אי אפשר לבנות על רודי חדד

זה יהיה מסוכן לתת לשחקן לא תכליתי כזה את ההגה לקישור שאמור להשתלט על הליגה בעתיד. חמי אוזן סוגר מחזור ומוותר על הזרים של בית"ר

חמי אוזן
04/02/2008

כוכב: אלמוג כהן

אם נלמד להעריך יותר שחקנים כמו אלמוג כהן, ייתכן שזה אף ישפיע לטובה על כישרונות גדולים יותר דוגמת ליאור רפאלוב להוציא מעצמם יותר בעתיד. ההשוואה הזאת בין הקשר של נתניה, שהוא אחד מסיפורי העונה, לקשר מכבי חיפה, שהוא בדרך להיות שוב אכזבת העונה, היא נחוצה כדי לשפר מעט את תרבות הספורט הקלוקלת שלנו, שמטפחת והורסת שחקנים צעירים.

אלמוג כהן לא נחשב לשחקן בולט בגילאי נוער, בטח לא בקליבר של רפאלוב, אבל הוא היה מוכן ללמוד לעשות הכל בשביל ההצלחה. רפאלוב מצפה שהצלחה תבוא אליו, הוא משחק כאילו היא מגיעה לו, ולא משפר יותר מדי מגוון הביצועים שלו מאז שצפינו בו בפעם הראשונה: הוא עדיין משחק טוב רק עם הכדור ורע בלעדיו, לא מבין מספיק את המסגרת הקבוצתית ומביא תפוקה מעטה מדי. ויש עוד מקום חשוב להשוואה בין אלמוג כהן לרפאלוב: לשניהם יש בקבוצה מסגרת תומכת של ותיקים שמחפה עליהם מאחור, ומורידה מהם את רוב הלחץ. מצבת השחקנים של שתי הקבוצות מסדרת לשניהם הזדמנות נהדרת לעשות זאת, חללים אליהם הם יכולים להיכנס. אם בעבר לרפאלוב היתה עוד סיבה הגיונית לבוא בטענות לדקות המשחק שקיבל מרוני לוי, העונה יש לו מספיק מקום לפרוץ ולהידבק ביכולת המשופרת של רוסו ודקל קינן. מתברר, שלהיות שחקן לא בולט בגילאי נוער, זה כבר לא ממש חיסרון. לפעמים הכוכבים הגדולים מגיעים שבעים לקבוצת הבוגרים, ומפסידים לשחקנים פחות מוכשרים מהם אבל יותר רעבים ונחושים.

טוב לדעת (מקודם)

הפתרון לכאב הברכיים קרוב מתמיד - בזכות טכנולוגיה בנעל

מוגש מטעם אפוסתרפיה

נופל: רודי חדד

המשחק מול בית"ר ירושלים יכול לשמש עד מצוין עבור ראשי מכבי תל אביב, לכשהם יידרשו לחשוב על חלקו של רודי חדד בתכנית שלהם לשנים הבאות. האם זה לא מסוכן מדי לתת לו את המפתחות לקישור שאמור להשתלט על הליגה, זאת שאלה שהם יהיו חייבים להתייחס אליה. לכאורה, לרודי חדד היה משחק טוב נגד בית"ר ירושלים. עוד משחק טוב. הוא אף פעם לא ממש רע, קשה שלא לבלוט בסגל רזה שכזה, אבל נראה שאין לו את הדבר הזה שעושה קשרים מובילים של קבוצות גדולות: קבלות.

הכישרון של חדד לא מכוון להכרעת משחקים, סגנון המשחק שלו יפה מדי, עדין לעתים, פחות מדי תכלס ויותר מדי התפלספות עם הכדור. קשר שלא מהווה איום תמידי על השער ומנצל את היכולות שלו באיזורים בהם יש כסף, הוא במקרה הטוב בורג קטן בקבוצת צמרת ולרוב כוכב בקבוצות קטנות. סוג של מאור מליקסון משופר. בכל מקרה, בעמדה של חדד מכבי תל אביב זקוקה לקשר קצת יותר יציב, שמביא תפוקה כל שבוע לקבוצה שחייבת לקחת כ-70 נקודות לעונה, כדי לזכות באליפות. עד כה, לחדד יש לא מעט משחקים טובים ב-18 מחזורים, אבל גם 0 שערים ו-3 בישולים. האם חדד יכול להביא מספרים הרבה יותר טובים בעונה הבאה מהעמדה החשובה שלו – עבר כבר מספיק זמן כדי שנהיה בטוחים שצריך להיות לא להיות בטוחים לגביו.

הצעת ייעול: להחליף את כל הזרים של בית"ר למעט בואטנג?

לשובע, לאובדן הדרך, לכדורגל המפוזר והשכונתי של בית"ר ירושלים יש מגוון סיבות, כולן מכוונות למאמן יצחק שום. אלה דברים לא חדשים, ראינו את חלקם גם בקבוצות הקודמות של שום, אבל ישנה סוגיה אחת חשובה ממנה איכשהו הוא התחמק: הזרים. השחקנים ששום היה צריך לפגוע איתם העונה, והם אלה שהיו צריכים לאתגר ולהעיר מחדש את השחקנים ששבעו מהאליפות בעונה שעברה. הם אלה שהיו צריכים להכניס רוח חדשה, בנוסף לעידן טל. תחת זאת, קיבלנו זרים סבירים למדי, אבל לא כאלה שאפשר לבנות עליהם חלומות גדולים. אלברז הוא בסופו של דבר מגן די בינוני, מאוד פעלתן ברחבה, אבל מפקיר יותר מדי פעמים את העמדה שלו, לא מצטיין בכדורים רוחב שחותכים בהגנת היריב ונוטה לחוסר יציבות מאוד בעייתי. כמעט אותו דבר עם רומולו. שהוא שחקן טוב יותר מאלברז, אבל יכולת ההשפעה שלו על הסביבה הקרובה לו היא מעטה מדי וממש לא בטוח שיכולת כיבוש השערים שלו תהיה טובה באותה מידה גם לאתגר הגדול באירופה. על איכותו של ג'וניור ויסה קשה עדיין לומר משהו מוחלט, אם כי נדמה שסגנון המשחק הדריבלסטי והיחידני שלו לא הולם את המטרות של בית"ר, ועל קאלה אין סיבה להרחיב את הדיבור. גם בקבוצות הקודמות שלו, קשה למצוא זרים יוצאי דופן ששום הביא לארץ, שהטביעו כאן את חותמם. אולי איבן יוליץ'. יכול להיות שהרישול המקצועי שלו פוגע בו גם בגזרה הזאת, ולא רק מתבטא בכדורגל המקרי שבית"ר משחקת?

התקשורת אשמה: נבחרת ישראל כמשל

בשבוע שעבר סיקרו חלק מכלי התקשורת בארץ את הגרלת סדר המשחקים של הנבחרת במוקדמות מונדיאל 2010, כאילו מדובר היה במשחקים עצמם. קדימונים מותחים, פרשנויות לרוב והתרגשות כללית. זאת היתה עוד דוגמה מצוינת להשתלטות הטפל על העיקר. אם פעם נושא כזה היה מקבל את הפרופורציות הנכונות והשטח התקשורתי המוגבל לו, בישראל 2008 התעקשו הפעם לקשור בינו לבין סיכויי הנבחרת להעפיל למונדיאל. כולנו יודעים כיצד סידור נוח בקמפיין הקודם הסתיים במפלה כואבת מול קרואטיה, דווקא בחודש נובמבר בו כאילו הליגה אמורה להכניס לכושר את שחקניו של קשטן, אבל מי זוכר.

קלישאת המחזור

"הקבוצות של שום תמיד משחקות אטרקטיבי"

המחזור הבא: בית"ר ירושלים – מכבי חיפה

לפני קצת יותר משנה, ה-4/2/2007, היה אמור להיות היום בו בית"ר גילתה את אלי אוחנה החדש שלה. זה רק היה סמלי שאת ההצגה המדהימה שלו נתן טוטו תמוז מול מכבי חיפה, כמו אלי אוחנה בעונת 1983/4, במשחק שייצג הרבה יותר מאשר את התוצאה שלו. תמוז הוכיח באותו ערב בקרית אליעזר (0:3) שאין לו איכויות של שחקן כדורגל רגיל בישראל, ואם רק ישפרו לו את היסודות הקבוצתיים הוא יהפוך לחלוץ בקליבר של אוחנה. תמוז היה אמור גם להיות שם קוד לתכנית העבודה של בית"ר בשנים הקרובות: לקחת את הטאלנטים הישראלים הגדולים, לטפח אותם למנהיגים הבאים של הקבוצה, ובטח לא לדכא אותם כמו היום, ואחר-כך להתפלא מאיפה מגיע התסכול. להשקיע בשחקנים עם תשואה עתידית גדולה, וללמוד מהטעויות הישנות של מכבי חיפה, שלא טיפחה בעונות האליפות שלה שחקנים שיירשו את הותיקים המובילים שלה. תמוז היה צריך להתייצב למשחק הקרוב מול מכבי חיפה כחלוץ הרכב בבית"ר ירושלים, לא רק בגלל הכושר של רומולו, אבל במקום זאת הוא בדרך להיות הגרסה החדשה של מאור בוזגלו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully