וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

עכשיו כבר אי אפשר לעצור אותם

דודי כפרי

19.1.2008 / 11:10

לאחר שעמר סלע הציג את תוכנית המשחק של הפאקרס, דודי כפרי עונה לו, ומסביר למה דווקא הג'איינטס יהיו אלה שיגיעו לאריזונה

האגדה מספרת שלפני המפגש עם הפטריוטס במחזור האחרון של העונה הסדירה, טום קאפלין כינס את השחקנים שלו והקריא להם את הכתבה של אריאל גרייזס. "אתם רואים", הוא אמר מול חדר ההלבשה שהשתתק בתדהמה, "זה מה שכל אוהדי הפטריוטס בארץ הקודש אומרים עלינו".

"מאמן, אתה בטוח שתרגמו את זה נכון?", שאל אוסי יומאניורה.

"אולי זאת הלידה המתקרבת של ג' הגויאבה שבילבלה אותו?", ניסה ג'ייקובס.

רק איליי ישב בשקט, והמילים "לעשות איליי" הדהדו לו בראש. הוא הסתכל לקופלין בעיניים וסימן שהוא מבין.

"מצויין, אז אנחנו הולכים לענות להם על המגרש. נעשה את זה כמו שהניו יורק ג'איינטס באמת יודעים לעשות", סיכם קאפלין המרוצה את הדיון.

אולי זאת לא רק הכתבה של אריאל, אבל בשבועות האחרונים הג'איינטס מנצחים עם המון לב ונשמה. זה התחיל בקאמבק בשלג של בפאלו והמשיך במשחק חסר החשיבות מול ניו אינגלנד. ואז הגיע הפלייאוף ומשחק החוץ מול טמפה ביי, והשיא - בשבוע שעבר בקאובויס סטאדיום. משחק נכון, מעט טעויות, לא מוותרים ונותנים את הכל.

עשה את הדבר הנכון

המאפיין הכי חזק של ניו יורק בחודש האחרון היא ההגנה הגדולה שלה, והמהלך שהכי מאפיין את ההגנה הוא לא עוד סאק, אלא התיקול של ארון רוס, הקורנר הרוקי שנאלץ לפתוח עקב הפציעה של קווין דוקרי. המהלך הזה בוצע בתחילת הרבע השלישי, במצב של 14:14. דאלאס קיבלה את הכדור והלכה כל הדרך עד לרד-זון. בדאון הראשון מריון בארבר שוב קיבל את הכדור, ואז רוס נכנס בו בכל הכח עם הכתף. בדיוק אותה כתף בה הוא נפצע מוקדם יותר במשחק. בארבר הוא רץ קשוח שקשה להפיל, ורוס פשוט נכנס בו עם הכתף הפצועה ועצר אותו על 3 יארדים. הגנת הכחולים עצרה את שני ניסיונות הזריקה הבאים של רומו ודאלאס, והסתפקה בשער שדה, הנקודות האחרונות שלה במשחק.

ויש גם את השינוי שעבר איליי, אחרי שני משחקים, אולי מהגרועים בקריירה שלו, מול וושינגטון ובפאלו. מול וושינגטון הוא זרק 53 פעמים ורק 18 מסירות נתפסו. היה כאן חלק גדול לרסיברים שהשמיטו כדורים, אבל אחוז השלמה כזה אפילו מייקל ויק לא היה רוצה לראות רשום ליד השם שלו. שבוע אחר-כך, במשחק הקריטי בשלג של בפאלו, הוא זרק רק 15 פעמים, כאשר 7 מסירות נתפסות על ידי הרסיברים של ניו יורק ועוד שתיים על ידי הגנת בפאלו. תוסיפו 3 פאמבלים ותקבלו את סימן השאלה הענק שמרחף מעל הראש של איליי לפני משחק שלג נוסף, הפעם בטונדרה הקפואה. מצד שני, מול ניו אינגלנד כבר ראינו שחקן הרבה יותר רגוע, ובפלייאוף בכלל זו היתה חגיגה של שחקן שלוקח הרבה החלטות נכונות, ויותר חשוב, יודע מה אסור לו לעשות.

אתם יודעים מה המספרים של איליי עד עכשיו בפלייאוף? 32 מ-45 ל-348 יארד, 4 טאצ'דאונים ואף איבוד כדור. סוף-סוף מספרים נאותים. זה בולט עוד יותר אם מסתכלים מה איליי עשה בשני משחקי הפלייאוף הקודמים שלו: 26 מ-45 ל-274 יארד, שני טאצ'דאונים, ארבע חטיפות ועוד פאמבל. וכמובן, העניין הזניח - בשני המשחקים ניו יורק הפסידה.

במידה מסויימת, קצת אירוני שגם איליי וגם פארב קיבלו את אותה הוראה מהמאמן שלהם: תקחו את הזריקות הבטוחות ותנו למשחק הריצה ולהגנה לנצח. ההבדל בין התקפת ניו יורק להתקפת גרין ביי בשבוע שעבר לא היתה ההתקפה האווירית, אלא התקפת הריצה. איליי היה 12 מ-18 ל-163 יארד ו-2 טאצ'דאונים, פארב היה 18 מ-23 ל 173 יארד ו-3 טאצ'דאונים. שתי הקבוצות רצו יותר משמסרו, כשמי שעושה את ההבדל היה ריאן גרנט, שהתאושש משני פאמבלים בחמש הנגיעות הראשונות שלו בכדור, בדרך לשבירת שיא הריצה של הפאקרס. זה אותו גרנט שבילה שנה בניו יורק ועבר בטרייד תמורת בחירת סיבוב 6 לפאקרס לפני תחילת העונה, ואז אמר "למדתי מהם הרבה, בעיקר מטיקי". אאוץ'. עוד מישהו חושב שהוא מחכה להם בפינה ?

אם הגמר החלומי של כל אוהד נייטרלי הוא בין ברט פארב לטום בריידי, הגמר ההפוך יהיה המפגש בין שני הקוורטרבקים שנבחרו ואז התחלפו ב-2004, איליי מאנינג ופיליפ ריברס. באופן מעט מפתיע, כדי שזה יקרה, שתי האנדרדוגיות יצטרכו להפוך את התוצאות מהמחזור השני, אז סן דייגו הפסידה לניו אינגלנד וניו יורק הפסידה לגרין ביי. הסיכויים של סן דייגו באמת קלושים, אבל לכחולים מניו יורק יש סיכוי לא רע לפגוש שוב את הפטריוטס, והפעם במשחק שבאמת יקבע מי יסיים עונה מושלמת.

הכל תלוי בשלושת הגדולים

כדי שזה יקרה, הג'איינטס צריכים להחליט החלטה קריטית בהגנה: האם ללכת על כל הקופה, או להוריד שחקן אחורה שיעזור להגנה האווירית. כל זה בידיעה שלתקוף את פארב, במיוחד העונה, זה דבר לא פשוט. סיאטל יודעת ללחוץ את הקוורטרבק מצויין, אבל בשבוע שעבר היא כמעט לא הצליחה להגיע לפארב, וגם כשהצליחה, הוא לרוב ידע להתחמק, בדרך-כלל תוך כדי שיחרור עוד מסירה מוצלחת. אחד המהלכים המדהימים נרשם בסיום הרבע השני, כשהוא כבר היה בידיים של שחקן הגנה ועוד אחד שסוגר את הפינה. הוא השתחרר, לקח 3 צעדים, ותוך כדי נפילה שיחרר מסירה ענקית.

אז סטרהאן, יומאניורה וטאק כבר יודעים שלא יהיה קל להגיע אל פארב. מצד שני, הם גם יודעים שאם ישאירו לו מספיק זמן, הוא יוכל לחגוג על החוליה האחורית הפצועה שלהם. דוקרי בוודאות לא ישחק, גם אם מדיסון ישחק הוא לא יהיה בשיא המהירות ולרוס יש, כאמור, כתף פגועה. פתרון החירום, אחרי הפציעה של רוס בשבוע שעבר, היה להעלות את ג'פרי פופ, שפתח את העונה בקבוצת האימונים לצד וובסטר ומקוורטס המחליפים. זה הספיק, כי השביעייה הקדמית הגבירה את הלחץ עוד ועוד, עד שקו ההתקפה של טוני רומו נפרץ. הג'איינטס מאד מקווים שמדיסון יוכל לעלות בתור ניקל ולספק מהנסיון והיכולת שלו, אבל בשורה התחתונה הכל נופל על היכולת של שלושת הגדולים להגיע לברט פארב. איך בכל זאת עושים את זה ?

כמו המשחק הקודם בלמבו, גם זה ייערך בכפור, עם רוחות ושלג. אנחנו כבר יודעים שפארב יודע למסור בתנאים כאלה, ואנחנו גם יודעים שהילדים של גרין ביי השתחררו מהלחץ של הפלייאוף בשבוע שעבר. למעשה, גרין ביי תנסה להחיל את אותה תוכנית פעולה כמו זאת של שעבר שעבר, אולי קצת יותר באגרסיביות כדי לנצל את הקו האחורי של ניו יורק: שילוב של ריצה ומסירה, הרבה הרכבים של 3-4 רסיברים, שימתחו את ההגנה ויעזרו למצוא חורים בכיסוי, ופשוט לתת לקו ההתקפה לעשות את העבודה המצויינת שהוא עושה כל העונה.התשובה שניו יורק תצטרך לתת היא בתיקולים חזקים וניצול הזדמנויות.

לגרנט אולי תהיה אקסטרה מוטיבציה, אבל הוא לא יותר חזק בנקודת התקיפה מאשר מריון בארבר, כך שהענקים צריכים להיות מסוגלים לעצור אותו ולא לתת לו לפרוץ לריצות ארוכות. כשגרין ביי תעלה עם הרכבים שינסו לפרוס את המגרש, הם ינסו לנצל את זה כדי ליצור לחץ מוגבר על פארב. אחד הדברים שהג'איינטס מתמחים בו הוא להעמיס צד אחד של קו ההגנה ולתקוף משם. אם הליינבקרים שלהם יצליחו להסוות את זה מפארב, שבאמת כבר ראה הכל, הם יצליחו למנוע מגרין ביי לפתח את משחק ההתקפה כמו שהיא רוצה.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

פריצות הדרך, הטיפולים ומה צופן העתיד? כל מה שצריך לדעת על סוכרת

בשיתוף סאנופי

תתעורר, פלקס

גם בהתקפה החלק החזק יצטרך לחפות ולעשות אקסטרה מאמצים כדי להגן על החלק החלש, והכוונה כמובן לג'ייקובס ובראדשו, שיצטרכו להמשיך לתת לאיליי לקחת רק את הזריקות שהוא רוצה. הבעיה היא שכדי שזה יקרה בצורה יעילה, איליי צריך למנוע מהשחקן עם השם הגאוני אטארי ביגבי להצטרף כשחקן 8 בתוך הקופסה. כל עוד גרין ביי לא תפחד מהיד של איליי, היא תעלה עוד סייפטי להגן נגד הריצה.

למזלם של הניו יורקרים, אמאני טומר העלה את הרמה שלו בשתי דרגות, והרוקי סטיב סמית (הילד ממלכת הקואלות, לא הרסיבר הוותיק של קרוליינה) התאושש מפציעה שהשביתה אותו כמעט כל העונה, ומראה ידיים בטוחות מאד, סוף-סוף עוד תופס מאז הפציעה של שוקי. אם גם פלקסיקו יצליח סוף-סוף להציג חלק מהיכולת האמיתית שלו, דבר שהוא לא נוהג לעשות אחרי נובמבר ובטח לא במקומות קרים, הסיכויים של איליי ושל כל ניו יורק יעלו בצורה משמעותית.

עד שזה יקרה, מרכז ההגנה של גרין ביי צפוי להיות מאד צפוף. קו ההתקפה של הג'איינטס יצליח לפתוח חורים לריצה, אבל החורים הללו ייסגרו במהירות, מה שאומר שג'ייקובס יצטרך להוריד את הכתפיים כלפי מטה ופשוט להצליח להוריד את השחקן הראשון שינסה לתקל אותו, ולטחון כמה שיותר יארדים ואת השעון. שילוב טוב בינו לבין בראדשו יביא לדרייבים ארוכים בקור, שגם יעייפו את ההגנה וגם יוציאו מהקצב את שחקני ההתקפה שקופאים על הקווים.

עוד יתרון של ניו יורק הוא בקבוצות המיוחדות. בשבוע שעבר החזרת פאנט של מקווארטרס השאירה את איליי בעמדה נוחה בדרך להשגת הטאצ'דאון המנצח. הוא, דיקסון ובראדשו צריכים להמשיך עם העבודה הטובה ולתת להתקפה מגרש יותר קצר. קבוצות מיוחדות זה מוטיבציה ומלחמה, שני מצרכים שיש לקבוצה האובר-אצ'יברית של ניו יורק בשפע.

זה יהיה מאד קשה לג'איינטס, אבל בעצם, מה כן בא להם בקלות? הם יגררו את גרין ביי למשחק צמוד עם סקור לא גבוה, וגרין ביי תפסיד בפעם השלישית בהיסטוריה שלה במשחק ביתי בפלייאוף.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully