בחזרה לעתיד

להביט לאחור ולבחור את איש השנה זו בדרך כלל משימה קלה מאוד. כמות השערים, הסלים והזכייה בתארים בדרך כלל מבארים את העניין הזה. אבל להסתכל קדימה ולנבא מה יקרה זו משימה קשה בהרבה, ובדיוק בשביל זה יש אותנו. מה יקרה בעוד עשר שנים, עשרים שנים או שלושים שנה? אנחנו יודעים כבר מה יהיה. גזרו, שמרו ופתחו בבוא העת. עוד תראו שהמציאות עולה על כל דמיון.

עונת 2009/10 נפתחה לא טוב. שערוריות מין וסמים עם נערות ליווי, הפסד של צ'לסי לסקאנת'ורפ בשמינית גמר גביע הליגה והודעה על מינויו של היריב המר, שלמה שרף, ליועץ על של ריאל מדריד. את "יציע העיתונות" ניהל שרף בשיחה סלולארית ממקום מושבו בסנטיאגו ברנבאו ולא הפסיק לטנף את ראשי מכבי הרצליה, שהחליטו לפטר את יצחק שום באמצע העונה, ואת מאמן בני לוד, שמייבש על הספסל את שלומי ארבייטמן. "פלא שהכדורגל הישראלי נראה כך", קבל שרף בפנים תמימות.

לפני שאברם וצ'לסי הגיעו מולו לרבע גמר ליגת האלופות, שלמה דאג שהמים החמים במקלחת לא יזרמו בחדר שלו וגם ארגן חבורת מתופפים ואנשי קסטנייטות, שיעשו לכבוד המנג'ר חור בראש. "גרנט כבר לא הישראלי הבכיר באירופה", צוטט שרף ב"מארקה", באמירה שעוררה סערה גדולה בתקשורת הישראלית, שכן הישראלי הבכיר באירופה באותה עונה היה בכלל עומר גולן, עם 73 שערים בקבוצת החובבים של בוורן מהליגה הבלגית השלישית. שרף המשיך בטראש טוק, אבל כשאברם נכנס ליציעי היכל הכדורגל זה נגמר 0:3, לצ'לסי, כמובן, בדרך לזכייה היסטורית בליגת האלופות אחרי 0:4 מדהים בגמר על מילאן. בסיום הגמר אמר שרף ש"לא בשביל זה הביאו את גרנט לצ'לסי. עד שהוא לא ייקח גם אליפות ויתחיל לשלב יותר צעירים, זאת עדיין הקבוצה של מוריניו".

התקשורת האנגלית לא אוהבת מאמנים זרים. תראו את קאפלו, שלקח את הנבחרת מלאת הבטחות ב-2007 והוריד אותה לדרג ד', יחד עם בלארוס, אוקראינה, גאורגיה וקפריסין. המינוי של פרנק למפארד, מנג'ר צעיר וחסר ניסיון, היה מועד לכישלון, ואחרי קמפיין כושל במוקדמות המונדיאל, הבריטים ידעו שאין ברירה - דרוש שועל ותיק שיחזיר אותם לימים הגדולים. מישהו בעל שיעור קומה, ותיק ומנוסה, לא ילד חסר שיניים שאימן את ווסטהאם כמו למפארד או את וויגאן, כמו טל בן חיים. למשימה הזו הגיע המאמן בן ה-65. האנגלית? פרפקט. יכולת האימון? נו, יש קבלות. רכילויות בממלכה? בחיאת דינאכ, ה"סאן" מפחדים ממנו. הפיקנטריה הגדולה הייתה בהגרלה עם ישראל. "ננצח את האנגלים, הם גם חלשים וגם אין להם מאמן", אמר שלמה שרף ב"יציע העיתונות", רגע אחרי שתקף את יו"ר מכבי שעריים, שהחליט לשחרר את שום מתפקידו באמצע העונה. אמר וצדק, נגמר ב-0:4 קל לנו בארץ ו-1:2 לטובתנו בוומבלי.

אבל למרות שסיימה במרחק של 12 נקודות מישראל, אנגליה הצליחה להשתחל מהמקום השני ולהגיע ליורו. משם, השמיים היו הגבול. הצגה מול ישראל נגמרה ב-0:3 מפתיע וקליל לאריות ונקמה (שרף בביקורת על רפי כהן ג'וניור: "ככה זה כשעולים בלי שוער"). אחר כך זה היה יותר קשה, עם ניצחונות בפנדלים (בפנדלים!) על גרמניה ועל צרפת, עד להפסד הכואב לפולין בגמר. לוזריות אנגלית טיפוסית? בממלכה העדיפו לפרגן: "אברם החזיר אותנו למקומנו הטבעי". "אני בחלום", סיכם גרנט. במוקדמות מונדיאל 2022 הם כבר יהיו בדרג השני.

"קשה ללמד סוס זקן טריקים חדשים", אומר פתגם ישן, ועם מערך ה-7:2:1 החדשני (אחד בהגנה, שניים בכנף ושבעה בהתקפה, בלי קישור), אף מאמן בן 75 לא ממש מסתדר. זאת אומרת, כמעט אף מאמן בן 75. אנגליה נכשלה, אמנם, במונדיאלים של 2022 (רק חצי גמר) ושל 2026 (לא עברו את שלב הבתים, כי הטורניר הוקדם בחודשיים והמאמן בדיוק היה על שולחן הסדר בפתח תקווה). ב-2030 הציפיות היו נמוכות. "די, האנגלים האלה, לא החליפו את הטרח הזקן הזה כבר מיליון שנה", זעק שלמה שרף ב"יציע העיתונות", שנייה אחרי שתקף את יו"ר מכבי יבנה, שנפרד באמצע העונה ממאמנו, שלומי ארבייטמן. נראה היה שהוא צדק, אחרי ה-3:1 המביש לפפואה ניו גיני, אבל אז בא 1:7 גדול על ברזיל (נבחרת חלשה מאוד, אבל 1:7 זה 1:7) ומשחק מסחרר מול הונדורס. הדרך לגמר כבר הייתה קלה בהרבה, והניצחון על קטאר, 2:3, עשה היסטוריה. "64 שנה אחרי ג'ף הרסט, יש לנו גיבור חדש", יצאו האנגלים מגדרם. "זאת עדיין הנבחרת של למפארד", סיכם שלמה שרף.

למרות העצות מהמועמד לראשות מפלגת העבודה שמעון פרס, לא להתקרב לפוליטיקה, הוא החליט לנסות אתגרים חדשים. מאז שפרש מאנגליה אחרי הזכייה השנייה ברציפות במונדיאל ב-2034, הוא לא מצא את עצמו יותר בכדורגל. שנה אחת בספורטינג חיחון הספרדית הסתיימה באליפות היסטורית, ואז הוא הבין שהוא עם הכדורגל גמר, כי גם להצלחה יש גבול והיא נמאסת לפעמים. בפוליטיקה, לעומת זאת, יש אתגר חדש.

אמרו לו שישימו לו רגליים, ששר האוצר איציק זוהר לא רוצה אותו בממשלה, שהנשיא ארקדי גאידמק זוכר לו היטב את העריקה לזרועותיו של אברמוביץ', ואף איים פומבית לחסל לו את הקריירה הפוליטית. אבל גם בגיל 85 חושיו לא קהו. מי שזכה לתואר "המכבי תל אביב של אנשי השנה", הסתער על עוד תואר. ב-2035 הוא כבר היה שר המדע, התרבות והספורט. בסיום 2037 הוא היה ממלא מקום שר החוץ וב-2039 מונה לראש ממשלת ישראל. חצי שנה הספיקה לו כדי להוביל אחריו את מדינות העולם הערבי להתאחד ולהסכים על שלום כלל עולמי. "זה שלום כלל עולמי? אני הייתי עושה שלום כזה דרך הפלאפון", צעק שלמה שרף ב"פופוליטיקה", "זה עדיין השלום של רבין". אבל העובדות מדברות, ובעודו פוסע על המדרגות כדי לקבל את פרס נובל הנכסף, לנו היה ברור: אברהם גרנט – איש השנה של 2040.

ואנחנו, כאן בוואלה! ספורט, רק מאחלים לאברהם גרנט (וגם לשלמה שרף ולשאר המוזכרים כאן) בריאות, אושר והגעה עד גיל 120. זה, בניגוד לרוח הכתבה, לא נאמר בצורה סאטירית.