השורד

פתיחת העונה שעברה נראתה כמו התגשמות כל הנבואות השחורות עבור דן שמיר והפועל ירושלים. רצף ההפסדים בליגה ובאירופה, התפוקה הנמוכה של הזרים החדשים והמרמור ההולך וגובר בין שחקני הקבוצה שהגיע עד לדפי העיתונים איימו לעצור את הקריירה של המאמן הצעיר עוד בתחילת הדרך. אלא שאז הגיעה פגרת חג המולד, והמומנטום החיובי, שנשא את דמותו של טרנס מוריס, כמעט וסחף את ירושלים לדאבל היסטורי.

גם העונה הנוכחית החלה בצורה דומה ובדפוסי התנהלות זהים, אבל אפילו האופטימיים שבאוהדי ירושלים לא מצליחים לחזות את המהלך שיהפוך על פניו את המומנטום השלילי של האדומים. אלא שגם התבוסה הגדולה בתולדות הקבוצה, וההפסד הביתי לאשקלון ששבר את מיתוס המבצר הביתי בו התנחמו האדומים עד הנה, לא הצליחו להביא ליותר מעוד שיחרור סמנטי של זר כושל. בירושלים, זו שתמיד התהדרה בקהל נעים וסבלני ובהנהלה מקצצת ראשים, אין מי שמעז אפילו להוציא בת קול כלפי האיש שאמון על הקונצרט המזייף – המאמן דן שמיר.

הפועל ירושלים היתה אלופת החלפות המאמנים בעשור האחרון, כשגם הגעה להישגים היסטוריים לא מנעה מהאדומים להיפרד ממאמנים בעלי שם כמו פיני גרשון, יורם חרוש ואפי בירנבוים, או לנענע את האדמה עליה עמדו שרון דרוקר או ארז אדלשטיין. אלא שהפעם, ההנהלה בראשות דני קליין לא משמיעה אפילו שבריר של ביקורת כלפי האיש על הקווים.

"ירושלים זה המקום שהכי קשה להבין בו מי נגד מי. פועלים שם בעיקר על רגשות", מתאר בכיר בכדורסל הישראלי את הנהלת הקבוצה, שבניגוד למנהגה בעבר מגוננת בחירוף נפש על המאמן שלה. "בירושלים כל דבר שנעשה הוא מגמתי, כשרצו להדליף הדליפו, וההתנהלות של השבועות האחרונים מוכיחה שהם מנסים להוציא את שמיר הכי נקי שאפשר".

אמיר הוכברג, בעבר עיתונאי שסיקר את הפועל ירושלים והיום אוהד הקבוצה ומנכ"ל הפועל קטמון בכדורגל, דווקא משבח את שינוי הגישה. "אחרי כל כך הרבה טלטלות בעמדת המאמן, דני קליין הגיע למסקנה, בחשיבה נכונה ומאוחרת, שזעזועים בעמדת המאמן לא יביאו פתרונות ולא יוסיפו לתדמית. היתרון של דן שמיר הוא בקרדיט הגדול שלו על סיום העונה שעברה, ואולי מאמינים בהנהלה שהמהפך של אמצע העונה שעברה יכול לחזור על עצמו. אנשים עשו השנה הרבה טעויות בירושלים, אבל שמיר חי על העונה שעברה ועל כך שרק לפני שבוע ירושלים עברה את בני השרון בגביע. חוץ מזה, הוא נחשב מאמן תוצרת בית וגם פה יש לו נקודות זכות שאחרים לא מקבלים".

אחד מאוהדיה הוותיקים של ירושלים, שסרב להזדהות בשמו, מסכים: "אי אפשר לבקר את הנהלת ירושלים גם על כך שהם מעיפים מאמן כל שנה ואין להם סבלנות, אבל גם כשהם סבלניים עם מאמן צעיר שייתכן שיעשה טעויות. זה צעד של התבגרות מצד ההנהלה, ואי אפשר לשחק את המשחק הזה משני הצדדים".

מינויו של שמיר למאמן הפועל ירושלים הגיע בקיץ הקודם בהפתעה גמורה. בהנהלה האדומה עוד השתעשעו יום קודם עם התקשורת לגבי מועמדותו לתפקיד של עודד קטש, אז בגליל, אלא שהאיש שנכנס לנעליים היוקרתיות היה המאמן חסר הניסיון, שגדל במחלקת הנוער ושב הביתה משלוש שנות התלמדות תחת פיני גרשון ודיוויד בלאט במכבי תל אביב.

שמיר סומן כבר בגיל צעיר כגאון כדורסל, והשילוב של ידע נרחב ומוסר עבודה עם כריזמטיות גבוהה פילס עבורו את הדרך, הפך אותו כבר בגיל 25 לעוזר מאמן נבחרת הקדטים, וגרם לו לדחוק הצידה בקלילות את עוזר המאמן הבכיר ממנו, גם בירושלים וגם במכבי תל אביב. מנגד, בעולם הכדורסל מספרים על אדם קשוח ודוגמטי, שרגישות ופתיחות אינם מאפיינים בולטים בארגז הכלים המנטאלי שלו. שמיר, שמסנוור בקלות רבה כל כך את ההנהלות תחתן עבד, לא זוכה לאותה הצלחה גם בקרב שחקניו, מה שלא פוגע במעמדו.

"לדן שמיר יש כוח לשכנע אנשים", מתאר הבכיר. "כשהוא מדבר איתך הוא נשמע הגיוני להפליא, שקול, כאילו הוא יודע בדיוק מה שהוא אומר, וגם למי שלא מכיר אותו זה נשמע הכי הגיוני בעולם". מקורביו של שמיר מתארים את הכישלון בבחירת הזרים כ"דברים שקורים", ואת אירועי השבוע האחרון כ"תקלות בדרך". הגישה הזו בולטת גם בקרב ההנהלה האדומה, ומפתיע מכך – גם ביציעים.

"לא היה מאמן שדיבר בכזה יושר, כנות ופתיחות עם האוהדים, כולל כאלה שהטיחו בו ביקורת בפנים", אומר האוהד, שמסביר כיצד נפל גם הקהל האדום ברשתו של שמיר. "הוא מאוד בטוח בעצמו וזה גם החיסרון שלו, זה בעייתי אבל זו לא התנשאות. הקהל של ירושלים הכי סבלני שיש לגביו".

"בעונה שעברה שמיר הצליח לרכוש את אמונם של 98 אחוזים מיושבי מלחה בגלל השתפרות מדהימה שהגיעה לשיא בגמר הפיינל פור. אחרי הרבה שנים שהסתובבו פה נחשים שאי אפשר היה לסמוך עליהם, בא מאמן שמתעסק רק בכדורסל ולא בשום דבר מעבר לזה", קובע האוהד. "אנחנו רק מקווים שהוא לא יברח למכבי יומיים אחרי הסטאז'".

בירושלים הסבלנות מנצחת בינתיים, אולי בגלל האמונה שהמהפך של העונה שעברה יקרה גם הפעם. אלא שהשבוע האחרון, שכלל מפלה בלתי נתפסת באירופה והפסד ליגה ראשון במלחה ועוד לקבוצת תחתית, יכול לגרום לסדקים במגמה.

בינתיים, לפחות כלפי חוץ, מעמדו של שמיר בירושלים יציב לחלוטין. "קשה לדעת כמה תמיכה באמת קיימת ומה מתבשל מאחורי הקלעים", אומר הבכיר. "אולי בירושלים מחפשים אלטרנטיבה לשמיר ואין להם, ואז הם מראים שהם תומכים בו? הרי מה יעזור להם אם הם יגידו שהם לא תומכים בו? חוץ מזה, בכדורסל בארץ משחק אחד משנה הכל, כמו שקרה עם מכבי וגם פה זה יכול לקרות".

"מבחינת האוהדים שמיר צריך להישאר כאן 10 שנים", מצהיר האוהד, שמגדיר את הגיבוי למאמן כ"המהלך הנכון היחיד שעשתה ההנהלה בשנים האחרונות". "אני לא מוריד מאחריותו של שמיר למצב. הוא אמנם נכשל כישלון חרוץ אבל צריך לתת לו זמן ללמוד. רואים אצלו בסך-הכל עקומת למידה חיובית, אבל הוא חייב לעשות בדק בית לגבי אופן בחירת הזרים ולהפסיק להמר. אם גם בשנה הבאה הוא ייכשל עם הזרים שם תתחיל הבעיה, ותהיה פחות סבלנות כלפיו".

אלא שהסבלנות כלפי המאמן, לפחות מכיוון היציעים, עלולה להסתיים עוד לפני העונה הבאה, זאת למרות שגם אוהדי ירושלים טרם התחילו לחשוב בקול רם על אלטרנטיבות. בינתיים. "אני חושב שמתישהו הרזרבות ששמיר חי מהן ייגמרו", מסכם הוכברג. "אי העפלה לשלב הבא ביול"ב ולגמר הגביע יהיו כישלון גדול שיכול לשנות את דעת הקהל, אבל בכל מקרה, היום בו דן שמיר ילך הביתה לא כל כך קרוב".