נקמה או נחמה?

משחק אחד הוקדם מהמחזור הקרוב באנגליה, בין אסטון וילה לבלקבורן, וזו הזדמנות טובה עבורינו לבחון את המפגשים האחרונים בין שתי הקבוצות, משהו שאולי ישפיע גם על ההתמודדות הקרובה ביניהן בליגה בשבת. ראשית נתחיל עם המשחק היחיד שנערך עד כה השנה בין השתיים, ובו הביסה הוילה 0:4 את בלקבורן באיווד פארק.

ג'ון קארו כבש את השער היחיד במחצית הראשונה, ועם הרחקתו של ראיין נלסן בפתיחת המחצית השנייה, הצליחה הוילה לחגוג שלוש פעמים נוספות עם שערים של גארת' בארי (פנדל), אשלי יאנג ומרלון הארווד. ממש השפלה לאור יום, משהו שבלקבורן תרצה לתקן, ומהר.

בעונה שעברה אסטון וילה ניצחה פעמיים ולא ריחמה על הרוברס. במפגש הראשון בין השתיים זה הסתיים עם ניצחון של הוילה 0:2, אחרי שערים של בארי כבש וחואן פאבלו אנג'ל. לאחר מכן הגיע ניצחון נוסף, 1:2 כשפטריק ברגר וגבריאל אגבונלאור לא התחשבו ביתרון המוקדם של בנדיקט מקארת'י בפנדל.

ניצחון הליגה האחרון של הרוברס בליגה על אסטון וילה היה בעצם ב-11 במרץ 2006, אז בלקבורן ניצחה 0:2 (שמתם לב שכל התוצאות הן מזעריות? בלי יותר מידי שערים?). אנדי טוד וקרייג בלאמי אז כבשו, והם עשו את זה אחרי שבסיבוב הראשון באותה עונה, 2005/6, הוילה ניצחה 0:1 משער של מילאן בארוש אחרי 11 דקות.

משחק הליגה האחרון בין אסטון וילה לבלקבורן שהסתיים ללא הכרעה היה לפני קצת יותר משלוש שנים, אז הקבוצות נפגשו באיווד פארק וסיימו את משחקן ב-2:2. במפגש הגומלין ניצחה הוילה 0:1 משער של נולברטו סולאנו. אתם שמים בוודאי לב לעובדה, שפרט למשחק האחרון בין שתי הקבוצות, אותו 0:4 בפתיחת העונה, הוא היחיד בסקירה עד עכשיו שבו אחת הקבוצות כובשת יותר משני שערים? הפעם האחרונה שבכל זאת אחת הקבוצות כבשה יותר משלושה שערים במפגש ביניהן הייתה לפני חמש שנים, אז הוילה חוררה את הרשת של בלקבורן שלוש פעמים וניצחה 0:3 (דאבלין כבש צמד, בארי הוסיף).

ומה הפעם? האם בלקבורן תצליח להחזיר קצת חיוך לאוהדים שלה, שראו את קבוצתם מושפלת רק במשחק האחרון? ובכלל, עם מיעוט הניצחונות על אסטון וילה, לא מגיע להם סוף סוף ניצחון? אז זהו, שמגיע אין כל כך בכדורגל, ועל פי יחסי הכוחות נראה שאין ממש סיבה ללכת עם בלקבורן, אנחנו דווקא ממליצים על אסטון וילה (משחק מספר 42, סימון 1, יחס 1.85).