הפרדוקס הקטלוני

לאורך השנים אוהדי בארסה נהגו לא פעם לבקר בחריפות את יכולותיו של פטריק קלייברט ואפילו הראו שמחה מסוימת כאשר זה עזב את הקבוצה. ואכן, קלייברט היה אחד מהסמלים של דור המדבר של ואן-חאל/סרה-פרר/רשאק/אנטיץ' ולצד מבצעים מהממים היה נוהג בעיקר להחמיץ בצורה מסמרת שיער. מה רבה הייתה הפתעתי כשהסתבר לי שההולנדי עומד במקום הרביעי של כובשי בארסה בליגה בכל הזמנים עם 90 שערים. רק 90 שערים וכבר מקום רביעי, מוזר...

ברצלונה משחקת בליגה העליונה של ספרד מאז עונת 1929/1930, כלומר כמעט 80 שנה. לאורך השנים יצא לה שם קבוצה התקפית ופוריה ובאופן טבעי היינו מצפים שהקבוצה תתהדר בסקוררים גדולים, אלא מבט בסטטיסטיקה מגלה הפתעה: רק שני שחקנים בהיסטוריה של המועדון הצליחו לחצות את רף 100 השערים – סזאר רודריגס אלבארס (או סתם סזאר) עם 195 שערים ולדיסלאו קובאלה עם 131 שערים. שורה של שחקנים כבשו בין 80 ל-96 (מריאנו מרטין, קלייברט, באסורה, ז'וזפ אסקולה, ריבאלדו, סטויצ'קוב ורשאק), אבל איש מהם לא הגיע ל-100. הקטלונים זכו רק 9 פעמים בתואר ה"פיצ'יצ'י" (מלך השערים), לעומת 15 פעמים בתואר ה"זאמורה" (השוער המצטיין). נקודה מעניינת בהחלט.

אפשר להסביר את זה ב צורת המשחק של בארסה, התקפות מגוונות עם הרבה שחקנים וכך גם יש הרבה כובשים. אם מסתכלים על זה ככה, לא מפתיע שלא מגיעים ל-100. בנוסף, שיאנים פוטנציאליים כמו רונאלדו ורומאריו החזיקו בקבוצה בקושי עונה. מאיות פוטנציאליות היו גם לא רק לריבאלדו וסטויצ'קוב אלא גם לסימונסן וליניקר. אבל הדני היה צריך להגיע שנתיים קודם ואילו האנגלי לעזוב שלוש עונות מאוחר יותר בשביל להגיע להישג.

מה המצב במקומות אחרים בספרד? ריאל מציגה תמונה בדיוק הפוכה. יש לה 9 שחקנים שכבשו 100 ויותר שערים בליגה (ראול, קרלוס סנטיליאנה, פושקאש, פאקו חנטו, הוגו סאנצ'ז, בוטראגניו, פירי סאנצ'ס, אמאנסיו אמארו ופאיניו) ואחד שכבש 216 – אלפרדו די-סטפאנו. אגב, לראול חסרים ארבעה בשביל להצטרף למועדון ה-200. לא יפתיע גם אם ואן-ניסטלרוי יגיע ל-100 בעוד 3 עונות, אם יישאר. ה"לבנים" זכו 24 פעמים בתואר ה"פיצ'יצ'י" ו-15 פעמים בתואר ה"זאמורה", אם כי לאחרונה לפני 16 שנים. מצד שני, כשרואים את קסיאס של העונה נראה שהנאחס כנראה יישבר.

לולנסיה יש 4 חברי מועדון 100 (מונדו, קמפס, ואלדו ופרננדו), לבילבאו 2 (סארה וגורוסטיסה) ואתלטיקו מדריד גם עם 2 (גאראטה ואסקודרו). בקיצור, במדד 100 השערים בארסה נראית די צנוע, במיוחד בהשוואה ליריבה המרה שלהם ממדריד.

אגב, בהרכב הנוכחי רק סמואל אטו מתקרב ל-100 – לרשותו 68 שערים. אם יישאר, יקח לו בערך שתי עונות ללא פציעות רציניות בשביל להצטרף למועדון האקסקלוסיבי ולהפוך לאחד הכובשים הגדולים בתולדות המועדון. הרבה תלוי גם בעתידו של רייקארד, מטיבו של אטו. לא ברור אם זה שיחליף את ההולנדי יבלע בשקט את כל היציאות של הקמרוני. אסור לשכוח שבבארסה יש גם תחרות אדירה על עמדות החלוצים כשבנוסף לאטו יש שם את הנרי, מסי, קרקיץ' ודוס סנטוס.

לרונאלדיניו יש 64 שערים, אבל קשה להאמין שהוא יגיע ל-100. קשה להאמין כי נכון לעתה נראה שלא רחוק היום שבו רונאלדיניו יעזוב את בירת קטלוניה. נוסף על כך, לאחרונה רונאלדיניו פצוע הרבה וגם המשחק של בארסה לא מתנהל סביבו. מצד שני, אם רוני ירצה ויחזור לעצמו הוא בהחלט יכול להגיע ל-100. כל האחרים, כולל מסי עם 29 השערים שלו יכולים רק לחלום. קבלו את הפרדוקס הקטלוני במיטבו...