וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

העיתונאי הבכיר ומאמן הכדורסל הבינוני

רונן גיל

31.1.2008 / 14:44

"מיושן", "מוגבל", הוא כתב על המאמן של מכבי, אבל אז הגיע רצף הניצחונות והכניס את הפרשן לקרב הגנה על התזה. סיפור עם תיאוריה

ניצחון בטורקיה. אז מה?

נייצחון הבכורה בפילזן תפס את העיתונאי בהפתעה. שלא לומר בהלם. רק אתמול הוריד למערכת 500 מילים שנונות כמו שרק הוא יודע על המאמן הבינוני, המיושן, שתקוע אי שם באייטיז והנה ענתיקה ספורטיבית זו מנצחת לה בקלילות בטורקיה. ועוד את מי. את סר דייויד בלאט, אותו הכתיר ללא היסוס כ "מתקדם", חדשני", "גאון כדורסל ".

התוצאה הסופית המכרעת משבשת לחלוטין את דעתו של העיתונאי ולרגע הוא אף שוקל ברצינות לפרגן לאותו שרף, אך מיד מתעשת. לא אחד כמוהו, שכבר ראה הכול בכדורסל, יישבר כל כך מהר. זה בסך הכל משחק ראשון, לא צריך להיבהל. הוא עושה את ההתאמה המתבקשת ומגייס בקלילות את חולשתו של המאמן היוצא." נו טוב, אחרי הכאוס בעידן קטש, כל מה שנדרש זה קצת סדר. והרי למכבי סגל נהדר", הוא מלהטט בפיסקה המרכזית.. אחר כך יזכיר לכולם שפילזן פצועה וחבולה, לא מחוברת. הרבה לפני הדד ליין, הטור המדויק והמנומק שלו כבר מפרפר ברשת. קטן עליו, ניצחון חוץ בטורקיה. גם העורך לא מתרגש מההתפתחות האחרונה, "בגינרס לאק", הם מסכמים את השיחה הלילית הקבועה של חמישי פוסט מכבי. לילה שקט עובר על הפרשן הבכיר. הוא עוד לא יודע מה מחכה לו.

מלאגה, הו מלאגה

ספרדים נפלאים ונמרצים אלו כאילו באו בהזמנה לעיתונאי. קבוצה רצינית. קבוצה של פיינל פור, עם מאמן אמיתי והנה אבוי, העולם החדיש והמתוחכם כורע שוב ברך בפני האישית נטולת הרוטציות של נהג האוטובוס. מלאגה היומרנית אפילו לא נותנת פייט ומכעיסה עד מאוד את העיתונאי שמלאכתו נראית כעת קשה בהרבה משסבר תחילה. לא יהיה פשוט לשמור על עמדת הפתיחה, הוא מבין. נדרש כאן ניהול כתיבה מבריק. כמה דקות לסיום הוא נמלט מנוקיהו כשבראשו מתגלגל כבר קו הגנה חדש. כן, בניגוד לצביקה, אין לו ברירה, הוא חייב להחליף הגנות.

"השחקנים הבינו שאצל שרף צריך להתחיל לעבוד. אין יותר הנחות", הוא קובע תוך שהוא מקפיד להימנע ממחמאות של ממש שיכניסו אותו לבור ממנו כבר לא יוכל לצאת, אבל הטוקבקיסטים קולטים את הזיוף ואת השימוש המאולץ בקטש, שמוצה עד תום בשבוע שעבר והם יורים חזרה. "יאללה יאללה, עושה לכם בית ספר השרף הזה", לועג לו מספר שלוש. "קדימה, תנגוס", זורק לו אחד שמכנה את עצמו ברשעות "כובע". העסק מתחיל להיות לא נעים, אין מה להגיד.

השבועות חולפים ואין הפסד באופק

ניצחון רודף ניצחון. בליגה, באירופה. כולם ניצחונות בינוניים כמובן, כיאה למאמן בינוני, אבל ניצחונות. אין דרך אחרת להסתכל על זה, מדובר בניצחונות. 20 נקודות הפרש שציבונה סגרה על מכבי לפני שירדה מנוצחת באולמה הביתי, מספקות לידידנו החריף את החבל הדרוש בכדי להזכיר ששרף שוב חסר אונים, אבל גם העיתונאי עצמו יודע שהולכת ואוזלת לו התחמושת. הוא חי על זמן שאול. אם לא יבוא בקרוב הפסד צהוב של ממש הוא יאלץ, פשוט יאלץ, אוי כמה שקשה אפילו לכתוב את המילה הזו, לפרגן. שלא נדע.

מילאנו בתל אביב

יום חמישי מגיע שוב, מלחיץ מתמיד, ועכשיו זו מילאנו של מנגין. פעם קבוצת פאר, היום תקווה מופרכת להצלת כבודו האבוד של גדול פרשני הכדורסל בעת החדשה, אבל לעיתונאי אין ברירה. הוא נאחז במה שיש. והנה, ראו זה פלא, דווקא הערב הזניח הזה, מתפתח לכיוונים בלתי צפויים. כשהאיטלקים עולים ל-12 פור המילים, אוי המילים הנפלאות, כל אותם משפטי מחץ שהוכנו בטרם עת בקובץ נפרד, ביום המינוי של צביקה, כולם מועברים עכשיו לטור הטרי שמתעצב לו בבטחה. "אם מכבי חפצה לחזור להיות גורם של ממש באירופה, להיות קבוצה גדולה באמת, היא צריכה מישהו בקליבר של אוברדוביץ', מסינה, גרשון. שרף לא שייך לליגה הזאת", הוא מתענג על הרגע ומוסיף: "עם כל הכבוד לשרשרת הניצחונות, מאמן ששם בדקה האחרונה את הכדור בידיים של ביינום ולא מסדר תרגיל לוויציץ' (או להיפך) היה ונשאר מאמן בינוני".

קלאסה. פניו בורקות. העיניים מביטות במגרש, אבל הראש כבר מזמן לא במשחק. מחשבותיו טרודות בשאלה הקשה האם לשחרר כבר הערב את הטייק אופ המתבקש על משפט ההוא של מסינה, אחרי הניצחון ההוא על שרף, "גרמתי למכבי לחשוב". יש לעיתונאי רעיון מצוין איך להשחיל את זה בקטנה, ככה לקינוח, אבל אולי, הוא מהרהר, אולי כדאי להשאיר משהו לרגעים משמעותיים יותר. אולי למשחק ההדחה בשלב ההצלבה. אכן, דילמה עיתונאית לא פשוטה.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

תרפיית מציאות מדומה: טיפול להתמודדות עם חרדה

בשיתוף zap doctors

זה לא יקרה גם הערב

באמצע הקאמבק המרשים של מכבי, כשההיכל רועש וגועש וקורא בשמו של המושיע החדש ישן, לוחש לו חבר קרוב לאוזן: "אח שלי, אף אחד לא זוכר את מה שכתבת לפני חודש. צא מזה. תכתוב חופשי". העיתונאי הבכיר יודע שיש משהו בדברים האלו. זה פיתוי לא קטן להחמיא עכשיו לשרף על העוצמה המכבית המחודשת ולהשתחרר מהעול המעיק הזה, אבל הפנים המעצבנות האלה. הוולגריות הזו עם הקיסם. כל ההיסטוריה השרפית עם הצעקות והנביחות על קולגות עוברת לו מול העיניים והוא פשוט לא מסוגל לסגת. במקום לנגוס ביס ראשון בכובע כפי שדרש ממנו "הכובע" הוא הולך דווקא צעד אחד קדימה עם התזה וזורק שלשה מחצי מגרש, ישר לתוך הלפטופ: "מה שראינו היום מול חוטבי העצים מאיטליה לא יספיק בסלוניקי. נקודה. בשבוע הבא, מכבי של שרף (הבינוני) תטעם מחדש את טעמו המר של הפסד". עכשיו זה כבר עניין של אגו. שכונה. אחד על אחד, חצי מגרש. ביום חמישי הקרוב, זה או הוא או צביקה. מישהו כאן יצטרך ללכת הביתה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully