השבוע הגדול של מכבי ת"א

כולם נהנים ללגלג בשבוע האחרון על שמעון מזרחי: על נכונותו להגן בחירוף נפש על וויל ביינום בבית המשפט ובכלי התקשורת, על קבלת הגרסה של שחקנו הזר כאמת היחידה שאין בלתה, על טשטוש התחומים בין עבודתו כעורך דין לתפקידו של יו"ר קבוצת כדורסל ובכלל, על עוד הסתבכות של המועדון הגדול, שהיא לכאורה המשך ישיר לשתי עונות וכושלות. גם אם אין כל קשר בין עזיבתו של עודד קטש לפני שבוע לבין התאונה של ביינום, בעיני רבים קיים מעין קשר קוסמי ולחלוטין לא רציונלי בין שני האירועים. שניהם כאחד מבשרים על קריסת האימפריה.

אלא שנדמה שכולם מפספסים לחלוטין את הסיפור. זה לא יהיה פופולרי לומר, אבל ההתנהגות של מכבי תל אביב מאז התאונה משקפת את ההבדל בינה לבין מועדונים ישראלים אחרים ומסבירה מדוע היא מצליחה לשמור על יציבות יחסית במשך שנים כה רבות. ברגע ששחקן שלה היה בסכנה, המערכת כולה התגייסה לטובתו: מזרחי מגן עליו בבית המשפט, דייויד פדרמן משמש כמתורגמן, איש המשק עמי ביטון הוא הנהג הצמוד. ביום ראשון, כשמכבי נסעה למשחק קריטי בגליל בגביע המדינה, כשאיום הדחה מרחף מעל לראשה, היו מזרחי ופדרמן בבית המשפט עם ביינום.

הם יכולים היו להתנהג אחרת לגמרי: ביינום מגלה העונה יכולת בינונית ומטה והתאונה היא תירוץ מצוין לזרוק אותו מהקבוצה. ייתכן שאכן כך יקרה לבסוף, אבל לא לפני שהשחקן זכה לחיבוק אמיץ ממעסיקיו. לעומת זאת, רק לפני שבועות ספורים חתכה הפועל ירושלים את מרקוס סלוטר בעקבות עבירה מעט פחות קשה מדריסה. סלוטר, לטענת הקבוצה, בילה עם נערות ליווי לפני משחק שבו כלל לא שיחק. לגמרי במקרה, סלוטר גם גילה יכולת חלשה מאז שהגיע לבירה. אתם מדמיינים את אנשי ירושלים עומדים מאחוריו אם היה דורס צעיר אומלל בכניסה למועדון תל אביבי?

יש הרבה סיבות לבקר את התנהלותה של מכבי תל אביב בשתי העונות האחרונות: קבלת ההחלטות הגרועה, המינויים הלא מוצלחים לעמדת המאמן, הזרים הבינוניים, הפגיעות ואובדן ההרתעה בליגה. הכל נכון. אבל המקרה המצער של וויל ביינום מוכיח שבמכבי בכל זאת נותר משהו: אותה תחושת צדק לא ניתנת להגדרה של מכבי מול העולם העויין, שלא נעלמת גם כשמדינה שלמה עומדת מאחוריה; אותם תנאים מצוינים להם זוכים השחקנים; אותה התגייסות לטובת שחקן בצרה. לעיתים הפנאטיות הזאת באה לידי ביטוי בצורה בעייתית, כפי שקרה בטיוח הקריז של אולסי פרי בשנות ה-80, אבל לפעמים נחשף גם הצד החיובי של המכביזם המושמץ. בשורה התחתונה, כל עובד היה שמח לזכות לתמיכה כזו ממעבידו בנסיבות כל כך קשות.

ייתכן שהגירסה של וויל ביינום שקרית, ושמכבי מתבזה בהענקת גיבוי לפושע של ממש. עם זאת, נראה שמשטרת ישראל ובית הדין אינם חושבים כך כרגע. וזה גם כלל לא רלוונטי לענייננו: עולם הספורט הישראלי מתייחס לתמיכה בשחקן שמואשם בפשע כאקט מגוחך וצבוע, כשבפועל כל יו"ר קבוצה צריך היה להגיע לאולם בית המשפט, לרשום וללמוד. מכבי תל אביב היא הקבוצה התחרותית המצליחה באירופה, ואולי בעולם, לא רק בשל יתרונות כלכליים, אלא רק בשל הדבקות במטרה והלויאליות שהיא הפגינה השבוע.