פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        ברונקוס, הא?

        דודי כפרי מסכם את התחזיות שלו. רובן היו רעות, אבל הוא יודע שיש אחת שאף אחד לא יסלח לו עליה. העיקר שהוא שומר על חוש הומור

        אוטוטו מסתיימת לה עוד עונת פוטבול, ורגע לפני תחילת הפלייאוף, זה הזמן להסתכל אחורה. התבקשתי להסתכל לאחור על הימוריי השונים, ולא פעם המשונים, ולראות איפה אנחנו עומדים היום. בואו נתחיל מהקל, ולאט לאט נעבור לדברים הכבדים והקשים יותר (דנבר? סופרבול? אני אמרתי דבר כזה?)

        בתחילת העונה הסתכלתי מסביב על סבב המאמנים החדשים ודירגתי אותם מההחתמה הגרועה ומעלה :

        מקום 7 ואחרון - ליין קיפין. משפט מפתח: "זה יכול אולי להצליח, אבל צריכים לקרות הרבה יותר מדי דברים בדרך בשביל זה". לרדת על הריידרס זה לא ממש קשה, והם ממשיכים להדרדר מדחי אל דחי.

        מקום 6 - נורב טרנר. משפט מפתח : "להוריד את סן דייגו מהצמרת יהיה קשה, אבל אם יש מישהו שמסוגל לעשות את זה זה נורב טרנר". החבר טרנר באמת ניסה כמיטב יכולתו להרוס, וכמעט הצליח. העובדה שבחצי השני של העונה הוא יצא קצת מהקיבעון שלו נובעת מטומלינסון הענק, שלקח את הכדור בכח, וקרומארטי הנהדר (שחקן ההגנה של העונה שלי אבל זה יחכה קצת), שחטף בווירטואוזיות את פייטון 3 פעמים וסימן את תחילת המפנה עבור הצ'ארג'רס.

        מקום 5 - מייק טומלין. משפט מפתח: "קודם כל, בגלל דרך ההגעה של טומלין, אבל בגלל שהוא לא בהכרח האיש המתאים לקבוצה הזאת". פיטסבורג הצליחה להבטיח את המקום הראשון בבית, אבל את דעתי על הטעויות הרבות של טומלין ואת העובדה שזה נובע יותר בזכות חולשת הבית ולא בזכותו כבר הבעתי מספיק בטורים שלי.

        מקום 4 - קאם קמרון. משפט מפתח: "קמרון הוא מאמן רוקי שהולך ללמוד קבוצה חדשה, ומעמיס על עצמו מטלות קשות ומיותרות. ועל זה הדולפינס ישלמו". גם הדולפינס הבינו את זה בסוף, ומשנה הבאה (אם הוא יישאר, וכנראה שכן) יהיה כבר מישהו מאד מנוסה מעליו. אולי יותר מדי מנוסה אפילו. ועדיין, לאור העובדה שהקבוצה שלו היתה מאד קרובה לעונה שלמה ללא ניצחון, הוא צריך להופיע בסוף הרשימה.

        מקום 3 - וייד פיליפס. משפט מפתח: "לקבוצה הספציפית הזאת הוא יכול להיות בדיוק האיש המתאים. הוא יוכל להרגיע את המערכת אחרי פארסלס הסוער". התשובה לשאלה האם טוני רומו יכול להתרכז בפוטבול ולהישאר מפוקס עונה שלמה ניתנה, לדאלאס יש יתרון ביתיות לכל אורך הדרך ב-NFC. פיליפס היה צריף לסיים במקום הראשון.

        מקום 2 - בובי פטרינו. משפט מפתח: "המפתחות עדיין בידיים של ויק, ולכן החליטו להביא לו מאמן קוורטרבקים". אאוץ'. ויק הלך ואיתו כל העונה של הפלקונס. גם פטרינו כבר הלך, למקום שבו הוא יכול לשלוט ולעשות מה שהוא רוצה. עקב הנסיבות הבחירה מבוטלת, מה שמעלה את הבחירה בפיליפס למקום השני היותר מכובד.

        מקום 1 - קן וויזנהאנט. משפט מפתח: "משפחת בידל מאריזונה עשתה משהו נכון". מסתבר שמסורת של לוזריות וחוסר אמונה קשה לשנות. היו רגעים שאריזונה עשו קולות של קבוצה אבל ממש לא מספיק, בטח שלא בבית החלש שלהם.

        איפה גרין ביי בדיוק?

        השלב הבא היה תחזית תחילת העונה, ובית ה-NFC צפון תחילה.

        ההימור שלי: שיקגו ראשונה עם 11-12 נצחונות וכלום בפלייאוף, אחריה מינסוטה עם מאזן של 7-8 נצחונות, אחר-כך דטרויט עם 7 ניצחונות ובסיום גרין ביי עם 5.

        באמצע ההימור היה מדוייק לחלוטין, והבעיה היתה בקצוות. השאלה היא כמובן למה, ומבט שני בכתבה מסביר הכל. לגבי שיקגו, התחזית היתה כי, "בעונה הרגילה הם יגיעו ל-11 ואולי 12 ניצחונות, יש להם הגנה טובה מדי, אבל שם הם ייעצרו". אמרתי שהם לא ישחזרו את העונה שעברה, אמרתי שהם נחלשו התקפית ושיש הרבה מרמור אצל שחקנים בקבוצה, אבל לא האמנתי שזה יגרום לכזאת התפרקות. להגנתי, מעט מאד אנשים האמינו שתהיה כזאת התפרקות מפוארת.

        לגבי מינסוטה, התחזית היתה: "היתרונות שיש למינסוטה על הקרקע, גם בהגנה וגם בהתקפה, יספיקו לאיים על מאזן חיובי. 7-8 נצחונות". אמרתי שההתקפה האווירית שלהם לא שווה הרבה, אבל הם בנויים על ריצה ושאדריאן פיטרסון ייתן עונה מעולה תוך שיתוף פעולה מצויין עם צ'סטר טיילור. אפילו אמרתי שבהגנה הם ימשיכו להיות מצויינים על הקרקע וחלשים באוויר, והם מדורגים מספר 1 ומספר 32 בינתיים. מה שנקרא - בול פגיעה.

        לגבי דטרויט התחזית היתה: "יהיה שיפור, ויהיו הרבה נקודות במשחקים שלהם, אבל לשני הצדדים. 7 ניצחונות". אמרתי שיש להם פוטנציאל התקפי ושהשנה הוא יבוא יותר לידי ביטוי, אם כי היה ברור שגם כאן יהיה קשה לגרום לקבוצה עם מנטליות של אימפוטנטים להפוך לווינרים. במקביל, גם היה ברור שההגנה שלהם תישאר יחסית מסננת. נכון שציפיתי ליותר ממשחק הריצה שלהם, אבל עדיין גם פה זה היה מדוייק כמעט לחלוטין.

        ואז מגיעים לגרין ביי. אם אתם מתעקשים, התחזית היתה: "פארב ישבור את שיא החטיפות לפני שישבור את שיא הטאצ'דאונים, וחמישה ניצחונות יהיו הישג" . טוב, פה קצת פיספסתי. רק קצת. דווקא רוב הניתוח היה נכון. אמרתי שיש להם הגנה לא רעה בכלל, אמרתי שיש להם בעיה קשה במשחק הריצה (מה שהיה נכון, עד שבאמצע העונה הגיע משום מקום הרץ הרביעי, ראיין גראנט, והקפיץ את הקבוצה קדימה. גם לא היו שום סימנים שמעידים על היכולת החמקנית של ג'נינגס. אבל בסופו של דבר, הכל קם ונופל על עוף החול המודרני, ברט פארב. לגמרי לא ראיתי את זה מגיע, בטח שלא לכזאת רמה, וזאת רק הנפילה השניה הכי גדולה שלי העונה, אחרי ההימור ההזוי משהו על זוכת הסופרבול, שאליו אני מגיע עכשיו.

        גזר הדין: הומריטיס

        להגנתי, הכתבה נכתבה באמצע ג'ט-לג, ובכלל מאוסטרליה הכל נראה הפוך. ועדיין, זה מה שיצא לי:

        הקולטס: "לפלייאוף הם יעלו, אין מי שממש יאיים עליהם בבית, אבל שם הם לא יצליחו להתקדם יותר מדי". גם לפייטון וגם לחבר'ה מג'קסונוויל יש מה להגיד על ההערה הזאת.

        סינסינטי: "שם צריכים דבר ראשון לעבוד על הנושא של היציבות". לא נתתי להם סיכוי, ועדיין נראה לי שנתתי להם יותר מדי קרדיט.

        בולטימור: "זה מספיק רק כדי להגיע לפלייאוף, אבל לא באמת ללכת עד הסוף". היה להם יותר זמן מלשיקגו כדי להחליט שבא להם להתפרק, וההתפרקות שלהם אכן היתה יותר מרשימה. ההימור שלי עליהם לא כל-כך.

        סן דייגו: כבר דיברנו על זה בהקשר של טרנר בפתיחת הכתבה. סמכתי עליו שיפשל, והוא עמד במשימה, לפחות חלקית. מה שמשאיר אותנו עם שתי קבוצות: ניו אינגלנד ודנבר.

        על הפטריוטס כתבתי שיש להם יותר מדי רסיברים, שמוס לא מתאים להם, שההגנה תיחלש בחצי השני. על הרבה דברים חשבתי, אבל לא ציפיתי שהמאמן שלהם יהפוך השנה למר בליצ'יט ושהם ירוצו לעונה מושלמת תוך כדי זריקת זין שמן ועבה על שאר העולם. במקום זה, הימרתי שדנבר תגיע לסופרבול, אם כי אמרתי: "דנבר לא טובה בצורה משמעותית משאר הקבוצות בכתבה הזאת". ראיתי את הפוטנציאל של קאטלר ביחד עם ברנדון מארשל, ידעתי מה טראוויס הנרי מסוגל לעשות בתור רץ פותח שם (אבל לא לקחתי בחשבון את הבעיות המנטליות המעניינות שהיו לו השנה), ציפיתי שההגנה תשתפר בצורה משמעותית, ובסופו של דבר פשוט לא קלטתי עד שהיה מאוחר מדי (במחזור ה-4) שמייק שנאהאן פשוט איבד את הקבוצה הזאת. אני לא חושב שלקיתי במחלה הידועה בשם הומריטיס, מקסימום קצת הנג-אובר, אבל העובדות מדברות בעד עצמן.

        NFC: קצת יותר טוב

        על דאלאס ופילדלפיה אמרתי שהכל תלוי באיך המאמן יעמיד את הקבוצה ואיך הקוורטרבק ייראה. במקרה של הקאובויס זה עבד מעולה, במקרה של האיגלס לא כל-כך.

        על קרוליינה אמרתי שהיא לא תגיע לשום מקום, אם כי חשבתי שהסיבה שדייויד קאר יראה מגרש היא בגלל חולשה ולא בגלל פציעה של דלהום.

        לגבי סיאטל, ידעתי שהיא לא תרשים במיוחד ועדיין תיקח את הבית, אבל משפט כמו "ובסן-פרנסיסקו תהליך הבנייה עולה מדרגה למצב של קבוצה צעירה רעבה שמאיימת לפרוץ קדימה", הורס הכל. למעשה, אני בכלל לא זוכר שכתבתי את זה והייתי טוען שמדובר בטעות כתיב, אבל כיוון שבדראפט הפנטזי שלי סימנתי את פרנק גור בתור השחקן לקחת בבחירה מספר 3, כנראה ששילוב של תרופות, אלכוהול וג'ט לג בכל זאת משפיע על המח.

        נשארה הקבוצה עליה הימרתי לסופרבול, ניו אורלינס. הימרתי שהם יהיו יותר בשלים, שההגנה שלהם תתחזק ושהסיינטס יהיו הקבוצה הכי טובה ב-NFC ללא עוררין. אאוץ'.

        השורה התחתונה היא שדנבר נמצאת בעמדת זינוק לבחירה בטופ-10 בדראפט, הסיינטס עוד חולמים על צירוף מקרים שיוביל אותם לפלייאוף וכתבה כללית לא ממש מדוייקת. אין ברירה, נצטרך להדפיס את הכתבה ההיא כדי שיהיה על מה לשים את קערת הפופקורן רגע לפני הסופרבול.