פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        אור בקצה המנהרה הבוסטונית

        בשנה גדולה לקבוצות הפוטבול, הבייסבול והכדורסל של בוסטון, רועי פרידמן נזכר בגדול ספורטאי העיר - שחקן ההוקי קרח בובי אור

        שנה גדולה לעיר בוסטון. הרד סוקס זכו בוורלד סירייס, הפטריוטס היו לקבוצה הראשונה בהיסטוריה של ה-NFL שמסיימים עם מאזן של 0:16 את העונה הסדירה והסלטיקס עם מאזן מטורף של 3:26 (נכון לכתיבת שורות אלו), המאזן הטוב ביותר ב-NBA. לפני מספר שנים ערך ה'בוסטון גלוב', העיתון הבולט באזור ניו אינגלנד (מדינות צפון מזרח ארה"ב), סקר שבו הוא שאל מי הוא הספורטאי הבולט שייצג את בוסטון. זה לא היה לא טד וויליאמס (מהחובטים הגדולים של הסוקס, האחרון שסיים עם ממוצע של 40 אחוז במייג'ורס בעונה), לא קארל יאסטרזמסקי (האחרון שזכה בטריפל קראון, היינו הוביל את הליגה בממוצע חבטות, הומראנס ו-RBI) וגם לא לארי בירד, בוב קוזי או ביל ראסל.

        מחכים לפיתרון? רגע, יש לנו עוד חידה בשבילכם. לפני מספר שבועות, לקח המגזין 'ספורטס אילוסטרייטד' את כל המספרים בין 0 ל-99 ובדק מי היה הספורטאי הבולט שלבש כל מספר. היו מספר תוצאות ברורות, כמו 99, 66, 3 (ה'בייב'), או 23 (לא לברון). תוצאה אחת הייתה מעוררת מחלוקת – 14 (פיט רוז). גם לכדורגל הייתה תרומה עם 10 (פלה ניצח את מראדונה, כשזידאן היה אחד המועמדים). ותוצאה מצחיקה למספר 2 (הסוס סקרטריאט ניצח את דרק ג'יטר).

        הבחירה הכי מעניינת הייתה למספר 4, וזה לא היה ברט פארב. המפסיד העיקרי היה לו גריג, אחד הספורטאים האהובים בהיסטוריה של הליגה, ששיחק למעלה מ-2,300 משחקים רצופים במדי היאנקיז, בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20, עד שחלה במחלת נוון השרירים הנוראית שנושאת את שמו. מספר 4 והאיש הנערץ ביותר בבוסטון הוא, כפי שיכולתם לנחש מהכותרת, בובי אור.

        צ'יק צ'ק נוריס

        רוברט גורדון אור נולד ב-20 במרץ 1948 בעיירה פארי סאונד, כ-225 ק"מ צפונית לטורונטו. כמו ילדים קנדים רבים, מגיל אפס הוא כבר היה עם מחליקיים על הרגליים, ובגיל 4 כבר כיכב בגרסת ילדים של הוקי.

        בגיל 12 החתים אותו סוכן שחקנים לבוסטון ברוינס, ובגיל 14 הוא כבר שיחק בקבוצת אוטאווה ג'נראלס, מליגת ההוקי של אונטאריו, שם הראה את ביצועיו מול שחקנים בני 18 ו-19. מאחר וליגת ה-NHL לא הרשתה לשחקנים מתחת לגיל 18 לשחק בליגה הוא המשיך לשחק בג'נראלס, וסיים בעונתו השלישית שם עם ממוצע של שתי נקודות למשחק. עו"ד מטורונטו בשם אלן איגלסון ערך את המו"מ עם הברוינס, ואור היה לשחקן שהרוויח הכי הרבה בליגה באותה תקופה. בעונתו הראשון בברוינס, למרות שהפסיד 9 משחקים בגלל פציעות , הוא זכה בגביע קאלדר, כרוקי השנה ב-NHL. הארי האוול מהריינג'רס, שזכה בגביע נוריס כמגן המצטיין של הליגה, הודה על כך שהוא הצליח לזכות בתואר, כי אור "יחתום בעלות" על הגביע. הוא לא ידע כמה שהוא צדק.

        ב-1968, למרות שהוא שיחק רק 46 משחקים, אור זכה בגביע נוריס הראשון שלו מתוך 8 רצופים. העונה הגדולה שלו הייתה ב-1970, כשהוא סיים עם 120 נקודות, 6 פחות משיא הליגה דאז, ובנוסף לגביע נוריס, הוא זכה בגביע ארט רוס, כמלך הנקודות של הליגה, המגן הראשון והיחיד עד עכשיו שעשה את זה, וכן בגביע הארט הראשון, מתוך שלושה ברציפות, כ-MVP של הליגה. בפליי אוף הוא הוביל את הברוינס, והבקיע את השער שהביא להם אליפות ראשונה אחרי 29 שנים. אור זכה גם בגביע קון סמיית', כ-MVP של הפליי אוף, והיה לשחקן היחיד שזכה בארבעה גביעים מרכזיים באותה עונה.

        ב-1971, אור סיים שני בנקודות לבן קבוצתו, פיל אספוזיטו, כשהברוינס קבעו שיאי ליגה עם 57 נצחונות, 121 נקודות ו-399 שערים. אור סיים עם 139 נקודות, שהם עד היום שיא למגינים, ו-102 אסיסטים , אז שיא ליגה והיום שיא למגינים, ועם יחס פלוס מינוס של 124, שזה עדיין שיא ליגה. למרות זאת, הברוינס הודחו בסיבוב הראשון באחת ההפתעות הגדולות על ידי המונטריאול קנדיינס ושוערם הרוקי, קן דריידן. ב-1972 אור הוביל את הברוינס לאליפות נוספת, כששוב הבקיע את שער הניצחון בסדרת הגמר. אור הוביל את הברוינס לסדרת גמר נוספת ב-1974, ולמרות ניתוחי ברכיים שהוא עבר, הוא סיים כ-MVP של גביע קנדה ב-1976.

        באותה שנה הציעו הברוינס לאור חוזה חדש, שכלל גם בעלות חלקית על הקבוצה, אך אותו איגלסון , שבנוסף להיותו סוכנו של אור היה גם מהאנשים הבולטים באיגוד השחקנים, סיפר לו שיש לו הצעה טובה יותר מהשיקגו בלאקהוקס, ולא סיפר לו על הבעלות החלקית שבוסטון הציעה לו. לימים הסתבר שאיגלסון היה חבר טוב של נשיא הבלאקהוקס אז, והיה פועל בניגודי אינטרסים עם ראשי קבוצות ושחקנים שהוא היה איתם בידידות. אור שיחק שלוש עונות בשיקגו, אך הפציעות הגבילו אותו ל-26 משחקים סה"כ, לפני שהוא הודיע על פרישה. הוא לא הפקיד שום המחאה מהבלקהוקס, כי טען שלא הגיע לו כסף על זה שהוא כמעט ולא שיחק. בינואר 1979, בובי אור הודיע על פרישה. הליגה הודיעה שהיא תוותר לאור על המתנה של שלוש שנים על מנת להבחר להיכל התהילה, והוא נבחר באותה שנה, בגיל 31, כשחקן הצעיר ביותר שנכנס להיכל.

        הנוקם

        לאחר היבחרו, הגיעה הנקמה באיגלסון. אור היה מהאנשים שחשפו את הרמאויות שלו ואת העובדה שהוא מעל בקרן הפנסיה של השחקנים, כשהוא בסופו של דבר הורשע בבתי משפט בארה"ב ובקנדה. אור,שכינה בעבר את איגלסון כ"אח גדול", היה אחד מאנשי ההוקי שהודיעו שאם איגלסון ימשיך לשמש בתפקידים בליגה, הם פורשים מהיכל התהילה. אמנם רמאי ונוכל, אבל איגלסון הבין את הרמז.

        "לאבד את בובי אור היתה אחת המכות הגדולות שניחתו על הליגה", אמר לאחר הפרישה שלו גורדי האו, מגדולי השחקנים בליגה. הפופולאריות של אור עזרה, בין היתר, להתרחבות ההוקי בארה"ב, כשהחולצה שלו עם המספר 4 הייתה בין הפופולאריות באותה תקופה.

        אור זכה ב-1979 לקבל את אות מסדר קנדה, האות האזרחי הגבוה ביותר שיכול לקבל אזרח קנדי, וב-1998 הוא היה הספורטאי הראשון, ביחד עם נהג המרוצים ז'אק ווילנב, והאלופה האולימפית בהחלקה על הקרח מ-1948, ברברה אן סקוט, שקיבל מקום ב-Canadian walk of fame. הוא שימש כיועץ לתקופה קצרה בליגה, ואחר כך עבד כפקיד בנק בכיר באזור בוסטון. כיום יש לו סוכנות שחקנים, שמייצגת בין היתר כוכבי ליגה כמו ריק די-פייטרו, ג'ייסון ספצה, ג'ורדן סטאל ואריק סטאל.

        ב-657 משחקי ליגה, אור סיים עם 270 שערים ו-645 אסיסטים ל-915 נקודות, וכן סיים עם 953 דקות עונשין. בזמן פרישתו, הוא היה המגן שהבקיע הכי הרבה שערים ומסר הכי הרבה אסיסטים. הוא דורג עשירי באסיסטים ו-19 בנקודות בין כל שחקני הליגה בעת פרישתו. רק וויין גרצקי, מאריו למיו ומייק בוסי השיגו ממוצע נקודות למשחק גבוה מזה של אור.

        קופסת ההפתעות של בובי אור

        הישגים בולטים:

        שישיה ראשונה של הליגה מ-1968 עד 1975

        שישיה שנייה של הליגה ב-1967

        גביע קאלדר, רוקי השנה, ב-1967

        גביע נוריס, מגן השנה מ-1968 עד 1975 – סה"כ 8 פעמים, יותר מכל שחקן אחר בהיסטוריה של הליגה

        גביע הארט, MVP מ-1970 עד 1972

        גביע ארט רוס, מלך הנקודות של הליגה, 1970 ו-1975 – המגן היחידי שזכה בגביע הזה

        גביע קון סמיית', ה-MVP של הפליי אוף , 1970 ו-1972 – הראשון שזכה בגביע הזה יותר מפעם אחת

        שיחק באול סטאר מ-1968 עד 1973 וב-1975

        גביע לו מארש, כספורטאי הבולט של קנדה ב-1970

        גביע פלוס מינוס – הוביל את הליגה בין 1969 ל-1972 ובין 1974 ל-1975 – הכי הרבה זכיות

        גביע לסטר פירסון כ-MVP של השחקנים ב-1975

        MVP של גביע קנדה, אליפות העולם הלא רשמית, ב-1976

        גביע לסטר פטריק על תרומה להוקי בארה"ב ב-1979

        ב-1979, הברוינס הפרישו את החולצה מספר 4, לכבודו

        ב-1970, הוא נבחר לספורטאי השנה של ה'ספורט אילוסטרייטד'

        אור עדיין מחזיק בשיא הליגה להכי הרבה נקודות בעונה (139 ב-1971), אסיסטים בעונה (102 ב-1971) למגינים, ופלוס מינוס לעונה (124 ב-1971). הוא גם שותף לשיא הליגה למגינים עם 6 אסיסטים במשחק אחד. הוא החזיק גם בשיא הליגה לאסיסטים, עד שגרצקי ולמיו עברו אותו, ובשיא הליגה לשערים בעונה למגן, עם 37 ב-1971, עד שהוא שיפר אותו ב-1975 עם 46, לפני שפול קופי עבר אותו עם 48 בעונת 1986.