הוצא מהקשרו

כשמיכאל זנדברג החמיץ מול פ.צ קופנהאגן שער שיכול היה לקרב את בית"ר ירושלים לליגת האלופות, אף אחד לא חשב שהפספוס הזה יסמל משהו קצת יותר רחב מעוד הזדמנות אירופית שהקבוצה לא לוקחת. אף אחד לא חשב שיש כאן רמז לקשיים שמחכים לזנדברג העונה. בסך הכל, זאת נראתה כמו עוד החטאה רגילה: הדקה הייתה ה-86, בית"ר מובילה 0:1 על פ.צ קופנהאגן, שניצחה בתוצאה דומה במשחק הראשון. ברק יצחקי, אז שחקן הקבוצה, מצא את זנדברג במקום שממנו, גם אם היה מתאמץ, לא היה מצליח להחטיא. המקום ממנו שחקן העונה שעברה כבש כבר שערים בטדי. אבל זנדברג החמיץ, המשחק נכנס להארכה, הדנים הבקיעו שער נוסף וחגגו כל הדרך לשלב הבא.

מאז אותה החמצה זנדברג מתקשה לשחזר את היכולת שזיכתה אותו בעונה שעברה, בצדק, בכל תואר אפשרי. הוא עדיין, חשוב להדגיש, הכדורגלן הישראלי הכי טוב בליגה, אבל משהו בו קצת מקרטע, קצת חלוד, קצת פחות חד. גם הוא יודע זאת, ולכן גם התעצבן כל כך על החילוף מול מכבי הרצליה, שסימן עוד משחק בו הוא לא הצליח לחזור לכושר המופלא מהעונה שעברה. בבית"ר מודעים לפרדוקס הזה: מצד אחד, אין תחליף לקשר האנרגטי, מצד שני, הוא עדיין רחוק מיכולתו האמיתית. גם העונה זנדברג הוא הדמות המרכזית באימוני בית"ר. צועק, מכוון, מדריך את הצעירים, עורך שיחות עם המנכ"ל איציק קורנפיין ומשתעשע בהתערבויות עם חבריו לקבוצה במהלך יום העבודה בבית וגן. אבל זו עדיין לא היכולת מהעונה שעברה. "הוא אחד הווינרים הכי גדולים שהיו בקבוצה הזו אי פעם, הוא גם מוביל חברתית, אבל יש איזושהי הרגשה שחסר לו הגרוש ללירה. בדיוק כמו אז מול קופנהאגן", אמר השבוע מישהו בבית"ר.

נדמה כי תחילתה של הבעיה היא בתפקוד של זנדברג בבית"ר של שום. אם במכבי חיפה זנדברג היה שחקן מופעל, האקסטרה של המכונה, דבר שהתבטא ביכולת כיבוש השערים שלו, בבית"ר המתקמבקת של העונה שעברה זנדברג הפך לשחקן מפעיל. למנהיג של הגוף החדש והמבולבל, האיש שבא ללמד איך לוקחים אליפות. לראיה, בעונה שעברה חילק זנדברג 12 בישולים, כמות אליה בקושי הגיע בארבע שנים במכבי חיפה. בבית"ר של שום, זנדברג, כך נדמה, הוא קצת מזה וקצת מזה, אבל לא הכוכב השלם. "השנה הוא משחק כמעט כחלוץ", מסביר דודו דהאן, לשעבר סקאוט בית"ר והיום מאמן הכח עמידר רמת גן. "בית"ר למעשה משחקת היום בשיטת 4:3:3 ולשחקן כמוהו, להיות מתופקד כעוד חלוץ, זה פשוט לא טוב. הוא צריך לשחק כאחד מארבעה קשרים ולהגיע מהקו השני של ההתקפה. הוא אמנם עושה עבודה טובה מול המגינים, אבל הוא צריך לשחק לצד עוד שחקן. כשהוא מגיע למצב של אחד על אחד מול שחקן הוא בבעיה, אבל כשהוא מגיע עם עוד שחקן לצידו הוא עושה את זה טוב ויודע לקבל את ההחלטות הנכונות".

"בשיטה של בית"ר הוא מוצא את עצמו לבד עד שמגיע הקשר או המגן השמאלי, בשיטה של ארבעה קשרים הוא תמיד היה יכול למצוא לידו שחקן נוסף לעזר", ממשיך דהאן להשוות בין המערכים של שום ומזרחי. "השיטה של בית"ר היום לא עושה עימו חסד. מיכאל זנדברג צריך לשחק בגל השני, כקשר שנכנס לרחבה, עם עוד שניים או שלושה שחקנים. כך הוא יכול להפתיע את היריב, להיכנס לרחבה בזמן שההגנה מתעסקת בחלוצים. זה הרי הכוח העיקרי שלו".

בעונה שעברה זנדברג לקח עליו את כל העול ועמד בזה בגבורה, העונה הכניסו לו לבמה כובש שערים מחונן כמו רומולו ובעיקר את עידן טל. השחקן, לדעת רוב המרואיינים לכתבה, שנוגס בתפוקה של זנדברג. "אי אפשר להתעלם מזה שהוא משחק בקבוצה שכולם כוכבים בה", מסביר אלון חזן. "מצד אחד, היתרון שלו הוא שיש לו את החופש, גם בתקופה לא טובה, שזה לא יהיה כל כך משמעותי לקבוצה. מצד שני, הצטרף מרכיב משמעותי מאוד בהנעת הכדור, קוראים לו עידן טל, שהוא מעורב במשחק בצורה ממשית, ויחד עם אלברמן ובואטנג, שהם כבר היו שם והם הברומטר של הקישור למעשה, נוגסים במעמדו. היום יש את השלושה האלה, ובנוסף את רומולו, שמהווה את הקיר שאליו בועטים את הכדור באופן קבוע. נוצר מצב שבהתקפה מתפרצת של בית"ר, עידן טל הוא זה שדוחק מארבעה מטרים את הכדור, בשנה שעברה זה היה זנדברג".

"כשהיו שחקנים פחות טכניים בעמדות האחוריות וכשלא היה חלוץ, אז הכדור היה הולך אליו, אבל עכשיו הכדור לפעמים מדלג מעל זנדברג, מכיוון שאין צורך ממשי בו בהנעת הכדור", ממשיך חזן. "אני ממליץ לו להיות סבלני, לחזור לפוקוס שלו, להיות רגוע. שום צריך לסמן טריטוריה, בבית"ר כולם יכולים להגיע לכל פינה. מיכאל צריך להיות יותר חופשי, לדעת לאן לחתוך ולאן לפנות. זנדברג צריך להתרכז בהרבה דברים שהוא טוב בהם, בצד השמאלי. המשחק של בית"ר ירושלים מחולק היום על פני הרבה מאוד שחקנים.

"מה שהביא לו את תואר "שחקן העונה" בשנה שעברה זו תחילת העונה ואמצע העונה, העובדה שהוא סחף את בית"ר הלא מחוברת. בסוף העונה, כשהיא התחברה לידי קבוצה, הוא קצת נחלש. היום בית"ר לא מסתמכת על שחקן אחד, כל פעם יש שחקן אחד שעומד באמצע ומושך את השאר אחריו. הוא אינטליגנט והוא צריך להבין שגם התקופה בה יצטרכו שהוא יוביל את הקבוצה תגיע".

"יש השתלשלות של כמה דברים יחד", מנסה להסביר שמוליק לוי, אקס בית"ר ירושלים, "העובדה שמיכאל הציג יכולת כל כך טובה בשנה שעברה ולא הגיע לנבחרת מאוד פגעה בו. מזה זה כנראה התחיל. זה פוגע בשחקן, במוראל שלו. הביטחון יורד בנושא אחד, אז זה משפיע על המשחק עצמו. ריבוי הכוכבים וריבוי השחקנים בכלל נגס במעמדו. השנה הצטרף עידן טל למערכה, והזרקורים היו מופנים הרבה יותר אליו. אני חששתי מזה, שעידן יגיע ויפגע בזנדברג. בא שחקן מבחוץ, ועומד מלפנים מבחינה תודעתית מבחינת המאמן וגם מבחינת האוהדים, זה בטח גם הוריד מהביטחון. שילוב של הדברים ביחד הביא לכך שהוא לא מצליח לבטא את מה שהוא יכול להביא לבית"ר על המגרש. יש לו יכולות של שחקן מצוין, שלא באות לידי ביטוי השנה. מדובר בשחקן אחר משנה שעברה לדעתי. גם אם יש לו משחק אחד שהוא יותר טוב, הוא עדיין לא מזכיר את השחקן של שנה שעברה. הוא בולט לפרקים קצרים מדי. בשנה שעברה הוא היה בולט לאורך כל המשחק, השנה הוא מזכיר את היכולת מהשנה שעברה רק לרגעים ספורים".

כאן בדיוק נכנסת השאלה, האם זנדברג לא סובל מכך שהליגה הישראלית מוצתה מבחינתו. הוא השיג בה הכל, הדברים כבר נראים לו קלים מדי, והוא מזמן כבר היה צריך להיות באירופה. הרבה לפני אלה שמדברים עליהם. אולי המומנטום נעצר? חיים רביבו, שיצא בדיוק בזמן לאירופה ולא נרקב בליגה הישראלית, לא מסכים לתזה: "מיכאל לא חייב לצאת לאירופה. הוא נחשב לאחד השחקנים הכי טובים בארץ ויש כאלה שיוצאים ויש כאלה שלא. אם לא הייתה לו הזדמנות טובה, היום עדיף להיות בבית"ר ירושלים מאשר לצאת, כמו יניב קטן ועידן טל שבקושי אפילו ישבו על הספסל".

למרות רביבו, יש כאלה שטוענים שזנדברג צריך אתגר חדש. שאולי הוא מיצה את עצמו בבית"ר, שאולי אליפות עם קבוצה שלישית בארץ דוגמת מכבי תל אביב תמריץ אותו מחדש. חבריו הטובים ביותר דוחים זאת מכל וכל. הם מדברים עם חיבור יוצא דופן לבית"ר ואוהדיה, דבר לא מובן מאליו בכלל בהתחשב ברקע ממנו מגיע זנדברג. הוא מגיע למקומות כמו חדרה ואילת ורואה בעיני אנשים את הניצוץ הנרגש. "כיף לו להיות חלק מהמועדון הזה", הם מספרים, אבל אחרים יכולים לרמוז שלשחק בקבוצה כמו בית"ר של התקופה הזו יכול להשביע כל ספורטאי, אפילו די מהר.

מי שמרגיע מעט את ההמולה הוא רוני לוי, מאמן מכבי חיפה, שהושיב במשך כמעט שנתיים את זנדברג על הספסל, ואחר-כך קיבל ממנו יכולת נהדרת. במכבי חיפה זוכרים היטב שגם בשנים הכי פוריות של זנדברג הוא נהג לצלול לכמה חודשים, ולא השלים עונה שלמה באותה יכולת. משמע, החצי הראשון הבינוני של העונה מסתיים, אולי בחצי הבא זנדברג יוכיח לנו כי זה רק היה משבר קטן וזה חלף. אליבא דה רוני לוי, הדבר היחיד שמפריע לזנדברג הם הסטנדרטים שהקשר עצמו הרגיל אותנו בהם. "את החשיבות של זנדברג מבינים רק אחרי שהוא יוצא פתאום מהמערכת", מרגיע רוני לוי, ומי כמוהו, שאיבד את הקשר לבית"ר, יכול להעיד על כך. "כמו שאני מכיר את מיכאל, יש לו הרבה שמחת חיים ובכל פעם שהוא עולה על המגרש הוא מאוד רעב. יש לו הרבה תשוקה למשחק. הוא מספיק מוכשר בשביל לשחק ברמות גבוהות יותר מהליגה הישראלית, אבל בשביל זה צריך 'טיימינג' נכון וקבוצה נכונה. אני חושב שהוא בהחלט שחקן מוביל. מיכאל פשוט קבע סטנדרטים גבוהים מאוד של יכולת, ובצדק, אבל בעקבות כך הציפיות ממנו מאוד עלו".