פילוסופיה ריאליסטית

בתחילת נובמבר האחרון הפסידה ריאל מדריד 2:0 בסביליה, אבל את מירב האקשן סיפקו האירועים שהגיעו בהמשך. אחרי ההפסד, דיווח סיד לאו ב'גרדיאן', שאל כתב ספרדי את ברנד שוסטר, "אדוני, מה חשבת על השופט הערב?". המאמן הגרמני לא המתין שנייה וירה תשובה שהייתה בעצם שאלה: "מאיפה הוא?". הכתב לא הבין: "מאיפה מי?" והמאמן הגרמני סיפק לו את התשובה. "השופט. הוא קטלוני. תודה, זה כל מה שהיינו צריכים לדעת היום", אמר בחיוך ועזב את המקום.

המנהל הספורטיבי, פג'ה מיאטוביץ', היה באותו מעמד קרוב לחילופי מהלומות עם סוכנו של שחקן סביליה, כריסטיאן פאולסן, בסמוך לחדרי ההלבשה. הסוכן, בייראם טוטומולו, אמנם ויתר על קרב פיזי בטענה שמיאטוביץ' "לא שווה את זה", אבל לפני כן השניים הספיקו להחליף עלבונות הדדיים וכשאחד מעיתונאי העיתון 'מארקה' פנה לגוטי וביקש ממנו תגובה ("איזה הפסד אה?"), הקשר הבלונדיני ענה בכעס: "לא איזה הפסד, אלא איזה שוד". ביום שלמחרת טען רוד ואן ניסטלרוי ש"לסביליה היו צריכים להיות ארבעה או חמישה מורחקים".

ריאל מדריד היא בכיינית ידועה, תכונה בולטת אצל כל קבוצה תאבת ניצחון והצלחות ולמרות שהתגובות להפסד לסביליה לא היו סימפטיות, הן סימנו היטב את ריאל מדריד של השנה, זו שחזרה למקורות. זו שפעם התנהלה כמו קבוצת NBA, גאלקטיקוס שעסקו בשואו. כמו אלכס פרגוסון או שמעון מזרחי, גם ריאל מדריד מצאה מחדש את השנאה להפסד, שמניעה אותה העונה בדרך לדריסת הליגה הספרדית בצורה מרשימה. הבעתה מהכישלון שבעצם הביאה אותה ל-47 נקודות אחרי שהסתיים הסיבוב הראשון, שיא בליגה הספרדית מאז הונהגה שיטת שלוש הנקודות לניצחון ב-1995.

ריאל מדריד היא לא מהקבוצות שב-ד.נ.א שלהן טבועה חובה לכדורגל יפה ואטרקטיבי. הערכים העליונים של הקבוצה הלבנה הם הישגיות ותארים. את זה פאביו קאפלו הביא בגדול - אליפות ראשונה אחרי ארבע שנים, אבל לרמון קלדרון זה לא הספיק. "במשך כל העונה אנשים אמרו עלינו שאנחנו משחקים כדורגל הגנתי ואז הוא עוד בא ומבקש ממני לקנות בלם", העיד הנשיא על המאמן האיטלקי. כמו לנערה מתבגרת, גם לקלדרון איכפת מה אומרים עליו החבר'ה, אבל האמת היא שיש לו סיבה.

מאז הגעתם של פרנק רייקארד ורונאלדיניו לברצלונה, הקבוצה הקטלונית הפכה לשם נרדף לכדורגל סקסי ונועז ביותר. קלדרון לא היה צריך את אנשי השיווק שלו כדי להבין שברצלונה האטרקטיבית מושכת אוהדים ומוכרת חולצות ברחבי העולם או כדי לקרוא בפורבס על כך שרונאלדיניו עבר את דייויד בקהאם במצעד הכדורגלנים המרוויחים בעולם. פאביו קאפלו אולי הביא אליפות, אבל הכדורגל שלו לא יכול להביא לעלייה חדה במכירת החולצות בטוקיו ובסיאול.

כשברנד שוסטר הגיע לקבוצה הוא הבטיח כדורגל יפה ("מי שראה אותי כשחקן יודע איך אני רוצה שהקבוצות שלי ישחקו"), אבל בפועל הוא לא מקיים וריאל מדריד שלו לא מצליחה בזכות תצוגות הראווה שלה. למרות הטענות של אנשי ריאל נגד המשחק האגרסיבי של סביליה אחרי אותו הפסד, מי שדימם מאפו היה דווקא לואיס פביאנו ומי שנלקח לבית החולים עם עצם לחי שבורה היה דווקא חוזה אנחל קרספו, שניהם מהקבוצה האנדלוסית. השחקן היחיד שראה אדום במשחק היה סרחיו ראמוס וזה לא היה מקרה. ריאל אמנם מתיימרת לשחק העונה כדורגל יותר אטרקטיבי מזה שהנחיל לה פאביו קאפלו, אבל מעבר לבכיינות, השנאה שלה להפסד מתבטאת אצלה בעיקר בכדורגל מאוד אגרסיבי וכוחני, אותו מעדן רק קורטוב של ניצוץ מבית היוצר של רוביניו.

אחת מהתמונות הזכורות ביותר מהסופר קלאסיקו השנה, בו ניצחה ריאל את ברצלונה 0:1, היא זו של פאביו קנבארו חדור האדרנלין, גוער ברונאלדיניו העייף והמדושן, אחרי שזה שוב העדיף ליפול על הדשא במקום להילחם על הכדור. כך גם נראו 90 הדקות של המשחק כולו. האלופה לא הבריקה, אבל היא כל כך פחדה לאכזב את האוהדים שלה והיא ניצחה. הנחישות והאגרסיביות הם אלו שיביאו לריאל את האליפות העונה. הם והיכולת של איקר קסיאס, שהסטטיסטיקה מספרת שלכיוונו נבעטו יותר בעיטות מאשר לכיוונו של כל שוער אחר בליגה, כולל אלו של קבוצות התחתית. שוסטר הביא עמו את ההרגל מהקבוצות הקטנות אותן אימן, לפיו הוא מתכונן ללא מעט משחקים על פי היריבה. כך ריאל סגרה היטב כל אופציה התקפית שהייתה לברצלונה במשחק ביניהן לפני שחשבה על החלק ההתקפי שלה עצמה, כך היא ניצחה גם משחקים אחרים.

ברנד שוסטר לקח על עצמו את אחת מהמשימות הקשות ביותר בכדורגל העולמי בקיץ האחרון. הרי כמאמר הקלישאה "יותר קשה לשמור על המקום הראשון מאשר להגיע אליו". בינתיים זה הולך לו פנטסטי ומגיע לו קרדיט כרב החובל של הספינה, אבל לייחס את כל ההצלחה אליו תהיה טעות, כי את ריאל מדריד החדשה והמצליחנית בנה מבחינה רוחנית פאביו קאפלו. האווירה החיובית של השחקנים במועדון נבנתה בזמנו של האיטלקי והווינריות והאמונה העצמית הושבה באותם ניצחונות ומהפכים גדולים לאורך העונה שעברה. קאפלו לא היה המאמן המושלם עבור ריאל מדריד, רוביניו סבל תחתיו לא פעם והסנטיאגו ברנבאו לא היה מבצר, אבל הוא לקח את האליפות אחרי ארבע שנים צחיחות ובסוף העונה הוא החזיר לסנטיאגו ברנבאו את החיוך.

מצד אחד שוסטר ניגש למבחן קשה, אבל מאידך הוא נחת בקבוצה שמעליה כבר לא רובצים עננים אפלים וסטופר שבודק במשך כמה שנים היא לא זכתה באליפות. קאפלו צלח עם ריאל את ים סוף והוליך אותה במדבר עד שהגיע לארץ המובטחת – האליפות. המטלה הפסיכולוגית שלו הייתה גדולה בהרבה מזו שהוטלה על המאמן הגרמני. הוא היה זה שצריך להפיג את החשש הכבד מעוד כישלון והוא הצליח המשימה. בעולם של שחור ולבן, של אליפות או לא אליפות, הוא עבר את המשימה בקושי, אבל בהצטיינות.

שוסטר קיבל מכונה משומנת וכעת היה עליו לתת לה עוד דחיפה. ברצלונה סבלה בשנה וחצי האחרונות מההיעדרויות ממושכות של סמואל אטו ולאו מסי, על ולנסיה עברה בעונה שעברה מכת פציעות לא הגיונית וסביליה שיחקה הרבה יותר משחקים מאשר כל קבוצת צמרת אחרת בזכות הריצות הנפלאות שלה בגביע אופ"א ובקופה דל ריי. שוסטר למד את הלקח מעונשיהן של הקבוצות האחרות ובעזרת לא מעט כסף בנה סגל עשיר וטוב. כך הפציעות של רויסטון דרנתה, ווסלי סניידר וגונזאלו היגואין כמעט ולא הורגשו, כמו גם ההיעדרות של ממדו דיארה בגלל אליפות אפריקה.

הניצחון במלחמה מול ברצלונה, שבשל עיתויו הוגדר היטב בספרד כ"חג מולד לבן", נתן את האות האחרון לאופטימיות של ריאל מדריד. אם זו הייתה חבויה עד אז, הרי שלאחרי ה-0:1 הקטן-גדול הסנטיאגו ברנבאו הוצף בציפיות ענק לא רק לקראת אליפות, אלא לקראת כזו מרשימה ומלאת דומיננטיות. ריאל אמנם זכתה באליפות בשנה שעברה, אבל היום היא מצויה בשלב הבתולי של קבוצה חדשה ונרגשת. כולם בשביל אחד ואחד בשביל כולם, או למעשה בשביל הקבוצה ובשביל ההצלחות שלה. בברצלונה זה עבד ככה עד לפני שנה, אבל היום סמואל אטו ורונאלדיניו שבעים וממומרים ובוודאי לא ילחמו אחד למענו של השני.

ועדיין עולם הכדורגל הספרדי סובב על ציר מעגלי. ריאל הבריקה בעידן הגלקטיקוס הראשוני שלה, אבל בסופו קרסה. ברצלונה קינאה בהצלחה של היריבה השנואה ובנתה מודל כוכבים משלה, רק כדי להשתלט על הליגה ועל דעת הקהל העולמית. אחרי שהגיעה לפיסגה היא נמצאת היום בשלב הירידה התלולה. ריאל מגיעה במעין מעגל קסמים, בתפקיד ברצלונה מודל 2004, כדי לתפוס את מקומה.

בניגוד למנצ'סטר יונייטד, ליברפול וארסנל ואפילו מילאן, אינטר ויובנטוס, לריאל מדריד יש יריבה אחת שקוראים לה ברצלונה ולברצלונה יש יריבה אחת שקוראים לה ריאל מדריד. שלוש שנים ללא אליפות נתפסת עבור כל אחת מהן כתקופה שחורה ועכשיו תורה של הקבוצה הקטלונית להיות מספר 2. ריאל מדריד תיקח העונה אליפות בספרד כי היא יותר טובה מברצלונה בראש וברוח, אלא שעולם כמנהגו נוהג. מעניין יהיה לראות בעוד שנתיים-שלוש אם הטריות של היום לא התחלפה בריקבון, כפי שקרה לה בעבר ולברצלונה היום.