ותר על הנבחרת, צביקה

הכתובת הייתה על הקיר. השילוב בין התפקידים של מאמן העל של נבחרת ישראל והמנהל המקצועי של מכבי תל אביב, נראה בעייתי כבר בקיץ האחרון.

אין לי ספק שצביקה שרף מסוגל לבצע ביעילות את שני התפקידים. אבל במציאות שלנו זה נראה פגיע מאוד בגלל המבנה של הכדורסל , ניגודי האינטרסים בין מנהלת הליגה ואיגוד הכדורסל ויחסים אישיים בעייתיים בין כמה מהנוגעים בדבר. איגוד הכדורסל עמד על כך שהנבחרת האולימפית תשתתף בטורניר הארלם, שנועד למעשה לקבוצות. כתוצאה מכך, הוארכה פגרת סוף השנה בליגה לשלושה שבועות. בעוד שבכל אירופה חזרו לשחק בליגות בסוף השבוע האחרון ומשחקי היורוליג מתחדשים השבוע, אצלנו יתחדשו המשחקים רק ב-12 בחודש, מאחר שבשבוע הבא ייערכו מפגשי הגומלין ברבע גמר הגביע.

במצב שנוצר, שרף סובל מ"פיצול אישיות". הנבחרת יקרה לו, למרות שהסגל שיצא להולנד אינו זה של הנבחרת הלאומית. אבל יש לו תפקיד בכיר במכבי תל אביב, כולל משחק ליגה דחוי נגד רמת גן, שייערך הערב. שרף לא אהב גם את העובדה שאיגוד הכדורסל אישר, בניגוד לדעתו, את החזרתם של שחקני עירוני רמת גן לישראל לפני משחק הגמר בהארלם, כדי שיוכלו להתכונן למשחק הערב בזיסמן.

בסופו של דבר, חזרו ביום ראשון בבוקר המאמן ביחד עם שחקני רמת גן, אלישי כדיר וניר כהן, ושחקן מכבי, עומרי כספי. את חזרתו המוקדמת של שרף נימקו בסיבות אישיות. בסופו של דבר נוצח הסגל החסר של הנבחרת במשחק הגמר ע"י מינאס הברזילאית, אותה ניצחו הישראלים בשלב המוקדם בהפרש של 25 נקודות.

ריח רע נודף מכל הפרשה הזו, שבהכרח צריך יהיה להסיק ממנה מסקנות מרחיקות לכת. יש לשקול מחדש את ההשתתפות של נבחרת ישראל בטורניר חג המולד, ומאידך גם צביקה שרף יצטרך לוותר על משרת מאמן הנבחרת.

הסערה שהתחוללה בשבוע שעבר בעקבות האשמותיו של שמעון כספי על ההתנהלות של עודד קטש בהקשר לבנו עומרי, העלתה שוב על סדר היום את השאלה עד כמה ההורים רשאים להתערב בהתפתחות המקצועית של ילדיהם. אין ספק שכל הורה רוצה בהצלחת בנו/בתו. הוא מלווה אותם לתחרויות ולאימונים ומשוכנע שהילד שלו הוא המוכשר ביותר. הסכנה היא בכך שעד מהרה הוא רואה את עצמו כמומחה, מבלי שיש לו ההכשרה והידע המקצועי לשפוט את הדברים בצורה שקולה.

הבן/בת מצויים בעל כורחם בקונפליקט. מצד אחד ישנו המאמן, איש המקצוע שהוא האיש הקובע במגרש, במסלול או בבריכה. ומצד שני האב, הדמות הסמכותית במשפחה, שהוא מכבד ומעריץ. וכאשר האב מטיח ביקורת בוטה על המאמן, הוא מכניס את הבן/בת שלו למצב בלתי אפשרי.

יש, כמובן, מקרים שונים כאשר האב הוא ספורטאי עבר מצטיין ויש לו הידע המספיק לשפוט אם הטיפול בבנו הוא ראוי ונכון. אבל זה לא המצב במשפחת כספי. אהבתי את התגובה השקולה והרגועה של עומרי עם שובו ארצה ועל כך "שהכל היה בסדר ויהיה בסדר". עומרי רוצה לשחק מה שיותר. אבל הוא מבין שמי שמחליט הוא המאמן שהשיקולים שלו שונים מאלה שלו או של אביו, ולנגד עיניו של קטש עומדת הצלחת הקבוצה שלא בהכרח תואמת תמיד את זו של שחקן זה או אחר.

בעידן של ספורט מקצועני, לנושא הכספי יש כמובן משקל רציני הגורם לכך שהורים יחשבו יותר על הכסף מאשר על טובת ילדם. שמעון כספי דיבר על שני מיליון הדולרים שמכבי תקבל אם עומרי יוחתם בקבוצת NBA. הוא רק שכח לציין שבתום החוזה שלו, יהיה בנו שחקן חופשי ומכבי לא תוכל לתבוע תשלום עבורו.