הסיבוב הראשון של אליפות שש האומות מאחורינו, וקשה לי שלא לטפוח לעצמי על השכם (ועוד יותר חבל שאי אפשר להמר על שש האומות בווינר...). כל התחזיות התגשמו, כולל מהפך גדול של וויילס מול אנגליה.
אירלנד - איטליה 11:16
משחק הפתיחה של האליפות התחיל טוב מבחינת הקבוצה הביתית, שעלתה מהר מאד על הלוח דרך הנעל של רונאן או'גארה בדקה ה-8. האירים לא ממש הצליחו לפרוץ את ההגנה האיטלקית החזקה, ועברו מעליה. מגוון בעיטות התקפיות ושליטה כמעט מוחלטת של האירים בכדור הובילו לטריי נהדר בדקה ה-15. המהלך התחיל בתוך ה 22 של אירלנד, פריצה חזקה של מרפי ו"מיחזור" מהיר של הכדור, בעיטה מדוייקת להפליא של או'גארה לרוחב המגרש מצאה את ה"ווינג" טרימבל, שבמסירה יפה מתוך התאקל מצא את דמפסי שנשאר לבד מול קו הטריי. או'גארה המיר והאירים הובילו 0:10. חמש דקות מאוחר יותר האירים איבדו את ה"סנטר" המצויין שלהם, גורדון ד'ארסי, ששבר את ידו וייעדר, כנראה, משאר הטורניר. מאותו רגע האירים לא הצליחו להתארגן מחדש והאיטלקים לאט לאט יצאו מההלם והצליחו ללחוץ את האירים לחצי המגרש שלהם. אבל דווקא כשהאיטלקים היו קרובים לקו האירי דלאפה לא שלט בעצמו והנחית שני אגרופים על אחד האירים, השופט לא פיספס את המהלומות ושלח את דלאפה להתקרר בחוץ עם כרטיס צהוב. זה לא עצר את האיטלקים, שהמשיכו ללחוץ עם שחקן פחות ואף הצליחו לעלות על הלוח שבע דקות מאוחר יותר כשברטולוסי קבע 10:3 מבעיטת עונשין. זו גם הייתה התוצאה במחצית.
במחצית השניה הדברים היו שקולים יותר, ואף צד לא ממש הצליח לאיים בצורה רצינית, עד שסיימון איסטרבי האירי קיבל כרטיס צהוב על עברות חוזרות ב"ברייק דאון". כמו האירים במחצית הראשונה, האיטלקים לא הצליחו לנצל את היתרון המספרי ודווקא או'גארה היה זה שבעט בעיטת עונשין מוצלחת בדקה ה-57. שלוש דקות מאוחר יותר, בעקבות התקפה ארוכה, האיטלקים הצליחו לפרוץ את הקו האירי ע"י שימוש ב"פורוורדס" הגדולים שלהם שב"מול" מוצלח עוברים את הקו. אחרי בדיקה ארוכה של שופט הוידאו הטריי מאושר והאיטלקים מצמצמים ל-13:8. בורטולוסי החמיץ את בעיטת ההמרה והתוצאה נשארה בעינה. בהמשך או'גארה ובורטולוסי הבקיעו כל אחד בעיטת עונשין לטובת נבחרתו, והתוצאה עמדה על 11:16 כשיש עוד עשר דקות על השעון. האירים ניסו להחזיק בכדור ו"לשרוף" את הזמן עד לסוף המשחק ואף הצליחו בכך, למרות שהאיטלקים לחצו עליהם וגרמו להם להראות כמו הקבוצה הפחות טובה מבין השתיים.
בסיכום המשחק האירים ניצחו כמצופה, אבל זה לא היה מה שאדי או'סאליבן היה צריך כדי להשתיק את המבקרים. אירלנד היא לא אותה קבוצה מלפני שנה, ודווקא האיטלקים נראו טוב יותר.
אנגליה - וויילס 26:19
וויילס הצליחה להשלים מהפך נדיר במחצית שנייה נהדרת כדי "לשבור בצורת" של 20 שנה ולנצח את אנגליה במעוזה הביתי, טוויקנהאם. האנגלים פתחו את המשחק בסערה ושלטו בכל המגרש ללא עוררין, כאשר הוולשים נראו אבודים וחסרי יכולת להתמודד עם הפיזיות והמהירות של אנגליה. אנגליה היתה חסרת מזל ואיבדה את ה"ווינג" סטראטל, שהיה מצויין, ואת ה"פלאנקר" לואיס מודי אחרי 15 דקות בלבד. זה לא עזר לוולשים, שבשלב הזה היו בפיגור 9:3 אחרי שתי בעיטות עונשין ודרופ גול של ווילקינסון, לעומת בעיטת עונשין אחת של ג'יימס הוק. ההתקפה האנגלית המשיכה במרץ וליין אאוט מהיר (ולא לגמרי חוקי) של פול סאקי הוביל לבעיטה של ווילקינסון לרוחב המגרש שמצאה את וניקולו (המחליף של סטראטל). ניקולו קלט את הכדור באוויר והצליח לשחרר אותו אל טובי פלוד, שהניח את הכדור על הדשא וקבע 3:14 לאנגליה. ווילקינסון היה מדוייק כהרגלו ואנגליה הובילה 3:16. בהמשך הוק צימצם ל-16:6, וכמעט טריי של פול סאקי נפסל ע"י שופט הווידאו. האנגלים נראו בטוחים ביתרון שלהם לקראת סוף המחצית.
לא ברור מה וורן גאטלנד המאמן הוולשי אמר לשחקנים שלו בהפסקה, אבל הם עלו חזרה עם רצח בעיניים. ה"פלאנקר" המחליף של אנגליה, טום ריס, לא הצליח לעלות למחצית השניה ואשטון הכניס את בן קיי לשורה האחורית של הסקראם, עמדה שהוא לא רגיל אליה. אחרי חמש דקות ווילקינסון הבקיע עוד בעיטת עונשין, אבל אלה היו הנקודות האחרונות של אנגליה במשחק. מסיבה לא ברורה האנגלים התחילו להכניס את עצמם ללחץ ובשורה של מסירות ובעיטות גרועות דחפו את עצמם אחורה לעבר הקו שלהם. הוק ניצל את הטעיויות וצימצם ל-19:12. אז איבדה אנגליה את ה"סנטר" מייק טינדל, ובמקומו עלה השחקן הצעיר דני סיפריאני, שזו היתה לו ההופעה הראשונה במדי אנגליה וגם בעמדת ה"סנטר". בלי לקבל זמן להתאקלם הוא מצא את עצמו תחת לחץ בעקבות מסירה לא טובה של ווילקינסון, הוולשים השתלטו על הכדור ושיין ביירן חצה את הקו בפינה. הוק המיר בבעיטה מצויינת והתוצאה עמדה על שיוויון 19:19. דקה מאוחר יותר פיליפס חסם בעיטה של בולשואו, וע"י משחק מהיר של שחקני וויילס הגיע עם הכדור לפינה. הוק לא החמיץ גם הפעם וקבע 19:26. המהפך הושלם. לאנגליה עוד היו עשר דקות, אבל הם לא נראו כאילו הם מאיימים על הוולשים שהחזיקו בכדור ונתנו מתנת פתיחה נהדרת למאמן החדש שלהם.
סקוטלנד - צרפת 6:27
הנבחרת הצרפתית הצעירה הוכיחה שהבחירות של המאמן החדש שלה היו נכונות, וניצחה את סקוטלנד האפרורית בחוץ. הסקוטים נכנסו למשחק עם הרבה תקווה וחיוביות, אבל לא הצליחו ליישם את הגישה הזאת על המגרש-הם נראו עצבניים ועשו הרבה טעויות.
סקוטלנד עלתה על הלוח ראשונה עם דרופ גול של דן פארקס, אבל היתה צריכה לחכות יותר מחצי שעה כדי לראות עוד נקודות על הלוח. בדקה ה-12 הצרפתים חצו את הקו אחרי מבצע יפה של קלרק והיימנס (למרות שהיתה בו מסירה קדימה) שהניח את הכדור מאחורי הקו וקבע 3:5. אליסלד המיר והתוצאה עמדה על 3:7. דמיאן טראייל הוסיף בעיטת עונשין לטובת צרפת והתוצאה עמדה על 3:10. אחת עשרה דקות מאוחר יותר, מחשבה מהירה של הצרפתים ורצף טעויות ומזל רע של הסקוטים הביאו לטריי השני של צרפת, שנרשם על שמו של מאלזיו הצעיר. פארקס הצליח לצמצם מעט לפני סיום המחצית ובבעיטת עונשין קבע 6:17 בהפסקה.
הצרפתים התחילו את המחצית השניה כמו שסיימו את הראשונה ולחצו על הסקוטים. הנקודות הראשונות במחצית הגיעו מהנעל של דמיאן טראייל, שהעלה את צרפת ל-6:20 בדקה ה-55. מאותו זמן בערך ה"פורוורדס" הסקוטים חדלו לתפקד בליין אאוט ובסקראם, ורק מזל מנע מהם תבוסה חמורה יותר. מהלך מהיר ויפה של הצרפתים הסתיים אצל קלרק שבעט קדימה לעצמו, אסף את הכדור וחצה את הקו לטריי השני שלו בדקה ה-65. 6:27 לצרפת. הסקוטים ניסו להגיב ע"י חילופים שלא ממש שינו את מהלך המשחק, והתוצאה נשארה בעינה.
הצרפתים נראו כאילו כל ההבטחות של המאמן החדש ליוורמונט מתגשמות והברק הצרפתי חוזר למגרש. נראה איך הם ייראו נגד קבוצות חזקות יותר מהסקוטים שחייבים להשתפר במהירות אם הם לא רוצים לסיים שוב אחרונים.
הטבלה
נבחרת-משחקים-ניצחונות-תיקו-הפסדים-בעד-נגד-נקודות
צרפת - 1 - 1 - 0 - 0 - 27 - 6 - 2
וויילס - 1 - 1 - 0 - 0 - 26 - 19 - 2
אירלנד - 1 - 1 - 0 - 0 - 16 - 11 - 2
איטליה - 1 - 0 - 0 - 1 - 11 - 16 - 0
אנגליה - 1 - 0 - 0 - 1 - 19 - 27 - 0
סקוטלנד - 1 - 0 - 0 - 1 - 6 - 27 - 0