי, אתה משלים עם זה שכבר לא תחווה יותר חגיגות של זכייה בתואר. ולמצוא את עצמי חוגג באדום ביד אליהו היה מוזר – במיוחד כי היינו אנדרדוג מובהק בגמר, ורק מטורפים נתנו לנו סיכוי", נזכר דניאל, שהגיע לירושלים בגיל 33 אחרי תשע עונות בצהוב, והוסיף לזכייה בגביע גם הופעה ראשונה בתולדות ירושלים ביורוליג בעונה שלאחר מכן. "היתה בהיכל שמחה אמיתית, אבל לא הרגשתי צורך להראות את זה למכבי אז הייתי היחיד בקבוצה שלא חצה את קו המגרש לצד שלהם, כדי שזה לא יראה כאילו אני עושה להם דווקא".

מוטיבציה מוגברת מול מכבי תהיה גם מנת חלקם של ארנולד וששון ביום חמישי. לגדי קידר, מאמנו של דניאל בעונת הגביע ההיא, ברור למה. "כשדניאל הגיע לירושלים, זה נראה היה כאילו במכבי חשבו שהוא גמר את הסוס. אם מכבי שיחררה שחקן ונתנה לו תחושה שהיא לא תוכל להפיק ממנו יותר, אז ברור שתהיה לו מוטיבציה להוכיח את עצמו, בעיקר מולה".

יורם חרוש, שעשה בעצמו את הדרך מירושלים למכבי ובחזרה, אם כי בתפקיד המאמן, מסביר: "כשעוברים ממערכת אחת לשנייה יש רצון עז יותר להוכיח, כי אתה רוצה להראות שאתה עדיין שווה וחיוני, ושמכבי עשתה טעות שויתרה עליך. אם ארנולד וששון היו עוברים לקבוצה פחות דומיננטית מירושלים אז אולי הם היו חשים סוג של מיצוי, אבל עם קבוצה שנמצאת עדיין במרכז העניינים ומתחרה על התואר, האמוציות והרצון להוכיח רק גוברים".

שלוש שנים לפני דניאל, נחת במלחה גדול הסמלים הצהובים בכל הזמנים, מיקי ברקוביץ', שהמשיך את מסע הפרידה שלו מהכדורסל הישראלי, מסע שהחל בארבע עונות במכבי ראשון לציון. ברקוביץ', שקיבל את הגופייה מספר 9 מהכוכב הגדול של הכדורסל הישראלי דאז, עדי גורדון, לא נתן לעליה לבירה לגרום לו לירידה במוטיבציה.

"הגעתי לירושלים בגיל 39, והרגשתי כאילו אני חי את העבר עם ההווה. לא הרגשתי פחיתות כבוד כי שיחקנו אז באירופה, וירושלים מזכירה את מכבי כמועדון, רק בסטנדרט קטן יותר, עם מערכת משומנת, אוהדים חמים, תקשורת לוחצת ואנשים עם השפעה שמקיפים את הקבוצה. אמנם היום ירושלים היא הקבוצה מספר 2 בישראל, והמטרות של שתי הקבוצות בליגה ובגביע הן אותן מטרות, אבל גם אז התייחסתי להכל באותה צורה שעשיתי במכבי".

ברקוביץ' הגיע למלחה רגע לפני תחילת העשור החמישי לחייו, ואחרי שזכה כבר בכל תואר או הכרה אפשריים. גם דניאל, שבניגוד לקודמו נחת במלחה היישר מיד אליהו, עשה זאת בתקופה בה היריבה האמיתית של הצהובים ישבה באולם אוסישקין. אלא שלמרות שזכתה בסמלים הצהובים בשלהי הקריירה שלהם, נכשלה ירושלים לאורך השנים בניסיונות לצרף אליה את הכוכבים הישראלים המכהנים של הצהובים, שהעדיפו את הבמה האירופית המרכזית, הזכיה בתארים והחיבוק החם של מוני פנאן.

במלחה ניסו בראשית העשור לפתות את נדב הנפלד, אך לא מצאה פיתרון לדרישתו לקיים חלק מאימוני הקבוצה בתל אביב. שנים מאוחר יותר, הפכה הפניה לטל בורשטיין לבסיס לשידרוג חסר תקדים של חוזהו במכבי. בנוסף, חסמו באלופה מעבר של יואב ספר לבירה, עוד בטרם זה שיחק בשורותיה, פשוט כי העדיפו שהשחקן, שבכרטיסו החזיקו, ישחק בקבוצה מאיימת פחות, מכבי רעננה.

בשל פרשות העבר, מפתיעה הקלות היחסית בה קיבל שרון ששון את ברכת הדרך לעבור ליריבה העיקרית של הצהובים. "בכל העשור האחרון ועד העונה שעברה, במכבי לא יותר מדי ספרו את מי שבא אחריהם, אז או שמכבי נרדמו בשמירה או שהם בטוחים בעצמם", מנסה דניאל להסביר. אלא שהמציאות, ובמיוחד ההיסטוריה, נראים מעט אחרת. "בשנים האחרונות יש שינוי בתפיסת העולם של מכבי, שמשחררת בלי התניות לאן שהשחקן רוצה, בניגוד לשנים בהן אמרו לשחקן ש'אם אתה הולך, זה יהיה רק לקבוצות הקטנות של מרכז מכבי", נזכר קידר. אלא שגם בקיץ הזה לא מיהרו במכבי לחמש את היריבה המושבעת, וניסו לשלוח את ששון דווקא לאשקלון הקטנה. התערבותו של דיוויד פדרמן, שכוחו בהנהלה הצהובה נמצא בעליה מתמדת בשנים האחרונות, היא שאיפשרה לשחקן לעבור לקבוצה בה באמת רצה לשחק, וגם הביאה לפיתרון מהיר של סאגת השיחרור של ארנולד לירושלים.

"מכבי היום היא אחרת מבחינת הפתיחות שלה", ממשיך דניאל. "כשאני באתי למכבי בשנים הראשונות, ההיררכיה במועדון והפחד להוציא מילה היו בולטים - היום הכל חופשי ופתוח. גם שמעון מזרחי של היום זה לא שמעון של לפני 10 שנים. באוטוסטרדת ההעברות של היום ששון גם יכול לחזור למכבי, מה שלפני 15 שנה לא היה יכול לקרות".

מה באמת עובר בראש של שחקן שעוזב את החממה של מכבי תל אביב? האם הנטישה של ימי חמישי החמימים ביד אליהו מהווה את תחילת הסוף? לא בטוח. סל הקניות האדום כולל אמנם נפילות כמו האווי לאסוף, שנחת במלחה חמש שנים אחרי שעזב את מכבי ובגיל 38, אבי שילר שהיה סוג של נער פוסטר של הצהובים או קונסטנטין פופה, המגדל הרומני עם הסבתא היהודיה, שסיים חוזה של מיליון דולר בארבע שנים ביד אליהו לטובת עונה מבוזבזת של 12 דקות משחק בממוצע במדי ירושלים.

אלא שפרט לברקוביץ' ודניאל, רשומים בטור ההצלחות גם הקאמבק של רדיסאב צ'ורצ'יץ', שהגיע לירושלים אחרי עונת "ריענון" בטורקיה עם 40 קילוגרמים פחות, וסחף את ירושלים למקום הראשון בעונת 1998/9 בדרך למגש פיצה וקאמבק למכבי תל אביב, או זה של דורון שפר, שאחרי חצי עונה של ספסול צהוב בחזרה הראשונה שלו מפרישה עלה לירושלים, והוביל אותה לזכיה היסטורית ביול"ב קאפ עם משחק אישי נפלא בגמר מול ריאל מדריד.

"לפעמים אתה נקלע בקריירה למקום לא טוב, ואין מקום להיעלב אם אתה נאלץ לעזוב", מפרשן דניאל. "יכולתי להישאר עוד שנה במכבי עם פיחות משמעותי במעמדי, אבל העדפתי ללכת, למרות שגם שנים אחרי זה עוד האמנתי שאני יכול לשחק. זה היה מהלך קשה, אבל לא פחיתות כבוד".

"יכול להיות שלשרון ששון יותר קשה לבלוע את העובדה ששיחררו אותו מאשר אחד כמוני, שהבין שדי מיצה את עצמו במכבי, אבל אולי עדיף לו להיות שחקן חמישייה בירושלים מאשר על הספסל במכבי", מסכם דניאל, עם משפט אותו הרגישו ברגליים, ובעיקר באחוריים לא מעט כוכבי כדורסל ישראלים לאורך השנים. "לא בטוח שליאור אליהו לא היה מתחלף איתו היום".