פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        זר בתוכנו

        מי האמין שדווקא מנואל אלמוניה, שהתגלגל עד הליגה החמישית בספרד, יהיה זה שיעמוד בלב סערה סביב רצונו להתאזרח ולעמוד בשער אנגליה

        "אני לא רואה שום סיבה שבגללה לא אוכל לשחק במדי נבחרת אנגליה", אמר לפני כחודש השוער בן ה-30 של ארסנל, מנואל אלמוניה, והוסיף בכך עוד שמן למדורה הבוערת סביב הנבחרת האנגלית. האנגלים רק החלו להשלים עם הגעת זרים לעמדת המאמן, ועכשיו עשויה לנחות עליהם מכה נוספת בדמות שחקן זר לחלוטין, שהתאזרח באנגליה בגיל מבוגר. אכן תקדים מרתק, ששמור בדרך כלל לשחקנים יוצאי דופן. סיפור החיים של אלמוניה לא רמז כמעט אף פעם שדווקא הוא יהיה זה שיעמוד בליבה של סערה כזאת.

        מעבדות לחירות

        אלמוניה בילה את 25 השנים הראשונות של החיים שלו בפמפלונה, אותה עיירה בה התושבים בורחים משוורים זועמים בפסטיבל ססגוני פעם בשנה. ההגנה היחידה המותרת היא גליל של נייר עיתון ולכן לא מפתיע שבתי החולים בסביבה מתמלאים בעשרות אנשים לא ממש זריזים עם חיבה למשחקי אקסטרים. יכול להיות שגם אלמוניה עצמו לא היה מתנגד לרוץ קצת בסמטאות הצרות של עיר הולדתו, אלא שהחוזה המקצועני הראשון שלו עם אוסאסונה לפני עשור הביא אותו לדאגה קצת יותר עמוקה לבריאותו.

        האמת היא שאלמוניה אפילו לא זכה לשחק במדי הקבוצה הראשונה של אוסאסונה, שהייתה אז בליגת המשנה, אלא בעיקר שיחק באוסאסונה ב'. לאחר מכן הוא נשלח לסיבוב השאלות שלא בישר דבר וחצי דבר על העתיד – בין התחנות: קרטחנה האקזוטית על החוף הים תיכוני (ליגה רביעית) וסבאדלה הקטלונית הנידחת (ליגה חמישית).

        נראה היה שיש איזו התקדמות כאשר הוא חתם בסלטה ויגו ב-2001. המציאות הייתה אחרת. הוא לא שיחק אפילו דקה במדי המועדון הגליסיאני ושוב ירד לליגת המשנה, הפעם לשערה של אייבר. לפחות שם הוא הפך לשוער קבוע ולא החמיץ דקה בעונת 2001/2. הוא ניסה שוב לעלות לפרימרה ליגה וחתם ברקראטיבו, אבל זכה לשחק רק במשחק הבכורה ותו לא.

        התחנה הבאה של השוער שהחל להתייאש ממצבו – אלבסטה, שבדיוק עלתה לפרימרה. הקבוצה הקסטיליאנית החליטה לגבות את השוער הארגנטיני האקסצנטרי שלה, קרלוס רואה, במחליף יציב וחשוב מכל – זול. הארגנטיני האדוק, שהתפרסם בזכות סירובו למנצ'סטר יונייטד וארסנל לטובת כנסיית האדבנטיסטית של היום השביעי, הצליח לסחוב על גבו את אלבסטה כל הדרך לעליית ליגה. אבל רצה הגורל ובתחילת 2003/4 הוא נאלץ לעבור ניתוח להסרת גידול סרטני שהשבית אותו לשנה שלמה. זו השנה שהפכה להיות שנת הפריצה בקריירה של אלמוניה.

        אלבסטה העבירה עונה סבירה לעולה חדשה ושמרה על מרחק ביטחון מאזור הסכנה. היא אפילו הצליחה להפתיע ולנצח בחוץ את האלופה שבדרך – ולנסיה. יציבותו של אלמוניה, שקיבל לבסוף את החשיפה לה שיווע, הצליחה ללכוד את עינו הבוחנת של ארסן ונגר. מנג'ר ארסנל בדיוק חיפש שוער משנה חדש ליינס להמאן, אחרי עזיבתו של רמי שאבן. ונגר הפעיל את קשריו עם סלטה והביא את אלמוניה ללונדון תמורת סכום של 500 אלף ליש"ט.

        מהספסל להרכב

        ישיבתו של אלמוניה על הספסל בהייבורי לא הייתה ארוכה. כבר אחרי חודשיים הוא עשה את הבכורה במשחק גביע הליגה מול מנצ'סטר סיטי, במשחק בו ניצחה ארסנל 1:2. המשחק הבא, באותה מסגרת, היה מול המועדון השני ממנצ'סטר והפעם אלמוניה היה אשם ישיר בשער שספג כבר בשניה ה-19 של המשחק ובהפסד. ונגר לא ויתר והמשיך להציב את אלמוניה בכל פעם שלהמאן נדרש למנוחה או לטיפול רפואי. התוצאה – 16 משחקים, 4 מהם עם רשת נקיה. בעונה שאחר כך הוא ירד ל-13, רק שאחד מהם היה גמר ליגת האלופות מול ברצלונה, בו הוא הוזעק לדשא אחרי הרחקתו של להמן בדקה ה-18. אלמוניה היה לא רע, עצר כמה ניסיונות מסוכנים של בארסה, אבל בסופו של דבר נכנע פעמיים, כאשר את השני, של בלטי, הוא קיבל בין הרגליים.

        גם בעונה שעברה לא זכה הספרדי לתהילה – הרי קצת קשה למצוא אותה במשחקי גביע מול ווסט ברומיץ'. בליגה הוא עלה רק פעם אחת – בנובמבר מול ליברפול. הוא שמר על שער נקי, אבל קיבל את ההזדמנות הבאה שלו בליגה רק כעבור תשעה וחצי חודשים.

        בקיץ האחרון הוא כמעט ואיבד גם את המקום על הספסל. ארסנל רכשה מלגיה ורשה את השוער הצעיר והמוכשר לוקאס פביאנסקי, אבל כשלהמאן נפצע בגיד אכילס במדי גרמניה במשחק ידידות מול אנגליה, מי שנקרא לדגל היה דווקא אלמוניה. ונגר לא ממש מצטער היום על ההחלטה. אלמוניה מוכיח ביטחון עצמי רב ולא פוחד להצהיר על זה: "ישבתי הרבה זמן על הספסל ועכשיו אני רוצה לשחק. אני מרגיש שהפכתי למספר אחד של הקבוצה ואני לא מתכוון לוותר לאף אחד על המקום בשער. זו ההזדמנות שלי ואני הולך לנצל אותה עד תום".

        עד עתה הוא העביר סיבוב ראשון מבריק, שזכור במיוחד בזכות הדיפת הפנדל של רובי קין בדרבי הטעון מול טוטנהאם. עכשיו גם ונגר לא מתבייש להמליץ לקאפלו בריש גלי להציב את השוער שלו במדי אנגליה ולפתור בכך את בעיית השוערים שלה. זוהי השנה הרביעית של אלמוניה באנגליה ובתום העונה הוא יוכל להפוך לאזרח אנגלי מהשורה. מכיוון שלא שיחק מעולם בשום נבחרת ספרדית, הוא יכול בהחלט ללבוש את המדים הלבנים-שחורים.

        משחקן עזוב לשוער נבחרת

        ללהמאן, שהחלים בינתיים, נותר רק לצפות מהצד בדאגה: "המאמן אימת את חשדותיי שהוא משתמש במדדים אחרים כדי לבחון את תפקודו של אלמוניה. זוהי אכזבה בשבילי. אני לא אוהב לצפות במשחקו של מישהו שנופל ממני באיכותו". אלמוניה הפמפלוני בחר בחכמה שלא להיכנס לקרבות עם עמיתו מעל דפי העיתונות והעדיף ליהנות מהברכה המקצועית שנפלה עליו: "אני לא ממש מדבר עם להמאן, כך אני מרגיש רגוע יותר. אני עובר עכשיו את התקופה היפה ביותר בקריירה שלי ואני מנסה ליהנות מכל משחק כאילו זה האחרון שלי. אני מעדיף לחיות עם ההווה וזהו".

        כדי להשלים את סיפור החיים הקשה שלו עם הסוף הכי מפתיע – משחקן עזוב בספרד לשוער נבחרת אנגליה - לאלמוניה יש הזדמנות להפוך למתאזרח הכדורגל ראשון בנבחרת של מולדת הכדורגל. הראשון שעשה זאת אך ורק בגלל הכדורגל, ולא בגלל שהוא היגר למדינה או שנולד עם אזרחות. האנגלים אמנם קסנופובים וחשדנים בכל הקשור לנבחרת הלאומית שלהם. מצד שני, ההשפלה של אי ההעפלה ליורו בגלל טעויות של שוערים עושה את שלה. קאפלו כבר נתפס כסוג של משיח ולא מן הנמנע שהאנגלים יבלעו את הגלולה המרה של מתאזרח. המציאות מחייבת.