בכל הליגות האירופיות (כולל הליגה שלנו) בוכים עכשיו על עזיבתם של השחקנים האפריקאים לחודש. מסורתית, הנפגעת העיקרית היא הליגה הצרפתית, בה משחקים שחקנים אפריקנים רבים. צרפת, כידוע, היא יעד הגירה מועדף לבני ארצות רבות באפריקה השחורה וכן יש בה קהילות מהגרים גדולות, שרבים מהכדורגלנים בני הקהילות הללו בוחרים לייצג את ארץ אבותיהם ברמה הבינלאומית. שימו לב למספרים: 44 שחקנים מהליגה הצרפתית יצאו לאליפות, תוך שהם מייצגים את כל קבוצות הליגה, להוציא את פ.ס.ז'., מונאקו ולוריין.
יש מאמנים שלוקחים את המצב כמשהו שלא ניתן להימנע ממנו. "זה משהו שידענו עליו מראש. זו לא פציעה שמגיעה בהפתעה", טוען מאמן סגנית המוליכה נאנסי, פאבלו קוראה. אחרים מסרבים להשלים עם רוע הגזירה. את המחנה הפעם מוביל מאמן ניס, פרדריק אנטונטי, שמצטרף לעמיתיו מאנגליה וספרד ודורש את שינוי המועד שבו מתקיימת האליפות: "אני מבין שזהו טורניר חשוב לאפריקה ולשחקנים האפריקאים, אבל הבעיה קשה מאוד והיא נוצרת כל שנתיים".
כעסו של אנטונטי אינו מקרי. ניס איבדה את המספר הגבוה ביותר של השחקנים מבין כל קבוצות הליגה חמישה, ביניהם שחקני הרכב משמעותיים כמו באקארי קונה (חוף השנהב), אפאם (ניגריה), ודיאקיטה (מאלי). אגב, ניס הסתדרה לא רע במשחקה הראשון ללא האפריקאים בליגה וניצחה בחוץ את שטרסבורג, אבל החשש העתידי שלה מובן לגמרי.
בעיות רציניות יש גם בלה-מאן, שהפתיעה בסיבוב הראשון ונמצאת במקום החמישי. הקבוצה איבדה את ז'רביניו ורומריקה לנבחרת חוף השנהב, את ססניון לבנין ואת קמארה לגיניאה כולם שחקני הרכב קבועים עם לפחות 16 הופעות באחד עשר הפותחים.
מארסיי, למשל, נותרה ללא הכובש המצטיין שלה ניאנג (סנגל), מה שמקבע את רצונו של המאמן גרטס לשחק עם חלוץ אחד ולא שניים. פרט אליו נסעו לאליפות המגן השמאלי טייוו (ניגריה), והקשרים מבאמי (קמרון) ואיו (גאנה). האחרון שיחק אמנם רק בשבעה משחקים, בחמישה מהם כמחליף, אבל גרטס בונה על בנו של עבדי פלה ותחת שרביטו הגנאי משחק יותר. מארסיי גם צריכה להודות למזל שאלג'יריה לא עלתה במפתיע לאליפות (זיאני ואראש) ומאמני הנבחרות לא זימנו את אורומה (ניגריה), אקאלה (חוף השנהב) ונ'דיאיה (סנגל). אין מה לומר, יש למארסיי כמות נכבדת של אפריקנים.
הפקטור האפריקני
עוד קבוצה שאיבדה ארבעה שחקנים היא נאנסי. המאמן פאבלו קוראה צריך לייחל לכישלונה של נבחרת מרוקו, בה מופיעים שלושה משחקני המועדון: חאדג'י, קרטיין וזרקה. הרביעי הוא הקמרוני נגמו. סט. אטיין איבדה שלושה וזה פירורים יחסית למה שקרה לה לפני שנתיים אז היא איבדה שבעה שחקנים לטובת אליפות אפריקה. למרות זאת, היעדרותו של החלוץ המרכזי פסקל פיינדונו (גינאה) משמעותית ביותר. גם לקשר בייאל סאל מסנגל יש מקום קבוע בהרכב הקבוצה. יש גם את טיינה, מחוף השנהב, אבל הוא בינתיים לא מצא את מקומו ב-11.
גם לאנס נאלצה להיפרד משחקניה המובילים, מה שמחמיר עוד יותר את מצבה הקשה בטבלה. האבידות כוללות את הכובש המצטיין ארונה דינדאן (חוף השנהב) ואת הבלם ארונה קוליבאלי (מאלי). "הכדורגל הצרפתי ייחלש מאוד ללא האפריקאים", אמר השבוע בראיון ל"ל'אקיפ" מאמן טולוז אלי בופ, ששולח לאליפות שלושה נציגים: אמאנה (קמרון), מנסארה (גיניאה) ודוס-סאנטוס (טוניסיה). הוא כמעט שלח לשם גם את קונסטאן, שביקש לשחק בנבחרת גיניאה, שם נולדה אמו, אבל נתקל בחומת פיפ"א, שסירבה לאשר את אזרחותו החדשה.
ליל קיבלה שתי מכות חזקות כשאיבדה את השוער הפותח טוני סילבה (סנגל) והקשר המרכזי ז'אן-אלן מקון (קמרון). ישנו גם החלוץ יולה מגיניאה, אבל הוא ממעט לעלות למגרש לאחרונה. ראן איבדה את הבלם מנסה (גאנה) והמגן מ'ביאה (קמרון), שניהם מההרכב הראשון. גם רוגה מבנין, שבינתיים לא שיחק אפילו פעם אחת עבור המועדון, ייצא לאליפות. אגב, ההיעדרות הכפולה לא הפריעה לראן לנצח בשבת האחרונה את מארסיי.
לכם אולי זה נראה זניח, אבל בצרפת זוכרים היטב מה אליפות אפריקה יכולה לחולל. ב-2002 לאנס הובילה את הליגה יותר מחצי עונה, הוליכה כבר ב-9 נקודות מעל ליון ונראתה בדרך לאליפות בטוחה. אחרי אליפות אפריקה כוכבי הקבוצה העייפים החלו לזייף וליון עקפה את לאנס ממש על קו הסיום. הפקטור האפריקני יהיה משמעותי גם הפעם וגם לטווח הארוך. כך שלא הכל מסתיים בגמר באקרה.