תראו מי שמחנך

אבי לוזון, יושב ראש ההתאחדות, פתח את הקדנציה עם הקריאה המפורסמת של אוהדי הכדורגל: "לא רוצים שוטרים ביציע". לוזון קיבל כנראה חוות דעת שהסבירו לו את עומק הבעיה מול לובשי המדים, המתעמרים מדי שבוע בילדים באצטדיוני ארצנו, והחליט לעשות את הספתח עם מעשה ראוי וחשוב. "אין סיבה שיעמדו שוטרים ביציע", אמר אז, "בסופו של דבר, לא יצטרכו להיות שוטרים בכלל במגרשים". אמר. חלפו אולי חודשיים עד שהמנגינות מכיוון יושב ראש מכבי פתח תקווה לשעבר הצטלצלו אחרת לגמרי.

דנה פוגץ', חברת הנהלת ההתאחדות, חזרה מטיול חקר מעמיק במגרשי הכדורגל של בריטניה וזו הייתה סיבה מספיק טובה לכנס מסיבת עיתונאים. הסיבה הרשמית: פרסום הצעת החוק לאיסור אלימות במגרשי הכדורגל. בין שלל הסעיפים הופיע אחד המציע ענישה אוטומטית למתפרעים ומקללים, ללא שיקול דעת משפטי ולפי תקנון קבוע מראש. אם הסעיפים התאצ'ריסטיים שלמדה פוגץ' באנגליה, הכוללים עונשים חמורים, ללא העמדה לדין, למקללים, לאוהדים האלימים ולאלו שיורדים לדשא ללא אישור, היו תקפים גם בעבר, ייתכן כי גם אותו לוזון היה עלול להסתבך.

יש דברים שאבי לוזון היה מעדיף שתשכחו, כשהוא נושא את דגל המלחמה באלימות, אבל אי אפשר לשכוח באלו דברים הוא הסתבך. דברים שחשוב לזכור לקראת המשחק בין בית"ר ירושלים למכבי פתח תקווה, בסיומו וודאי יחזור היו"ר לחנך את אוהדי בית"ר. האם, אחרי שתקראו את הדברים הבאים שמצאנו בארכיון, הוא ראוי לעשות זאת?

בכל פעם שצופה ניסים בכר, מנהלה המקצועי של מחלקת הנוער בבית"ר, ביושב ראש ההתאחדות מלהג על האלימות של אוהדי מעסיקתו, אולי הוא נזכר בהיתקלות ביניהם, במחזור התשיעי של עונת 91/92, אז ניהל בכר את משחקיה של צפרירים חולון. באותו שבוע פגש בכר עם קבוצתו את מכבי פתח תקווה של לוזון, אז רק כשנתיים בתפקיד. פתח תקווה ניצחה 1:2 במשחק, אבל בכר העדיף לספר בסיומו על דמות לא מוכרת שהתרוצצה על קווי המגרש. "איך שהוא ניבל את הפה", סיפר המאמן הוותיק, "הוא קילל את כל מי שרק אפשר. אני לא מכיר אותו בכלל, חשבתי שהוא אחד הסדרנים. שאלתי בסיום את דרור קשטן (מאמן פ"ת דאז, א.ס) מי זה, והוא ענה שזה יושב הראש שלו". לוזון שיכור הניצחון, אמר בסיום: "אין תופסים אדם בשעת צערו". בסיבוב הבא שוב התעמתו השניים, כשבסיום, למרות תבוסה 4:1, אומר הנסיך החדש של מלאבס: "הפסדנו לקבוצה הכי גרועה בארץ".

לוזון החל את תקופתו במכבי פתח תקווה בפתיחת שנות ה-90, ולבסוף מונה, כבן טיפוחיו של יושב הראש הקודם נחמן מנדל, ליושב ראש אחת האגודות הוותיקות במדינה. מאז הספיק לעשות ניסים ונפלאות בקבוצה, להגיע עימה לשיאים בישראל, לעשות את הטיול הנחשב באירופה ולהפוך אותה לקבוצת צמרת לכל דבר. הדבר החשוב ביותר עבור משפחת לוזון של שנות ה-90, היה ניצחון על היריבה העירונית, שבאותה תקופה גזלה את כל תשומת הלב.

עם לוזון עלתה פתח תקווה לליגה הלאומית, הראשונה דאז. "מסע הנקמה" באוחזי הפנקסים האדומים החל. אותה איבה אולי הביאה את יושב ראש ההתאחדות לעימותים עם אנשי היריבה העירונית, כשהמקרה הצורם ביותר התרחש באחד ממשחקי הדרבי של ליגת הנוער, במרץ 2005. אוהדים צעירים של הפועל פתח תקווה התגודדו בקרבת מגרשה של מכבי. המשחק היה מלווה בגידופים וקללות משני הצדדים, ובסיומו, על פי עדויות אותם צעירים, ניגש אל כמה מהם אבי לוזון בתנועות מאיימות, עד שנהדף על ידי אחד ממקורביו. "כשאבי לוזון יצא מכיוון מגרש החנייה היו שם כ-15 אוהדי פתח תקווה ואחד מהם זרק כמה מילים לעברו", סיפר אחד הצעירים, "לוזון בא אליי ושם עליי יד, ואז הגיעו בריונים המקורבים אליו, שדחפו אותי והדפו גם אותו. לאחר מכן, הוכו כמה מהאוהדים על ידי אותם בריונים". יושב ראש ההתאחדות אמר בתגובה: "אוהדי הפועל מפיצים שקרים כדי להכפיש אותי".

אותה אגרסיביות שאפיינה את לוזון כיושב ראש מכבי פתח תקווה השפיעה גם על סביבת העבודה של האורווה. דרור קשטן, מאמנה הראשון של הקבוצה בליגה הלאומית בתקופת לוזון, היה נוהג לתמוה מדוע מקלליו ומבקריו מגיעים דווקא מיציע הכבוד של מגרשו הביתי. אגב, בשל חוסר ההצלחה של קשטן להעפיל לפלייאוף העליון של אותה עונה, לא חודש חוזהו, וכך קרה גם לבא אחריו, זאביק זלצר. סביר להניח שעל זה צוחקים היום בישיבות של מאמני ההתאחדות עם יושב הראש.

יציע הכבוד, שהיה למעשה שער האוהדים המרכזי ואולי הבלעדי של הקבוצה אז, היה גם המקום שתואר על ידי רבים כ"לא נעים". לפעמים, למי שהזדמן למקום, נדמה היה כי הסדרנים ואנשי הצוות שהסתובבו במקום עשו יד אחת עם כמה מחברי ההנהלה והמקורבים והיו ממלאים את חלל אוויר היציע בניבולי פה. שחקן שרצה לעזוב, כך מספרים, היה שומע מלוזון את המשפט: "מהשורה ישחרר רק המוות, או צ'ק שמן". תמיר דניאל, כוכב הקבוצה, ויתר בעקבות דברים דומים על קריירה בקבוצה והעדיף לחורר את רשתות הקולג'ים בארה"ב. טרם עזב אמר: "לא ציפיתי ליחס הזה. שקלתי להיכנס להסגר בגלל הזלזול המתמשך וסגנון הדיבור של אבי לוזון". את עיקר האש היו סופגים השופטים. בנוסף, זכור מקרה בו מיציע הכבוד קראו "גפרור שרוף", לשחקן הפועל תל אביב בעונת הדאבל, זיו כבדה.

יום לאחר המחזור ה-13 של עונת 1993/1994 הוצגה בעיתונים תמונתו של יושב ראש מכבי פתח תקווה, מלווה בידי איש משטרה, מחוץ למגרש. בתמונות אחרות רואים כיצד לוזון מגיע כמעט עד מקום עמידתו של שופט המשחק, שוב, משום מה, מול צפרירים חולון, סוהיל דאוד. התמונות מעידות על אירוע שהתרחש במהלך המשחק, לאחר שריקת פנדל לטובת החולונים, במצב של 0:1 לפתח תקווה. שריקתו של דאוד כנראה לא מצאה חן בעיניו של לוזון. אחרת אין דרך להסביר את הריצה של יושב הראש מיציע הכבוד אל הדשא, דבר שהיה ודאי עולה לו אליבא דה לוזון מודל 2008 בסוג של עונש מודרני. דאוד סיפר כי במהלך הריצה לכיוונו, התבטא לוזון במספר "קריאות גנאי". יושב הראש אמר בסיום המשחק: "רצתי כדי לומר לגולן מלול לאיזו פינה לזנק בפנדל". קונסטנטין מרקו, כוכבה הרומני של צפרירים, החמיץ את הפנדל ומלול סיפר: "אף אחד לא ייעץ לי. זכרתי לאן מרקו בועט, הוא בעט לי בעונה שעברה". אגב, לדשא ירד לוזון עם מנהל הקבוצה. שניים הם מספיק כדי להיקרא "עדר פילים"?

עם תחילת שנות האלפיים, דאג לוזון, אולי מתוך חשיבה מושכלת לגבי עתידו המקצועי, להוריד מעט את הטון. לצערו ובעל כורחו נכנס לוזון חזרה לביב השופכין ב-2004, אז במהלך משחק מול בני יהודה, התעמת יושב ראש מכבי פתח תקווה עם אחד מאוהדי הקבוצה, במהלך המהומה החליפו השניים מהלומות ולוזון אף איבד חלק מחולצתו. בהמשך אותו מקרה מדהים וזכור, פרץ האוהד לדשא ובעט בראשו של גיא לוזון, האחיין ומאמן פתח תקווה.

איתן תבריזי, שופט ליגת העל, בוודאי זוכר כיצד התלונן על האחים עמוס ואבי לוזון בסיום המשחק מול מכבי נתניה, אז שלף לחובת פתח תקווה שלושה כרטיסים אדומים. האיש בשחור טען כי השניים איימו עליו, תחילה עמוס הנשיא לבד, לאחר מכן הצטרף אליו גם יושב הראש. אבי נקנס בעקבות המקרה ב-1,500 שקלים והורחק לחודש על תנאי מכל מילוי של תפקיד בהתאחדות לכדורגל. במקרה אחר, בסיום משחק דרבי ב-2001, התלונן השופט מאיר לוי כי לוזון התנפל עליו, דבר שעלה ליושב הראש ב-5,000 שקלים נוספים ובהרחקה לחודש נוסף.

אחת ההזדמנויות האחרונות לצפות בפעילותו של יושב הראש הסוער הייתה שוב בסיום משחק דרבי מול הפועל, בו הפסידו הלוזונים 2:1. במהלך המשחק התרחשה תקרית מוזרה, שבה נצפה מגן מכבי איסמעיל עאמר יורק על אחד מילדי מחלקת הנוער, שהיה אחראי על אספקת הכדורים. אבי לוזון, נסער מעוד משחק לוהט, הגיב בסיום למקרה עאמר ואמר: "הוא ירק בכוונה על הילד, אוהד הפועל, כי מביאי הכדורים היו איטיים". תראו מי שמחנך אותנו.