פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        הצד השני של ההיסטוריה

        בעפולה חגגו העפלה שנייה בתולדות העיר לחצי הגמר, אבל הליגה החזירה אותם לקרקע. רק עמית בן דוד לא הפסיק להתרגש

        שמונה שנים אחרי האיחוד, הסתובבו הבוקר (שני) מייסדי הפועל גלבוע/עפולה עם חיוך גדול מאוזן לאוזן. 26 שנים אחרי הפעם הראשונה של קבוצה מהעמק בחצי גמר גביע המדינה, השלימה אתמול גרסת 2008 את אותה הדרך, אחרי הפסד מינימלי 88:86 בנהריה ששלח אותה לקרב ראש בראש בארבעה בפברואר מול מכבי תל אביב או הפועל ירושלים.

        אלא שהשמחה הגדולה של ראשי הקבוצה היתה סולידית הרבה יותר בקרב המאמן והשחקנים, שאמנם העבירו את השמחה מהפרקט לארוחה הקבוצתית, אבל מדברים בקול אחד על "הלחם והחמאה" – שלושת משחקי הבית הקרובים שעשויים לחלץ את הקבוצה מתחתית ליגת העל.

        "אמרנו לחבר'ה בחדר ההלבשה שיהיו גאים במה שעשו, זו היסטוריה למועדון אבל גם היסטוריה מבחינתנו כי אנחנו חוזרים להתרכז בליגה", מספר המאמן אבנר יאור. "המועדון שלנו מנסה לייצר מסורת, ובשביל זה צריך הרבה נחישות והרבה ביחד, ואנחנו בתהליך שצריכים להמשיך ולעבוד עליו". יאור, עוד לא בן 37, רשם לעצמו הישג של העפלה שניה ברציפות לחצי גמר הגביע בעונתו השניה כמאמן בליגת העל, אבל בהתאם לגישת "הלחם והחמאה" הוא לא נותן לעצמו להתרגש. "חצי הגמר הוא בעוד חודש, ובשלב הזה נמשיך לעשות את שלנו במאבקי הליגה - זה מה צריך לעניין אותנו".

        חצי גמר הגביע ב-1982 נרשם בעיר כזיכרון צורב. בקבוצה לא שוכחים את המפגש מול הפועל תל אביב, שהסתיים בחמש עשרה שניות מורטות עצבים בהם שמרו האדומים מהמרכז על הכדור מבלי לעבור את מחצית המגרש בדרך לניצחון בנקודה, ולהפסד בגמר מול מכבי תל אביב.

        קפטן גלבוע/עפולה גור פורת שאל אתמול בפעם הראשונה על המשחק ההוא את אביו, אריאל פורת, כוכב עפולה של אז. פורת הבן, שקלע בנהריה 16 נקודות והמשיך עונה אישית מצויינת, נשאר גם הוא על הקרקע. "אני לא חושב שהעליה לחצי הגמר מסמלת משהו מיוחד. לפני שנה תקענו יתד בליגה, והשנה רצינו להתקדם מה שאומר עוד צעד בגביע ובליגה. זו קבוצה שלא התחילה טוב את העונה, אבל התחברנו, אנחנו משחקים יחד, נהנים יחד ובתקופה האחרונה אנשים יותר מאמינים ובוטחים אחד בשני. זו היתה קבוצה חדשה וזה לקח זמן".

        "קיוויתי שהדמעות יהיו דמעות של אושר"

        לקח לה זמן זמן להתחבר, לגלבוע/עפולה. טונג'י אווג'ובי ולמונט ג'ונס, שני מקצוענים שנושקים לארבעים, הם טיפוסים לא פשוטים אבל כאלה שתורמים כמויות גדולות של ניסיון, ואל פורת והזר החצי מקומי ג'רמיין הול הצטרפו הפורוורד הניגרי הצעיר אקינה איבקווה, חנן קולמן ודגן יבזורי שנכנס לאט לאט לרוטציה. אבל ההעפלה לחצי הגמר היתה מיוחדת ושונה דווקא עבור עמית בן דוד.

        אחרי 5 שנים בהם היה סמל מובהק בנהריה, הגיע בנדה לעין שרה כדי להסיט מהדרך את הקבוצה שויתרה עליו בקיץ. וזה לא היה לו קל. "תיארתי לעצמי שיהיו פרחים וכאלה, אבל זו היתה חוויה שלא ידעתי איך לאכול אותה. היו לי במגרש הזה כל כך הרבה רגעים שמחים ועצובים, וקיוויתי שהדמעות הפעם יהיו דמעות של אושר. זו תחושה מוזרה לנצח וללכת דווקא ליציע האדום, במיוחד שאני מכיר את כל האוהדים של נהריה בשמות שלהם. זה היה מוזר, אבל אני כולי עם עפולה והכי מאושר".

        בקבוצה מתכוננים למשחק הליגה מול רמת גן, אבל בהנהלה כבר חושבים על הדרך בה יביאו 1500 צופים לחצי הגמר, ועל מה שיעשה ההישג לקופה המידלדלת. "להביא את הקבוצה תוך שנתיים בליגת העל למעמד כזה זה מרגש, אבל אני מקווה שהאוהדים בעמק ידעו להוקיר את זה", אומר היושב ראש ירון אוחיון. "זו מתנה יפה לראשי הרשויות שתומכים בנו, ואני מקווה שזה ישפיע על התקציב בעונה הבאה. עכשיו אנחנו קבוצה שמדברת למעלה וזה אמור לקדם ספונסרים".

        בארבעה בפברואר תגיע הפועל גלבוע/עפולה ליד אליהו, בניסיון להמציא את ההיסטוריה מחדש. הקפטן פורת, שזכה אמש בנהריה לעידוד מכמאתיים אוהדים עפולאים רועשים, דרוך: "אנחנו באים לנצח בכל משחק וגם בחצי הגמר נעשה את זה. הקהל שלנו בא היום עם שני אוטובוסים מלאים, בחצי גמר נצבע את האולם באדום".