כרטיס פראי במיוחד

רבים נוטים לזלזל ביכולתן של קבוצות הוויילד קארד לזכות בכל הקופה, ואכן ברוב המקרים הקבוצות הללו לא זוכות. אין הדבר אומר, כי ניתן לשלול את סיכוייהם: מאז שקיים, החל מעונת 1990, המבנה הנוכחי עם ארבע קבוצות בשלב הפלייאוף המוקדם, שלוש מתוכן זכו בסופרבול. מדובר בברונקוס ב-1997, ברייבנס ב-2000 ובסטילרס ב-2005. הכתבה הנוכחית לא מתכוונת ללכת עד כדי כך רחוק ולבחון את סיכויי הזכיה של הקבוצות שעלו העונה משלב זה, אל,א בתור התחלה, תדון בדרכים האפשריות, שבאמצעותן הן תוכלנה לעבור את משחקי סוף השבוע הקרוב.

לכאורה, אין שום סיבה שההתקפה של הג'איינטס לא תשיג לפחות את אותה כמות הנקודות (24) והיארדים (277) שהשיגה במפגש מול טמפה. ההגנה של הקאובויס ממוקמת שבעה מקומות מתחת להגנה של טמפה. בנוסף לכך, בשני המשחקים בעונה הסדירה ההתקפה של הג'איינטס הסתדרה בצורה לא רעה בכלל מול דאלאס: 438 יארד במשחק הראשון ו-35 נקודות במשחק החוץ, 300 יארד ו-20 נקודות במשחק הבית.

הג'איינטס חייבים לקחת בחשבון, כי האול-פרו טייט אנד ג'רמי שוקי לא יוכל להשתתף במשחק הקרוב, והסנטר הפותח שון או'הרה, אשר נוכחותו כה חשובה בהתמודדות עם הנוז תאקל במערך 3-4, לא יהיה במלוא הכושר גם אם ישחק. בנוסף, יש לזכור שלהתקפת הריצה של הג'איינטס היתה מצ'-אפ נוח מאוד מול המערך טמפה-2 של הבאקנירס, מה שלא צפוי לה מול הגנת הריצה של הקאובויס, שממוקמת במקום השישי בליגה. אף על פי כן, במידה שאיליי לא ייקח סיכונים מיותרים וידייק במסירותיו הקצרות, כפי שעשה נגד טמפה ביי וכפי שנדרש מקוורטרבק בהתקפה שמתבססת על ריצה, הג'איינטס יוכלו להניע את השרשראות בצורה מספיק יעילה מול הקו האחורי הכבד והאיטי של הקאובויס.

במידה שאיליי יהיה יציב ויעשה את המפורט לעיל (אם לא – אין צורך להמשיך ולקרוא את חלקו השני של הפרק), המשחק יוכרע במצ'-אפ של הגנת הענקים מול התקפת הבוקרים. ההגנה הניו יורקית נחלה כשלון צורב בשני המשחקים מול דאלאס בעונה הסדירה – 801 יארד ו-76 נקודות בסך הכללי. הדבר לא בהכרח מפתיע – להתקפה של דאלאס יש כלים רבים ומגוונים וקו התקפה מעולה, לא לחינם היא במקום השלישי בליגה. אם הג'איינטס רוצים שיהיה להם סיכוי במשחק, הגנתם לא תוכל לאפשר להתקפה של דאלאס להשיג עליהם יותר מ-20 נקודות. כיצד אפשרי הדבר?

הג'איינטס ייאלצו לעשות את מה שלא עשו עד היום – לשים שמירה כפולה על טרל אואנס בכל מקום על המגרש (אל תתמלאו בתקוות אוהדי הג'איינטס היקרים, הוא ישחק גם עם רגל אחת). האיגלס עשו זאת במשחקם בדאלאס, וזה מאוד עזר להם להגביל את ההתקפה של הקאובויס לשש נקודות בלבד. בנוסף, האיגלס שיתקו את משחק הריצה של הקוובויס, ובעזרת הבליצים המגוונים מנעו מטוני רומו לצאת מהפוקט ולהרוויח זמן אקסטרה עבור התופסים, מה שהשאיר לו את ג'ייסון וויטן בתור אופציית המסירה היחידה.

להגנת האיגלס היה יתרון על פני הגנת הג'איינטס: הם לא היו צריכים להתמודד עם טרי גלן, אשר בלעדיו אין להתקפה של דאלאס את מימד האיום בעומק המגרש. לצערם של הענקים, גלן הולך לחזור להרכב אחרי היעדרות ממושכת בשל פציעה דווקא נגדם. כלומר, הג'איינטס צריכים לקחת הימור – לא להביא עזרה על גלן, לשמור אותו באחד על אחד (רצוי עם קווין דוקרי, הקורנר המהיר ביותר בהרכבם), ולקוות שהפס-ראש המעולה שלהם ימנע מרומו להרוויח זמן שיאפשר לגלן להגיע לעומק ולהתפנות למסירה. אם הפאס ראש יעשה את העבודה בתחום הזה, הסייפטי החופשי יוכל לשים עין על וויטן ולעזור לליינבקרים להתמודד איתו בכיסוי כנגד המסירות הקצרות והמהירות. הדבר עשוי להגביל עוד יותר את התקפת המסירה של הקאובויס, ולהכריח אותם לנסות ולנצח באמצעות משחק הריצה, אשר בתחום הזה הגנת הג'איינטס מאוד טובה – 3.8 יארד בממוצע לנשיאה, מקום רביעי בליגה.

לטעמי, סן דייגו היא הקבוצה שיש לה הכי פחות סיכוים לחולל הפתעה בסוף השבוע הקרוב. מבחינתה המשחק יוכרע בהתקפה. הגנת הקבוצה ספגה 6 נקודות בלבד נגד טנסי במשחק הקודם, אך יש לזכור כי המשחק המדובר נערך בביתה, בזמן שמולה התמודדה התקפה יחסית חד ממדית וחסרת אמצעים. בחוץ מול פייטון מאנינג וחבריו זה הולך להיות סיפור שונה לחלוטין.

גם המשחק המוקדם בין אינדי לסן דייגו בשבוע העשירי של העונה הסדירה אינו מהווה כל אינדיקציה לגבי מה שהולך לקרות הפעם. באותו משחק מאנינג, ששיחק ללא התאקל השמאלי הפותח, ללא התופס הראשון וללא הטייט אנד הבכיר, הציג משחק רע במיוחד, במהלכו קבע שיא אישי של 6 חטיפות. עם כל הכבוד להגנת המסירה של סן דייגו, אשר שחקניה חטפו במהלך העונה 30 מסירות (מס' 1 בליגה), למאנינג לא תקרה תקלה דומה במשחק הקרוב. לא פחות חשוב להזכיר, כי הפעם גם טוני אוגו, גם דאלאס קלארק, ואולי אף מרווין הריסון יעלו למגרש בהרכב הפותח. אם לא יקרה שום דבר יוצא דופן, נגד מיטב שחקני ההתקפה של הקולטס, שבנוסף לכל עוד נחים מזה כבר שבוע שלישי, ההגנה של הצ'ארג'רס, הממוקמת אך ורק במקום 14 בליגה ביארדים למשחק, יכולה לעשות שמיניות באוויר ב-RCA, אך זה לא יעזור לה להימנע מספיגה של 25-27 נקודות לפחות. יש לזכור, שאפילו באותו משחק הזוי בשבוע העשירי היא קבלה 21 נקודות, ורק החטאה של וינטיירי מ-29 יארד דקה שלושים וארבע לסיום מנעה את ההפסד של הצ'ארג'רס.

אי לכך ובהתאם לזאת, ההתקפה של הקבוצה תצטרך להתעלות על עצמה ולהבקיע בסביבות ה-30 נקודות במשחק הקרוב, בכדי שלסן דייגו יהיה סיכוי כלשהו. על מנת שזה יקרה, שני תנאים חייבים להתקיים: אחד, פיליפ ריוורס חייב, לפתע, להפוך לקוורטרבק שמתאים לרמה של ה-NFL; השני הוא שאנטוניו גייטס, אשר השתתפותו במשחק הינה תחת סימן שאלה גדול, חייב לחולל נס רפואי ולעלות על המגרש בשיא כושרו. ברור, כי 17 נקודות שהתקפת הצ'רג'רס שמה על הלוח מול טנסי לא יספיקו מול אינדי, לה יש הגנה טובה אף יותר מזו של הטייטנס גם מבחינת יארדים וגם מבחינת נקודות. ריוורס חייב להיות מוכן לכך שהקולטס ישחקו עם שמונה שחקנים בקופסה בשלבים רבים של המשחק, בכדי למנוע מטומלינסון לבוא לידי ביטוי. כדי לשבש לקולטס את התוכנית הזאת, ריוורס יהיה חייב לקרוא את הבליצים ולדייק באופן עקבי במסירות לתופסים שלו, שיישמרו לרוב באחד על אחד. יש לציין, כי ההגנה של הקולטס מתבססת בעיקר על המהירות, בזמן שיכולת ההתמודדות עם הגנה מהירה לא ממש בלטה אצל ריוורס עד כה. תורידו את אנטוניו גייטס, וההתקפה של סן דייגו עלולה לקרוס קריסה מוחלטת, בהיעדר המטרה הקרובה והבטוחה ביותר של ריוורס במשחק המסירה.

המשחק מבחינת הג'אגוארס תלוי בתפקודם בתוך הרד זון משני צידי הכדור. בהגנה יש ליגוארים מצ'-אפ רע במיוחד מול התקפת ניו אינגלנד (לא ששאר קבוצות הליגה "חגגו" מולם, אבל "השמיכה" של הג'אגוארס הינה קצרה במיוחד). הכלים שיש לטום בריידי במשחק המסירה יחייבו את חבילת הניקל של הגנת ג'קסונוויל להישאר על המגרש ברוב שלבי המשחק. אותה חבילה תצטרך למנוע בכל מחיר מהלכי מסירה גדולים מצד בריידי ושות'. כלומר, שני הסייפטי של הקבוצה יישארו כמעט תמיד בעומק ההגנה, בזמן שצוות המאמנים של ג'אגס יהיה חייב להנדס בליצים מפתיעים, אותם ההגנה הקדמית של הקבוצה תצטרך להביא לידי מימוש בצורה מושלמת.

הגנה מסוג זה נחלה הצלחה יחסית לא מעטה נגד הפטריוטס כשהנ"ל שחקו, בין היתר, מול האיגלס ומול הג'איינטס במהלך העונה הסדירה. ברור, כי הגנה מסוג זה פותחת את אמצע המגרש לווס וולקר ובנג'מין ווטסון, ותהיה פגיעה למהלכי ריצה (במידה ויוחלט בשלב כזה או אחר כן לתת את הכדור ללורנס מארוני). אולם מבחינת ג'קסונוויל זה הרע במיעוטו, הם לא יכולים לאפשר לפאטס לעשות עליהם נקודות מהירות ולגמור את המשחק בשלב מוקדם. לכן המטרה של הג'אגוארס הינה, אם כך, להאט את המשחק ולהכריח את בריידי לשחק "Small Ball", כלומר להתקדם ע"י מהלכי ריצה ומסירות קצרות בלבד. כתוצאה מכך, ההתקפה של הפטריוטס תטייל לה דרייבים ארוכים עד הרד-זון, שם כבר הג'אגוארס יהיו חייבים לעצור אותם ולהכריח לבעוט שערי שדה.

הבעיה היא שהגנת היגוארים איננה מצטיינת כלל ברד זון – היא מאפשרת ליריבותיה 55.6 אחוז של טאצ'דאונים העונה, מקום 23 בליגה. מנגד ניצבת ההתקפה מס' 2 בליגה מהבחינה הזאת – עם 69.4 אחוז. אין מנוס, זה הנתון שיכריע מבחינת הגנת הג'אגס ויקבע במידה רבה את תוצאת המשחק כולו – הם יהיו חייבים להתעלות על עצמם בתחום המדובר, אחרת הם אבודים.

המצ'-אפ של התקפת של הג'אגס מול הגנת הפטריוטס נראה מבחינתם טוב הרבה יותר. הגנת הריצה של ניו אנגלנד סופגת 4.4 יארד בממוצע למהלך (מקום 28 בליגה), הנתון שלא מפחיד אף אחד, ובמיוחד לא את התקפת הריצה של ג'קסונוויל, הממוקמת במקום השלישי עם 4.6 יארד למהלך. לכן אין שום סיבה שההתקפה של היגוארים לא תטייל גם היא לאורך המגרש, ותשיג את המטרה החשובה ביותר מבחינת תוכנית המשחק נגד הפטריוטס בכלל – לעשות דרייבים ארוכים ככל האפשר, וע"י כך למנוע את הכדור מבריידי וחבריו לצוות ההתקפה. סביר מאוד להניח, כי הפטריוטס יעלו סייפטי למעלה ויחכו למוריס ג'ונס דרו ולפרד טיילור עם שמונה שחקנים. במקרה כזה, לא צריכה להיות לדייויד גרארד שום בעיה לטחון את אמצע ההגנה של ניו אינגלנד במסירות קצרות, שלא לדבר על היכולת שלו להשיג יארדים בריצה. להזכירכם, גרארד משלים 74.4 אחוז ממסירותיו הקצרות, אותן הפטריוטס לא יוכלו לעצור עקב חוסר מהירות של שחקני הכיסוי, במיוחד בעמדות הליינבקר והסייפטי (ראו את המקרה של איי. ג'יי. פילי והתקפת האיגלס, שלמעט החטיפות עשו ככל העולה על רוחם מול הגנת המסירה של הפאטס, מה שהתבטא ב-345 יארד). כתוצאה מהמפורט לעיל, גם שחקני ההתקפה של הג'אגוארס עשויים להגיע לרד זון בתדירות יחסית גבוהה, מה שלא יעזור להם אם הם לא ייצאו משם עם טאצ'דאונים.

מצבה של ג'קסונוויל בתחום הזה הוא דווקא לא רע – ב-56.9 אחוז מהמקרים (מקום תשיעי) היא כן מצליחה לרשום לזכותה 6 נקודות. מה שאמור לעודד את אוהדי ג'קסונוויל עוד יותר, זאת העובדה שכאשר היריבות של ניו אינגלנד מגיעות לרד זון שלה, הפאטס סופגים אחוז יחסית גבוה של טאצ'דאונים – 58.9 אחוז (מקום 27). אולם גרארד חייב מאוד להיזהר: אך ורק ב-73.2 אחוז מסך הכניסות שלהן לרד זון היריבות מצליחות בכלל להבקיע נגד ניו אינגלנד, כלומר כשהיא נמצאת עם הגב לקיר, ההגנה של הפאטס גורמת ליריבות איבודי כדור ביותר מרבע מהמקרים (מקום שני בליגה אחרי סן דייגו).

הקבוצה שיש לה את הסיכויים הטובים ביותר להפתיע היא סיאטל סיהוקס. נכון שאין לה העונה התקפה יעילה במיוחד, למעט מאט האסלבק, אך יש לה את כל הכלים ההגנתיים בכדי לשבש את ההתקפה שיש העונה לברט פארב. נתחיל בזה שבשבת הקרובה הפאקרס הולכים לפגוש קבוצה, אשר כמעט ואיננה סופגת טאצ'דאונים במסירה – 15 בלבד לאורך כל העונה (מקום ראשון בליגה). עקב כך היא מצליחה להוריד את הרייטינג של הקוורטרבקים המשחקים מולה ל-73.0 בממוצע (מקום שני בליגה). במקביל יש לציין כי לסיאטל יש פאס ראש יעיל מאוד עם 45 סאקס (מקום רביעי) ואין ספור הפרעות לקוורטרבק.

מצד שני, לפארב יש, אמנם ,את ההתקפה השנייה בליגה בממוצע של יארדים למשחק, אך אין לו העונה משחק ריצה יציב ואף לא תופס אחד שמחייב שמירה כפולה בחלק גדול מהמהלכים. יש לו, פחות או יותר, רק את עצמו ואת קו ההתקפה הראשון בליגה במצבי מסירה. להגנה של הסיהוקס לא צריכה להיות בעיה להסתדר עם התקפת הריצה של הפאקרס בלי להעלות שחקן שמיני לקופסה, ולכן היא תשחק בצורה מאוד אגרסיבית ותתקוף את פארב מכל כיוון באמצעות בליצים מגוונים. על אף העובדה שפארב נותן עונה עילאית מבחינתו, ספק גדול אם יש לו כיום את מוצאים לפועל שיהיו מסוגלים לעזור לו ולקו ההתקפה שלו לשבור את הבליץ פעם אחר פעם במסירות קצרות. לעומת זאת, אין לשכוח שפארב העונה הצליח סוף להימנע מההרגל המגונה של חיפוש אחרי מסירה ארוכה בכל מחיר. הדבר הפך אותו לקווטרבק יעיל מאוד בטווחים קצרים-בינוניים, מה שמבטיח לנו מצ'-אפ מעניין במיוחד בינו לבין הפס ראש של הסיהוקס.

בצד השני של הכדור המצב זהה כמעט לחלוטין: מאט האסלבק, אשר גם הוא, בדומה לפארב, לא נהנה מעזרה מרבית של הרצים והתופסים, אך עדיין מחזיק את ההתקפה של קבוצתו בעשירייה הראשונה (מקום 8). גם האסלבק הולך להתמודד בשבת מול הגנה, אשר מפגינה יכולת לגרום לירידה ברייטינג של קווטרבק היריבה (75.6, מקום שישי בליגה). לכן, מסתבר שעקב הנאמר לעיל, צפוי לנו משחק מאוד הגנתי, עם סקור נמוך, כשסיאטל אינה יורדת בהרבה מגרין ביי ברוב הפרמטרים, ואף עולה עליה בחלק מהם (אם כי גם כן לא בהרבה).

ומילת הסיום לאוהדי הקבוצות הנחשבות לאנדרדוג: לעולם אל תאבדו תקווה. גם כשהמצב נראה אבוד, תמיד יש סיכוי גם כשלפעמים הוא קלוש ביותר. כך שתעודדו את הקבוצה שלכם ותתפללו שביום הנתון היא תוכל להתעלות על עצמה, ועם קצת (או הרבה) מזל ידה תצא על העליונה.