ה-11 שלנו: נבחרת כל הזמנים

היהלומים של היהלום

ה-11 שלי, והפעם בפינה: שלום תקווה, שבוחר את ההרכב שלו מ-60 שנות מדינה (שלושה חלוצים, איך לא?) ומכתיר את ביל גייטס של הכדורגל

אורן קורנפלד

לא קל לבחור את ה-11 של כל הזמנים. בשבוע שעבר חווה זאת על בשרו כאן גילי לנדאו. לשלום תקווה, שמתארח הפעם בפינה שבוחרת את ההרכב של 60 שנות מדינה, זה עלה בפחות ייסורים: "אלה ה-11 שלי. ברור שיש לא מעט שחקנים טובים שנשארים בחוץ, אבל אלה הגדולים ביותר", הבטיח היהלום.

תקווה, אחד מהכשרונות הבולטים בישראל בשנות ה-80 וה-90, החל את הקריירה במכבי נתניה עד שעבר לשחק באירופה. עם חזרתו ארצה הוא הגיע להפועל תל אביב וסיים בה את הקריירה, עם דאבל ב-1999/2000. כעת הוא מתפנה לפרגן לחלק מחבריו ובני דורו, אותם הוא מכיר היטב, וחלקם תופסים את עמדות המפתח בהרכב. המערך של תקווה הרפתקני לא פחות מזה של לנדאו: 4:3:3

שימו לב לסוגריים ליד כל שחקן, שם מצוין מספר הפעמים שבחרו בו לנבחרת. בשלב הזה גם מתחילה להסתמן נבחרת ה-11 של כל הזמנים, מבחינת הדירוג המשוקלל. אבי כהן הבלם תופס מקום של קבע בהרכב, כשנבחר זו הפעם הרביעית (מתוך ארבע כתבות), כמו גם אייל ברקוביץ', שרושם עד עכשיו ארבע הופעות. אורי מלמיליאן ואלי אוחנה מככבים עם שלוש הופעות כל אחד.

עוד בוואלה! NEWS

הישראלים שאוכלים מדי יום במסעדת השף שנמצאת אצלם בבית

בשיתוף בית בלב
לכתבה המלאה

שוער

אבי רן (1)

אולי השוער המבטיח ביותר שגדל כאן, אך תאונה בכינרת ב-1987 קטעה את הקריירה של שוער מכבי חיפה ונבחרת ישראל. ב-1983/4 הוביל את חיפה לאליפות הראשונה בתולדותיה, אחרי שספג 28 שערים בלבד. רן רשם גם תשע הופעות במדי הנבחרת.

"שיחקתי איתו כמה שנים, והיו לו יכולות שלא היו לאף אחד. יש דבר אחד עיקרי שאני זוכר לגביו: מי שיכול לפרגן לשוער זה רק שוער, ובמשחק של הנבחרת ישב לצידי אחד השוערים הגדולים בנבחרת, אריה חביב. אחרי שרן זכה באפודת השוער הראשון, חביב אמר לי 'רק הוא יכול לקחת לי את החולצה, ולשאר השוערים יש עשר שנים עכשיו ללכת לים'. הדבר הזה רק מראה עד כמה הייתה עוצמה לשוער הזה, מלבד האישיות הגדולה שהייתה לו".

הגנה

שלמה שירזי (מגן ימני, 2)

היה שותף לזכייה באליפויות של מכבי נתניה ובית"ר ירושלים, ונחשב לאחד המגינים הטובים בשנות ה-80. "אסור לשכוח ששלמה היה חלוץ שהפך למגן, ונחשב לאחד המהירים והחזקים ביותר. כשהתחילו לדבר על כדורגל שונה ועל מגנים תוקפים, זו הייתה הדוגמא הקלאסית של מגן. היה קשה מאוד להתמודד איתו, כי הוא גם חזק וגם מהיר. בוא נגיד שהיה עדיף לשחק איתו ולא נגדו".

חיים בר (בלם, 1)

הקפטן האולטימטיבי של מכבי נתניה, הוביל את הגנת הקבוצה והנבחרת במשך שנים. בקריירה שלו זכה בשלוש אליפויות וגביע אחד. החל מגיל 18 שיחק בנבחרת (11 שנים ברציפות) ורשם למעלה מ-50 הופעות. "חיים בר הוא האחד והיחיד, היו לו כמעט את כל התכונות של בלם, גם קדמי וגם אחורי, למרות שהיום משחקים בקו אחד. כמעט ולא היו לו מגרעות, ואין ספק שהוא צריך להיות בהרכב".

אבי כהן (בלם, 4)

זכה עם מכבי תל אביב בדאבל מרשים ב-1976/7 ובאליפות ב-1978/9, ובהמשך היה הנציג הראשון שלנו בליברפול הגדולה, שם היה שותף ל-36 משחקים. כהן, ששיחק בהמשך גם בריינג'רס, סיים את הקריירה במכבי תל אביב בסוף שנות ה-80. "אבי הוא הליברו הקלאסי. הוא שינה את התפקיד, לכזה שיושב ומתנחל ברחבה, סגנון הבקנבאור של שנות ה-70 של היציאה מאחור. הוא היה חכם וסגנון המשחק האינטליגנטי שלו הפך אותו למה שהוא".

דוד פיזנטי (מגן שמאלי, 2)

שיחק במכבי נתניה וזכה עימה בשתי אליפויות, ומאוחר יותר הגיע לשחק בגרמניה, שם שיחק בפ.צ. קלן, ובאנגליה (קווינס פארק ריינג'רס). לאחר שחזר לארץ, הוא שיחק בהפועל תל אביב, מכבי נתניה, הפועל חיפה וצפרירים חולון. רשם 36 הופעות בנבחרת ישראל. "בעיקרון, מבחינת יכולת אישית, זה אחד השחקנים המוכשרים ביותר. הוא זריז ומהיר מאוד, טכני, שזה יתרון גדול שלו. להיכנס לבונדסליגה בשנות ה-80 זה לא דבר של מה בכך ומבחינת הכדורגל שלנו זה דבר גדול. גם באנגליה פיזנטי עשה קריירה יפה. הוא המגן השמאלי האולטימטיבי וחסרים לנו מגנים כאלה היום. כשהוא היה צריך לשמור על מישהו, גם ברמות הגבוהות של הכדורגל העולמי, לשחקן היה קשה לבטא את עצמו".

קישור

משה סיני (קשר הגנתי/שמאלי, 3)

נחשב ללא ספק לגדול שחקני הפועל תל אביב בכל הזמנים, ערך 375 הופעות בליגה הבכירה וכבש 102 שערים. בנבחרת ישראל היה שותף ב-47 הופעות וכבש שבעה שערים. "סיני היה טוב גם בהגנה וגם בהתקפה, הוא ענה על כל הדרישות האלה. הייתה לו רגל מצוינת, הוא אותו דבר כמו אורי, רק ברגל השנייה. היו לו בעיטות עונשין מצוינות. סיני שיחק איתי בנבחרת והייתה לו אוטוריטה, משמעת והרבה ווינריות. הוא היה קשר מזן אחר".

אורי מלמיליאן (קשר ימני, 3)

159 שערים ב-466 משחקים בליגה הבכירה בישראל הפכו את מלמיליאן לאחד השחקנים המובילים. את מרבית הקריירה עשה מלמיליאן בבית"ר ירושלים, בה שיחק 17 שנים, איתה זכה באליפות אחת וארבעה גביעים. מלמיליאן שיחק גם במכבי תל אביב (איתה גם זכה באליפות), הפועל באר שבע והפועל כפר סבא. בנבחרת הוא רשם 62 הופעות וכבש 16 שערים. "אורי הוא אחד הכשרונות הגדולים, עם הבעיטה הטובה ביותר שיש, מאלה שגדלו פה. אין שחקן עם רגל מושלמת כמו שלו, בעיטה מדהימה. הוא גם הגנתי מאוד, יש לו ראיית משחק מצוינת ותכונות התקפיות יוצאות מן הכלל".

אייל ברקוביץ' (קשר מרכזי, 4)

לברקוביץ' הייתה קריירה עשירה בישראל ובאירופה. ראשית הדרך שלו הייתה במכבי חיפה, משם התגלגל לסאות'המפטון, ווסטהאם, סלטיק, בלקבורן, מנצ'סטר סיטי ופורטסמות'. את הקריירה סיים במכבי תל אביב, ובנבחרת ערך 79 הופעות וכבש תשעה שערים. "מבחינתי, אייל הוא ה'ביל גייטס' של הכדורגל, פשוט מלאכת מחשבת ולא צריך להוסיף על כך דבר. אני חושב שאייל הגיע למקומות שהוא רצה לראות את עצמו. כמובן שתמיד אפשר להגיד שהוא היה יכול להיות גדול יותר, אבל הוא עמד בציפיות וסיפק את הסחורה".

התקפה

עודד מכנס (1)

לקבוצת הבוגרים של מכבי נתניה מכנס הגיע ב-1974, כשהוא עדיין תלמיד תיכון וכבר בעונתו הראשונה הוא זכה באליפות. זכה ארבע פעמים בתואר "מלך השערים" ולאחר הקריירה בנתניה עבר לשחק במכבי תל אביב ועוד תקופה קצרה בהפועל טבריה ומכבי פתח תקוה. מעולם לא ספג כרטיס אדום. "עוד לא קם במדינת ישראל שחקן עם יכולת טכנית וקור רוח ברחבת השוער כמו מכנס. פשוט היה מדהים לראות את המהלכים שלו, שאנשים אחרים לא מסוגלים לעשות ברחבת ה-16, שהייתה מלונה שלו, ושם הוא ידע לעשות את הדברים הכי טובים שיש. גרם הרבה סבל לשוערים, ולא צריך לספר שיש לו אישיות מדהימה".

אלי אוחנה (3)

אחד החלוצים הטובים שידענו. את מרבית הקריירה שלו עשה אוחנה בבית"ר ירושלים, איתה זכה באליפות היסטורית (1986/7) יחד עם מלמיליאן וגם הוסיף שני גביעים. ב-1987 ניסה את מזלו באירופה במכלן, אותה הוביל לזכייה בגביע אירופה למחזיקות גביע ב-1988. בהמשך שיחק גם בבראגה, אך את הקריירה שלו סיים בקבוצה אותה כל כך אהב עם שתי אליפויות נוספות (1993, 1997). "זה החלוץ הקלאסי. כשאתה מדבר על חלוץ ומחפש דוגמא לחלוץ איכותי, אתה נותן את אלי אוחנה. הייתה לו הקלאסיות של נגיעה בכדור, הליטופים האלה והכריזמה. היה לו הכל, אפילו שיער".

רוני רוזנטל (1)

כוכב מכבי חיפה, שהגיע לשחק גם בבלגיה ובאנגליה. היה הבולט באליפויות של הירוקים ב-1984 ו-1985 ועבר לקלאב ברוז' ומשם לסטנדארד ליאז'. באנגליה כיכב בליברפול, שם נחשב לאחד האחראים הבולטים לאליפות. התחנות הבאות בקריירה האירופאית היו בטוטנהאם ו-ווטפורד. "אנחנו לא רואים חלוצים ברמות האלו, שיש להם גם מהירות, גם כוח, גם פריצה. אני מנסה לחשוב על שחקן ביכולות שלו מבחינת כוח הפריצה, זה משהו שאי אפשר להתמודד איתו".

מאמן

גיורא שפיגל (2)

אחרי קריירה מפוארת כשחקן, שפיגל החל לאמן את הפועל פתח תקוה ולאחר מכן אימן את קבוצת נעוריו, מכבי תל אביב. שפיגל הוביל את בני יהודה לאליפות היסטורית, אבל את מרבית השנים הטובות שלו כמאמן עשה שפיגל במכבי חיפה, איתה זכה באליפות ב-1994 והגיע איתה לשמינית גמר גביע המחזיקות. כיום הוא משמש כמנג'ר בית"ר ירושלים.

"גיורא הוא המנג'ר הקלאסי, האירופאי הקלאסי. יש לו המון, לא רק ידע, אלא גם יכולות. לכדורגל הישראלי זה פספוס שהוא לא המשיך הלאה. אין הרבה אנשים עם יכולות ברמתו, אחד שעבר הרבה, והיה לו כל מה שצריך שיהיה למנג'ר. מעבר לכך הוא אדם נעים הליכות".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully