פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        הרימית וגם ביקרת?

        איך זה שדווקא אוהד של ניו אינגלנד פטריוטס מטיף לאוהדי ניו יורק ג'איינטס על פוטבול טוב ודרך נאותה? דודי כפרי עונה לאריאל גרייזס

        אני לא חשוד יותר מדי באהבת הניו יורק ג'איינטס, או במחשבה שאיליי מאנינג הוא קוורטרבק טוב. ועדיין, איכשהו, אריאל גרייזס גרם לי ביום חמישי להגן על הקבוצה הזאת, קבוצה שעד כמה שאני זוכר הייתי בעדה רק פעם אחת, וגם אז היא הושפלה, בסופרבול בול בולטימור.

        הנה עיקרי הדברים: "ניצחון הוא עדיין לא מהות הכל בספורט, יש עדיין משמעות לאיך הושג אותו ניצחון... אז בואו אני אגיד לכם כאן ועכשיו – זה כן חשוב. אוהדי הג'איינטס יכולים להפגין אושר מכאן ועד המדולנדס על זה שהם העפילו כבר שנה שלישית ברציפות לפלייאוף, אבל גם הם יודעים עמוק בפנים שכל אותן הופעות פלייאוף שוות הרבה פחות כי הן חסרות את ההנאה האמיתית מהמשחק, זאת שנגרמת על ידי פוטבול איכותי... תזכרו, פלייאוף זה טוב ויפה, אבל יש דברים לא פחות חשובים, איכות היא אחד מהם. ואם ניתן הנחה לקבוצות שלנו עכשיו, רק כי הן מצליחות להעפיל לפלייאוף, אל תתפלאו אחרי זה אם כולנו נישאר עם האיליי ביד".

        יש לי לא מעט דברים להגיד בתגובה להערה שנשמעת שחצנית במיוחד. מאיפה בכלל להתחיל?

        דטרויט כן והג'איינטס לא?

        הניו יורק ג'איינטס התחילו את שנת 2007 במצב גרוע. זה התחיל עם הדחה עלובה מהפלייאוף והמשיך עם פרישת טיקי בארבר, שהיה שחקן הפרנצ'ייז שלהם והסיבה העיקרית שהם הגיעו לפלייאוף, כאשר בארבר לא מפסיק ללכלך על המאמן הגרוע שהוא משאיר בשמחה רבה מאחור. עוד כמה שחקנים מובילים דיברו נגד המאמן והשיטה, ונראה היה שהמועדון הזה יוצא מכלל שליטה. ואז הגיעה ההחלטה להמשיך את החוזה של קאפלין אבל לא בדיוק להאריך אותו, מה שהשאיר לכולם את הרושם שהוא שם רק עד השניה שיימצאו מחליף יותר טוב.

        זאת נקודת פתיחה מאד לא טובה, ואחרי פתיחת העונה הגרועה המצב בכלל נראה בקאנטים. בכל זאת, בוא לא נשכח שאנחנו מדברים על ניו יורק, שם רגילים לשחוט ולקטול. במקום זה, הם הגיעו לנקודות האמצע עם 6 נצחונות רצופים, ומאזן 2:6. אבל במקום לתת להם ליהנות מזה, העיתונות הזכירה שמדובר בניו-יורק שתמיד נופלת בחצי השני. חס וחלילה, שתהיה קצת שלווה ונחת. אגב, אותו מאזן בדיוק היה באותה מחזור גם לדטרויט, שכונתה בכתבה הזאת "סימפטית, אבל כזאת שלא תגיע לפלייאוף".

        סימפטית על שום מה בדיוק? הפוטבול היפה שלה? שני תופסים פותחים שנבחרו בחמישיה הראשונה בדראפט שלהם והשאר ערימות עגלים, וזה עוד בקבוצה שההתקפה שלה מאומנת על ידי מייק מארץ הגאון ההתקפי?

        מאז אותו מחזור הג'איינטס שיחקו מול דאלאס החזקה (הפסד), דטרויט הסימפטית (ניצחון), מינסוטה שהיתה בשיא הזון (תבוסה), שיקגו החלשה (ניצחון), פילדלפיה שהיתה בין קרב קשה בניו אינגלנד לניצחון על דאלאס (ניצחון), וושינגטון של אחרי שון טיילור (הפסד) ובפאלו בשלג (ניצחון שהראה הרבה אופי). סה"כ ארבעה ניצחונות ושלושה הפסדים, ומקום מובטח בפלייאוף לפני המחזור האחרון. באותו זמן הקבוצה הסימפטית של דטרויט שיחקה מול אריזונה, שמי כמוך מכיר את הלוזרית שלהם (הפסד), הג'איינטס חסרי האופי והיופי (הפסד), גרין ביי החזקה (הפסד), מינסוטה שהמשיכה להיות בזון (תבוסה), דאלאס החזקה (הפסד), סן דייגו (תבוסה) וקנזס סיטי החלשה (בשעה טובה, ניצחון ראשון).

        בליצ'יט, זה אתה?

        אז איליי הוא לא קוורטרבק טוב, קשה להתווכח עם זה ואני בטח לא אנסה אפילו. למען האמת, גם בניו יורק לא בדיוק יתווכחו איתך על זה, והעובדה היא שהם בחרו מהלכי ריצה 47% מהזמן, בדרך להיות אחת מהתקפות הריצה הטובה בליגה. בשורה התחתונה, ניו יורק ודטרויט השיגו כמעט אותו מספר נקודות למרות שהכלים ההתקפיים של הליונס יותר טובים, וההגנה של הג'איינטס סיימה במקום טוב באמצע, לעומת הליונס שסיימו בין האחרונים.

        אז למה בדיוק שאוהדי הכחולים ירגישו רע? רק בגלל שהקבוצה שלהם יודעת מה יש לה ומוציאה מזה את המקסימום, בניגוד להרבה קבוצות אחרות בליגה שלא מימשו חלקיק מהפוטנציאל שלהם? אולי הם צריכים להרגיש רע בגלל שהם לא יזכו בסופרבול? מה לעשות, רק אחת מבין 16 בכל חטיבה מעפילה לסופרבול, והג'איינטס יהיו בין 6 האחרונות בחטיבה שלהם. ורק קבוצה אחת זוכה בסופרבול, זה אומר שכל האחרות הן לוזריות?

        גם אם איכשהו הם יעפילו לסופרבול הם יהפכו ל"הערת שוליים" (מה זה בדיוק?) רק כי יש להם קוורטרבק בינוני שלא מגיב טוב כששתי האופציות הראשונות מכוסות? רק בגלל שהם עשו מה שמעטים האמינו שהם יעשו, תוך ניצול מה שיש להם?

        העובדות הללו לא תומכות בתאוריה, אבל מה שבאמת מרגיז היא האהדה שלך לניו אינגלנד פטריוטס, בדיוק הקבוצה שבנתה אימפריה סביב היכולת להוציא את המינימום הנדרש כדי להתקדם. זו קבוצה שרק השנה שיחקה לא פעם כל-כך מגעיל שאתה, האוהד שלהם, אמרת שאתה לא מזדהה עם השיטה הזאת. קבוצה שהמאמן שלה יעשה הכל, אבל הכל, בשביל הניצחון, ואני לא מדבר רק על הסיפור של רמאות הצילום.

        לראות את ניו אינגלנד פטריוטס משחקת יכול להיות תענוג צרוף, זה נכון. אז איך זה שהיא מדורגת כל-כך גבוה בדירוג של הקבוצות השנואות ביותר אי פעם? למה כל-כך הרבה אנשים לא נהנים ממנה כמו שהתענגו על סן-פרנסיסקו הגדולה של 89', אולי קבוצת ההתקפה הכי מושלמת (יהיה חתיכת פייט בין הפטריוטס מודל 07' לאותה קבוצה, ותאמין לי שאני נותן לכם הרבה ריספקט כשאני אומר שאני לא בטוח מי ינצח)?

        אתה יודע מה, אריאל? אני מסכים איתך. הניצחון הוא לא הדבר החשוב ביותר. הכבוד העצמי חשוב גם כן. מאוד. ואל תתפלא אם בעתיד הלא רחוק מאד, אתם תישארו רק עם הבליצ'יט ביד.