"יש יד מכוונת על הקווים"

לא רק שחקני מכבי תל אביב דיברו בסיום משחק הניצחון אמש בטורקיה (68:83) על האנרגיות והשמחה ששבו למועדון. הייתה עוד דמות נוספת, דמות מפתח, שכמעט ונשכחה במהלך מאורעות השבוע האחרון, וחזרה גם היא לחיים: אחד, גיא גודס שמו, שחגג בחדר ההלבשה את יציאתו לדרך חדשה עם אגרופים מונפים באוויר.

גודס, שסבל מפיחות ניכר במעמדו תחת עודד קטש, שוב מרגיש נחוץ ואקטיבי. הוא היה שותף מלא להכנה המקצועית לקראת המשחק מול אפס פילזן, לקח חלק פעיל בניהולו ובאופן כללי נראה הרבה יותר מעורב מאשר בעבר. הוא לא מכחיש זאת. "היום אני יותר משוחרר, פעיל, מרגיש שאני חלק, שאני נותן מעצמי", הוא מספר לוואלה! ספורט. "עכשיו אני עושה את מה שאני אוהב, וזה לתת. כל הקרדיט מגיע לצביקה. הוא נותן לי לעשות הרבה דברים, סומך עלי, מטפח אותי. הוא כמו אבא עבורי. אין כיף גדול מזה".

אך שלשום יצאה מכבי לאיסטנבול מוכה וחבולה. הבוקר (שישי) שבה לישראל במצב רוח שונה לגמרי. "ההרגשה באמת מצוינת", מאשר גודס. "עשינו ניצחון יוצא מן הכלל. החזרנו את הכבוד למועדון, לאוהדים שלנו, אחרי התקופה הגרועה האחרונה. אנחנו מאושרים. היו לנו שלושה ימים להכניס לשחקנים הרבה חומר, הייתה הרבה עבודה. צריך לציין את השחקנים שמאוד השתדלו, ניסו לקלוט כל דבר שדיברנו עליו. בכל רגע פנוי, אפילו במלון, היינו בעוד שיחה, ראינו עוד וידאו, ערכנו עוד תדרוך. כיף להיות חלק מדבר כזה".

בניגוד לספסל העגמומי מהמשחקים האחרונים, הפעם ראינו מעורבות הרבה יותר גדולה של כולם. אף אחד לא ישב לרגע.

"זה נכון. היו הרבה אנרגיות, יכולתם לראות את זה מהצד. הספסל עמד כל הזמן, החבר'ה עודדו. כל כדור שנכנס, אנשים היו בטירוף. ראו שיש יד מכוונת על הקווים. זה התחיל מההגנה: שיחקנו הגנה פנטסטית, שהגיעה אחרי הכנה מצוינת. כולם היו מרוכזים בהכנה שעשינו, למרות שזה היה מעט מסוכן, כי הכנסנו כמה דברים חדשים. הקרדיט מגיע לשחקנים. הם הרי משחקים במגרש וביצעו במאה אחוז את תוכנית המשחק שהכנו. הכל עבד בדיוק כפי שצריך".

מבחינה מקצועית, במה מתמקדים ביומיים כאלו, אחרי חילופי מאמנים?

"זו אחת הדילמות שהיו לצביקה ולי. היה הרבה חומר חדש להכניס, אבל לא היה הרבה זמן לעבוד. קודם כל היינו צריכים לחבר את כולם בקטע המוראלי ואין כמו צביקה שיעשה את זה. אלו דברים שאי אפשר ללמוד ביום אחד. צביקה, עם כל השנים שלו בכדורסל וכל הניסיון, הוא מוטיבטור אדיר. הוא היה המאמן שהביא אותי למכבי בזמנו, ואני יודע למה הוא מסוגל מבחינת מוטיבציה. חוויתי את זה גם על בשרי, כשחקן. הוא עושה את זה בצורה הטובה ביותר. מעבר לכך, צביקה כל הזמן דיבר עם שחקנים על הגנה, טפטף להם מה צריך לעשות. אמר להם שמעבר לכדורסל, צריכים להביא למגרש את הלב והנשמה. הוא הסביר לשחקנים איזו גופייה הם לובשים, מה עומד מאחוריה, ואמר להם שישחקו בשבילה. צביקה פשוט עשה עבודה גדולה ומגיע לו כל הכבוד".

אמרת שחווית את הדברים הללו על בשרך. איך זה נראה מנקודת מבטו של שחקן?

"קודם כל, לצביקה יש קול שאי אפשר להתעלם ממנו. זה קול שבתור שחקן מעורר אותך. גורם לך להקשיב, להיות דרוך, מכניס אדרנלין. קשה לי להסביר איך הוא עושה את זה, אבל יש לו את זה. עם צביקה אי אפשר לבוא לתדרוך ולהיות רדום. איך שהוא פותח את הפה, גם אם היית קצת ישנוני, אתה ישר מתעורר. הוא יודע ליצור אווירה של מחויבות. היו לנו חששות לפני המשחק, לא אכחיש. צביקה אמר לי שאולי אי אפשר להכניס כל כך הרבה חומר בזמן כה קצר. באימון הוא כל הזמן אמר לי 'גיא, זה יותר מדי, אתה מעמיס על השחקנים'. אבל בסופו של דבר זה עבד".

שיניתם כמה דברים קטנים: וויתרתם על חילופים אוטומאטיים, התמקדתם במספר תרגילים בודדים.

"קודם כל, באמת לא היו יותר חילופים אוטומאטיים. בפיק אנד רול ידענו מה אנחנו רוצים לעשות בכל סיטואציה ומכל כיוון. השחקנים עשו את זה בצורה הטובה ביותר. בהגנה, החבר'ה עברו בחסימות חזק, היו אגרסיביים. חיפו אחד על השני, וזה המשיך גם בריבאונד, מה שהיה חסר לנו מאוד כל השנה. לקחנו בערך עשרה ריבאונדים יותר מפילזן. סוף סוף אנחנו אלה שלקחנו 13 אופנסיב ריבאונד והיריבה רק 7. וזה באמת הבסיס: הגנה וריבאונד. זה נותן לשחקנים הרבה ביטחון. גם אני, בתור מאמן, סבור שהמשחק מתחיל בהגנה. אם אתה שולט בהגנה, אתה עולה להתקפה עם ביטחון. אם אתה חוטף סל בכל פוזשן, אתה עולה להתקפה עם חשש מסוים. אנחנו מנסים להעביר לשחקנים שהגנה זה בעיקר רצון, עבודת רגליים ולב, כי התקפה זה עניין של יום. אי אפשר לסמוך בכל משחק שנקלע 50% משלוש. בהגנה צריך להפעיל את הראש ועשינו את זה בצורה פנטסטית".

איך עברו עליכם הימים האחרונים?

"כולם עברו זעזוע, אין ספק. בכלל, במשחק בר"ג חווינו סוג של השפלה גדולה מאוד ובחדר ההלבשה גם אמרנו לשחקנים שהכבוד של כולנו ספג מכה קשה. הייתה הרגשה רעה מאוד, כאילו עלינו לשחק בחוסר חשק ובחוסר מעש. כולנו נפגענו – מההנהלה, דרך המאמנים והשחקנים ועד האוהדים. החוכמה הייתה לעשות את השינוי ברמה האישית, הפסיכולוגית. עבדנו על זה שכולם יאמינו שניצחון בטורקיה זה דבר אפשרי. צביקה עשה את זה בדרך הטובה ביותר".

תאר את מערכת היחסים ביניכם.

"את צביקה אני מכיר כבר הרבה שנים. עבורי זו סגירת מעגל, כי כמו שאמרתי, הוא הביא אותי למכבי, בגיל 19. אני מעריץ אותו כבן אדם וגם כמאמן. הוא שונה, יש לו המון ניסיון, הוא היה בכל הרמות באירופה, עבד עם השחקנים הכי גדולים. אני מכיר ומעריך אותו ברמה האישית. ברמה המקצועית, הוא נותן לי המון מרחב עבודה, סומך עלי. אני נהנה מכל רגע איתו. צביקה למעשה 'גידל' אותי, הקנה לי את הערכים של מוסר עבודה, דברים שלא רק שחקן צריך, אלא כל אדם. זה מלווה אותי גם כמאמן, העניין הזה של להיות פרפקציוניסט. ברגע שהתחלתי לאמן, במכבי ראשון לציון, כך נהגתי. האמת שגם בחצי השנה האחרונה עם נוון ספאחיה היה לי כיף, למרות שלקח כמה חודשים עד שאני הכרתי אותו והוא הכיר אותי. אבל עם צביקה זה נראה טוב החל מהרגע הראשון. תשמע, הוא אימן אותי במכבי, בנבחרת, הוא זה שנתן לי את הצ'אנס הראשון. אם יש לו משהו להגיד לך, הוא יגיד את זה בפרצוף. אחד הדברים הטובים בצביקה זה שאצלו אין קטע של אגו".

אני מניח שקראת ושמעת על ההאשמות שהטיחו בך מקורבי קטש, על כך שכביכול לא היית מספיק לויאלי לו ולמערכת.

"אין לי שום בעיה עם מה שאומרים. הכי חשוב שאני יודע למה אני מסוגל. אנשים לא יודעים הכל, אבל לי חשוב שבהנהלה יודעים את האמת. יודעים מי אני ומה אני מסוגל לעשות. העיקר זה שאני מכיר את עצמי".

איך אתה מסכם חצי שנה של עבודה עם עודד קטש?

"תראה, לא הרגשתי עם עצמי מאה אחוז, אבל זה חלק מהתפקיד שלי, לטוב ולרע. אני מעדיף לדבר על העבר כמה שפחות ולהתרכז בעתיד. אני עושה 'קאט' ומתחיל דרך חדשה. נכון שלא הרגשתי עם עודד כמו שאני מרגיש עם צביקה, אבל אני לומד ולוקח את הדברים החיוביים מכל אדם, גם בכדורסל וגם בחיים. אני תמיד רוצה ללמוד. עודד הוא מאמן טוב ויהיה טוב בעתיד. אני מאוד מקווה לראות אותו בחזרה במגרשים. כמו שאמר אורן עמיאל, אני חושב שעודד צריך להשקיע יותר שעות בכדורסל. כי להיות מאמן זה דרך חיים, זה לא משהו שעובר ככה 'ביי דה וויי'. אם הוא רק יעשה את הסוויץ' הקטן הזה, אני בטוח שעודד יגדל להיות מאמן מצוין".

מה הלאה?

"אני מקווה שמכאן נעשה עוד התקדמות. אנחנו לא מסתפקים בהופעה חד פעמית, יש הרבה מה לעבוד ולשפר, צריך להסתכל קדימה. לכן גם קבענו אימון להערב. יש לנו בתחילת השבוע הבא מאבק בגליל על תואר, אחרי זה מחכה לנו מלאגה. מהיום אין יותר משחקים קלים, נגמר הגארבג' טיים. מעכשיו הכל זה מאני טיים. בליגה אנחנו צריכים להתחיל לנצח ולשקם את עצמנו, בגביע אירופה ממתינים לנו מאבקי מיקום קשים. במכבי אף פעם אין יותר מדי זמן להתעסק בעבר או לשמוח. תמיד יש עוד עבודה, תמיד צריך להסתכל קדימה".